איילון מלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאיילון מלאי
Lesser.malay.mouse.deer.arp.jpg
מצב שימור
מצב שימור: אין מספיק נתונים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: איילוניים
סוג: איילון
מין: איילון מלאי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tragulus javanicus

איילון מלאי או איילון זוטר (שם מדעי: Tragulus javanicus), מין יונק ממשפחת האיילוניים. הוא נחשב למכפיל הפרסה הקטן בעולם. הוא נפוץ בדרום מזרח יבשת אסיה.

האיילון המלאי, כמו כל בני משפחת האיילוניים, הוא חסר קרניים, ובמקומן יש לזכרים ניבים עליונים גדולים. בניבים אלו משתמשים הזכרים במאבקיהם בזכרים אחרים. הנקבות הן חסרות מאפיין זה, וכן הן קטנות יותר מן הזכרים. אורכו של האיילון המלאי נע בין 45 ל-56 סנטימטרים, ואורך זנבם הוא חמישה סנטימטרים. משקלם נע בין קילוגרם אחד לשניים. צדו העליון של האיילון הוא חום - כתמתם, בעוד שצדו התחתון לבן. בנוסף, על הצוואר נמצאים מספר סימנים לבנים אנכיים. ראשם מחודד וגופם עגלגל. רגליהם דקות מאוד ביחס לגופם, וקוטרן הוא כקוטרו של עיפרון.

האיילונים המלאיים עשויים להזדווג בכל זמן בשנה. ההריון נמשך ארבעה חודשים וחצי, ובסופו ממליטה הנקבה ולד אחד. הוולדות מפותחים יחסית בעת לידתם, וכבר לאחר כמחצית השעה לאחריה הם יכולים לעמוד על רגליהם. הם דומים לפרטים הבוגרים, למעט העובדה שהם חסרים את הניבים המאפיינים את הפרטים הבוגרים (אצל הזכרים). הוולדות נוטים להתחבא ולהיות מוסתרים. הם נגמלים מיניקה בגיל 10 - 13 שבועות, ומגיעים לבגרות מינית כאשר הם בני חמישה עד שישה חודשים. תוחלת חייהם היא 12 שנים.

בדומה לאיילוניים אחרים, האיילון המלאי הוא בעל חיים ביישן, והוא משתדל שלא להיראות. האיילונים המלאיים עשויים ליצור קבוצות משפחתיות המתבססות על קשרים מונוגמיים, אולם חלקם יחיו דווקא בגפם. הם פעילי לילה מובהקים. הזכרים מגלים התנהגות טריטוריאלית, ונוהגים לסמן את הטריטוריות שלהם באמצעות צואה ושתן וכן באמצעות הפרשה נוספת המופרשת מבלוטה הנמצאת על הסנטר שלהם. הזכר יגן על עצמו ועל בת זוגו על ידי רדיפה אחר יריביו או על ידי פגיעה בהם באמצעות ניביהם החדים. הם ירקעו בפרסותיהם כאשר ירגישו מאוימים, בקצב של שבע רקיעות לשנייה לערך. הטורפים הטבעיים של האיילון המלאי הם עופות וזוחלים גדולים.

תזונתו של האיילון המלאי כוללת עלים, שיחים ופירות שנפלו מעצים. בגני חיות, הם יאכלו גם חרקים בנוסף לתזונתם הרגילה בסביבתם הטבעית. מערכת העיכול שלהם כוללת שלושה מדורים: המסס (Rumen; המדור הראשון), בית הכוסות (Reticulum; המדור השני) וקיבת המיצים (Abomasum; המדור הרביעי). כבכל האיילוניים, המדור השלישי (קיבת העלעלים, Ormasum) אינו קיים. מערכת עיכול זו, אשר נמצאים בה חיידקים המסייעים בפירוק חומרים צמחיים קשים לפירוק (מאפיין הקיים במרבית מעלי הגירה), כמו תאית, מאפשרת להם לעכל מזונות קשים במיוחד לעיכול.

האיילון המלאי נפוץ ביערות בדרום מזרח אסיה. בית הגידול המועדף עליהם הוא יערות טרופיים, וניתן למצוא אותם מסביב לסלעים, עצים חלולים ובקרבת צמחייה צפופה הסמוכה למקור מים. באזורי תפוצתו הוא ניצוד למטרות שימוש בעורו, המשמש להכנת תיקים ומעילים. נוסף על סיבה זו, אוכלוסיות האיילון המלאי מאוימות גם בשל הרס של בתי גידול. בשל מצבו, הוא מוגדר על ידי ארגון ה-IUCN (איגוד השימור העולמי) במצב שימור "ללא חשש" (Least Concern; LC).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]