אלון אלטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלון אלטרס
לידה 1960 (בן 64 בערך)
יפו, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלון אלטרס (נולד ב-1960) הוא סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטרס נולד ביפו בשנת 1960, להורים יוצאי רומניה. הוא למד רומנית בבית הוריו[1] ופנה ללימודי איטלקית, בהתבססו על הדמיון בין שתי השפות. ב-1992 החל ללמד ספרות כללית באוניברסיטת תל אביב ושנה לאחר מכן זכה בפרס "סופר-מורה" מטעם משרד החינוך[2].

אלטרס זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2001 ובפרס שר התרבות האיטלקי ב-2003 על תרומתו להפצת הספרות האיטלקית בישראל[1]. כתב חמישה רומנים וארבעה ספרי שירה. זכה במענק פיתוח לכתיבת תסריט לפי הרומן השני שלו, "השמלה השחורה של אודליה", מטעם המיזם לפיתוח תסריטים של קרן דן דוד. הוא מתרגם בעיקר מאיטלקית.

ב־2016 קיבל את פרס רמת גן להצטיינות ספרותית על תרגום הספר החברה הגאונה מאיטלקית[3].

בשנת 2022 השתתף בהקמת הוצאת סשת[4] לתרגום מקביל של ספרי ילדים לעברית וערבית[5].

אלטרס נשוי ואב לבן ובת. הוא חי באיטליה ובישראל ומלמד באיטליה באוניברסיטת סיינה[6].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אקלים הבית (עכשיו-סתוית, 1982)
  • בתים באי (הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1985)
  • האש המעדנת (הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1990)
  • קפיצת הדרך (זמורה, ביתן, 1996)

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובי נסים, "חיים ארציים מאוד", מאזנים, כרך ע"ד, גל' 8 (2000), עמ' 62. על: אלון אלטרס, הנקמה של מאריצ'יקה (תל אביב : זמורה, ביתן, תשנ"ט 1999)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלון אלטרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]