אלנה פרנטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֶלֶנָה פֶרַנטֶהאיטלקית: Elena Ferrante) הוא שם העט של סופרת איטלקייה ידועה, שאיננה מוכנה לחשוף את זהותה או תמונתה בפומבי. הסיפור סביבה מכונה בעיתונות האיטלקית "תעלומת אלנה פרנטה". לפי השערות שונות היא ילידת 1950 בערך, חיה ומלמדת פילולוגיה קלאסית בטורינו,‏[1] ההערצה הציבורית כלפיה רבה, והעיתון האיטלקי קוֹרִייֶ‏רֶה דֶלָה סֶרָה כתב על פרנטה שהיא "הסופרת האיטלקייה הגדולה ביותר מאז אלזה מורנטה".

אלון אלטרס, מתרגם ספריה לעברית, אומר עליה:

Cquote2.svg

קשה מאוד לתחקר את האשה הזאת, היא החליטה שלא יהיה לה שום קיום ציבורי. היא כנראה אשה משכילה ודי נוקשה. לא אכפת לה לוותר על כל הקריירה הספרותית אם ייקחו ממנה את הפרטיות שלה. לדעתי, הדברים שהיא מתארת ב'ימי הנטישה' קרו לה באמת, וזו אולי הסיבה שהיא לא רוצה שיזהו אותה.

Cquote3.svg
– ריאיון לשירי לב-ארי, תעלומת אלנה פרנטה, הארץ.

ביוגרפיה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הגיע למערכת הוצאת הספרים האיטלקית E\O ספר ביכורים של מחברת אלמונית בשם "אהבה מטרידה". המו"ל, שהיה נלהב, החליט לפרסם את הספר ופנה אל המחברת, אך זו הודיעה כי היא איננה מוכנה להתראיין, להתפרסם או להיחשף בכל דרך שהיא, ומבחינתה מכירות הספר יתקדמו מעצמן. "אהבה מטרידה" הפך פופולרי למדי באיטליה ובעולם, תורגם לעשר שפות, והמבקרים האיטלקים העניקו לו את "פרס אלזה מורנטה" לשנת 1992.

בטקס קבלת הפרס בחרה פרנטה שלא להיחשף, וביקשה מאנשי ההוצאה לאור לייצגה במקום. פרנטה כתבה למולי"ם שלה טקסט שאת תוכנו ביקשה שיקריאו בטקס קבלת הפרס. מכתבה עסק בקשר שבין ספרה ליצירותיה הספרותיות השונות של אלזה מורנטה - אחת הסופרות האיטלקיות הבולטות של המאה ה-20, פרנטה סיפרה במכתבה כי היא איננה מוצאת קשר בין יצירתה ליצירת מורנטה, למעט יחסן המשותף לחווית האימהות.

בשנת 1995, ביקש הבמאי מריו מרטונה לעבד את ספרה, "אהבה מטרידה", לסרט קולנוע ולשם כך ביקש להיפגש עימה. פרנטה סירבה להיפגש, אך הציעה שידונו על התסריט במכתבים. התכתובת קיבלה הד ציבורי ולבסוף, כשיצא הסרט לאקרנים, כתבה פרנטה כי היא אינה רוצה לצפות בהקרנה פומבית, ומעדיפה לצפות בסרט ביחידות ולהגיב בכתב לאחר מכן.

בשנת 2002 פרסמה פרנטה את "ימי הנטישה", ספר שעורר הדים רבים בספרות העולמית ותורגם ל-14 שפות (בהן לעברית, בשנת 2007, בידי אלון אלטרס).
"ימי הנטישה" מספר את סיפורה של אולגה, אישה נשואה, הנעזבת על ידי בעלה באחה"צ אחד באופן בלתי צפוי. הספר מתאר את המשבר שחווה אולגה לאחר הנטישה ואת כאבה שמוביל אותה להתנתק אט אט מעולמה הישן ולנסות לבנות את חייה מחדש. הספר בולט בסגנונו הישיר, הרזה והענייני ונפתח במשפטים:

Cquote2.svg

באחר צהריים של אפריל, מיד לאחר הארוחה, הודיע לי בעלי שהוא רוצה לעזוב אותי. הוא עשה זאת כשהורדנו את הכלים מהשולחן, הילדים רבו כרגיל בחדר האחר, הכלב חלם ורטן ליד ההסקה".

Cquote3.svg

מבקרים התייחסו ליצירתה זו השנייה, כאל יצירה אנטי פמיניסטית המבטאת את התלות הנשית בבן הזוג והמשבר והריקנות המתחוללים בעוזבו. בתגובה לטענה ציטט מתרגם הספר, אלון אלטרס, דברים שאמרה פרנטה בריאיון למבקר הספרות גופרדו פופי:

Cquote2.svg

...היא (אולגה) משתמשת בכתיבה כדי לשלוט בבעיה שבה היא נתקלת בספר שלי: האם ניתן להמשיך ולחיות אם מאבדים את האהבה? נראה שזה נושא שהדיון בו מוצה, אך למעשה זאת התימה האכזרית ביותר של הקיום הנשי. אובדן האהבה הוא קרע, הוא גורם לריק של משמעות, עיר ללא אהבה היא עיר אכזרית.
קראתי בהתלהבות רבה ספרות פמיניסטית, אף שמעולם לא הייתי פעילה בתנועה הפמיניסטית. יש לי חיבה רבה לרעיון של ההבדל בין המינים אך זה נוגע בעיקר אליי ולא לדמותה של אולגה, גיבורת ספרי.
אולגה היא חילונית לחלוטין. אבל חוויית הנטישה מכרסמת את הוודאויות של חייה, את אורח חייה, את התנהלותה הרגשית. המצב הזה מאפשר את חדירתן של פנטזיות, של אמונות, של רגשות שהיו חבויים, מין פרימיטיביוּת גופנית שטווה את חוטיה... האהבה שנגזלה מאולגה הראתה לה עד כמה ברוטאליים היחסים בין המינים, ולא רק בין המינים. אני חושבת שהגברים שאנחנו בוחרות, כמו בחירות חשובות אחרות, מעידות איזה מין נשים אנחנו, איזה מין נשים אנו הופכות להיות".

Cquote3.svg

פרנטה לא מגדירה את כתיבתה כנשית וכאמור, על אף חיבתה לפמיניזם, הוא אינו קשור ישירות לכתיבתה, לדבריה היא: "כותבת בלי לשאול את עצמי אם אני גבר, אשה או ישות נייטרלית."

בשנת 2006 פרסמה פרנטה את הרומן "הבת האפלה", שתורגם אף הוא לעברית בשנת 2011.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר שנת הוצאה סוג תרגום לעברית
L`amore molesto 1992 רומן אהבה מטרידה, מאיטלקית: אלון אלטרס, תל אביב: הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2009
I giorni dell`abbandono 2002 רומן ימי הנטישה, מאיטלקית: אלון אלטרס, תל אביב: הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2007
La frantumaglia 2003
La figlia oscura 2006 רומן הבת האפלה, מאיטלקית: מירון רפופורט, תל אביב: הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2011
La spiaggia di notte 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי הנטישה
אהבה מטרידה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ראו קישורים חיצוניים: תעלומת אלנה פרנטה.‏