סימן קריאה (כתב עת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"ואן גוך בתל אביב" מאת יאיר גרבוז, גיליון מס' 11, מאי 1980.

סימן קריאה - כתב עת ספרותי, שהציג עצמו כ"רבעון מעורב לספרות". העורך והמייסד הוא מנחם פרי. החוברת הראשונה של "סימן קריאה" יצאה לאור בסוף שנת 1972. תוך זמן קצר הפך הרבעון לשנתון, אך המשיך להיות כתב-עת מרכזי לספרות ולחקר הספרות עד לשנת 1991, עת פורסמה החוברת האחרונה, ה-22. בכתב העת נדפסו שירים וקטעי פרוזה במקור ובתרגום, וכן מסות מחקריות בענייני ספרות ותורת הספרות.

ליד הרבעון הוקמה גם הוצאת ספרים בשם "ספרי סימן קריאה". הספר הראשון שראה אור במסגרתה היה המחזה "חפץ" של חנוך לוין (1972). בהוצאה ראו אור בעיקר ספרי היוצרים מחבורת "סימן קריאה": ספרי שירה ומחזות, אך גם סיפורת, כדוגמת "זיכרון דברים'" של יעקב שבתאי, והיא פרסמה גם תרגומים שונים, וביניהם "גטסבי הגדול" של פיצג'ראלד (1974) ו"המבנה של מהפכות מדעיות" של תומאס קון (1977).

בשנת 1985 ייסדה ההוצאה, יחד עם כתר הוצאה לאור והוצאת הקיבוץ המאוחד, את "הספרייה", סדרת ספרים לפרוזה מקורית ומתורגמת‏[1], ובשנת 1990, בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, את סדרת הספריה החדשה.

לאחר כשלושים-ושלוש שנים אמר על "סימן קריאה" העורך והמייסד, מנחם פרי:

כשייסדנו את "ספרי סימן קריאה" בשנות השבעים, לא התעסקנו במצב הקופה בסוף היום, ובבדיקת ההתאמה שלנו לטעם נתון של איזה "קהל". הסתפקנו בידיעה שהספרים מכסים את עלויותיהם ומאפשרים לנו להמשיך לפעול. התרכזנו בעשייה שלנו. ברעש גדול, כי הייתה לנו יומרה לקרוא תיגר על פואטיקה קודמת, לכונן טעם חדש, להרחיב את אופק הציפיות של הספרות הישראלית. הדפסנו את יונה וולך, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ, אבות ישורון[2]; את יעקב שבתאי[3], יהושע קנז, דן צלקה, ישעיהו קורן, דויד פוגל; אימצנו את יוסל בירשטיין, את יהודית הנדל ואת עמליה כהנא-כרמון; טיפחנו את צעדיהם הראשונים בספרות של חנוך לוין, דויד גרוסמן ורונית מטלון; עודדנו את המפנה בכתיבתו של א.ב. יהושע. גם התרגומים ששקדנו עליהם לא היו יבוא של רבי-המכר האחרונים באנגליה ובארצות הברית, ונעשו לא כדי למכור ספרים, אלא מתוך מה שתפסנו כחיוני לכאן ולעכשיו, למחזור הדם של הספרות המקומית, לסימונן של נורמות חדשות בתרגום - נושא שהתלבטנו בו במודע, במאמרים ובדוגמאות. לא התחנפנו לשום קהל קוראים. ידענו שתמורה רדיקלית בסיפורת ובשירה כרוכה לא רק בטיפוחו של הסופר החדש, אלא גם בכינונו של הקורא החדש, שיהיה בעל אוזן אחרת.

– מנחם פרי, ב"מעריב nrg"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]