אליון דיופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליון דיופ

אליון דיופצרפתית: Alioune Diop;‏ 10 בינואר 1910 - 2 במאי 1980) היה פובליציסט, עורך ומוציא לאור סנגלי, מייסד כתב-העת Présence Africaine ודמות מרכזית בתנועת הנגריטוד ובחוג האינטלקטואלים האפריקאים שפעלו בפריז נגד המשטר הקולוניאלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיופ נולד כמוסלמי בסן-לואי שבצפון סנגל. בצעירותו למד קוראן בבית ספר מוסלמי וכן למד את התנ"ך מפי דודותיו מצד אימו. דיופ רכש השכלה תיכונית בבית הספר Lycée Faidherbe שבסן-לואי, והיה בין האפריקאים הספורים שזכו לקבל תעודת בגרות צרפתית. בהיותו אזרח צרפתי, גויס בשנת 1931 לצבא הצרפתי ושירת בתייס. דיופ עבר ללמוד לימודים קלאסיים באוניברסיטה של אלג'יר, וב-1937 פנה ללמוד בסורבון. בפריז הוא שימש כפרופסור לספרות קלאסית והייתה לו השפעה רבה על הסטודנטים האפריקאים שלמדו בצרפת בזמן הכיבוש הקולוניאלי. בין השנים 1939-1940 גויס דיופ לצבא צרפת במסגרת מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1946 נבחר מטעם המפלגה הסוציאליסטית של סנגל לייצג את מדינתו בסנאט הצרפתי, והחזיק במשרה עד 1948. במהלך כהונתו בסנאט שימש כיושב ראש ועדת השרים לענייני מערב אפריקה הצרפתית (AOF).

בשנת 1947, בהיותו סנאטור, ייסד בפריז את כתב העת Présence Africaine במטרה לקדם את הזהות התרבותית האפריקאית ואת המאבק לעצמאות של אפריקאים ביבשת ובתפוצות. בין האישים הבולטים שהיו מעורבים בפעילות כתב העת ניתן למנות את פול ריבה, ז'אן-פול סארטר, אלבר קאמי, אנדרה ז'יד, ריצ'רד רייט ואמה סזר. ב-1949 הרחיב את כתב העת והקים בית הוצאה לאור בשם Editions Présence Africain, שהיווה מוקד מרכזי לפרסום הגות אפריקאית ושחורה, ובפרט כתביהם של אינטלקטואלים פרנקופונים אפריקאים.

הגיליון הראשון של כתב העת Présence Africaine (נובמבר-דצמבר 1947)

לצד עיסוקו כמוציא לאור, דיופ מילא תפקיד מרכזי במיזמים תרבותיים אפריקאים ואנטי-קולוניאליים רבים. בשנת 1956 ייסד את האגודה לתרבות אפריקאית (SAC), בהתבסס על הדגם של האגודה האירופית לתרבות שהוקמה ב-1950 ואשר דיופ היה החבר האפריקאי היחיד בה. ב-1956 היה גם בין מארגני קונגרס הסופרים והאמנים השחורים הראשון, שהתכנס בסורבון ומשך אליו הוגים ואמנים רבים מרחבי העולם כגון פבלו פיקאסו וקלוד לוי-שטראוס. יחד עם לאופולד סדאר סנגור, ארגן ב-1966 את פסטיבל האמנות השחורה הראשון בדקאר בירת סנגל. בין באי הפסטיבל היו ג'וזפין בייקר, אמה סזר, דיוק אלינגטון ולנגסטון יוז. בנוסף היה בין מארגני פסטיבלים דומים באלג'יר ב-1969 ובלאגוס ב-1977.

דיופ נפטר ב-2 במאי 1980 בגיל 70 בפריז, שבה התגורר מאז מלחמת העולם השנייה. במותו, כינה אותו סנגור "סוקרטס השחור". הלווייתו נערכה בפריז וגופתו נקברה בבית הקברות בל-אייר בסן-לואי.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1941 הכיר דיופ את קריסטיאן יאנדה, שאביה היה בן-דודו של ליאופולד סדאר סנגור ואימה הייתה ממוצא קמרוני. השניים נישאו בנובמבר 1945 בפריז. לזוג היו ארבעה ילדים: מריה איידה דיופ העוסקת כמתרגמת, סוזאן בינטה דיופ שעובדת ככתבת בדקאר ובעברה עבדה באונסק"ו, סמבה דיוויד מור דיופ שנפטר בפריז ב-1971 ואדריאן עמנואל נדיוואר מאמאדו אוסמאן דיופ שהינו רופא.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1995 מוענק הפרס הבינלאומי על שם אליון דיופ לקידום תחומי ההוצאה לאור והעריכה באפריקה. הפרס מוענק אחת לשנתיים ביריד הספרים וחומרי ההוראה הבינלאומי בדקאר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]