אלסנדרו דיאמנטי

אלסנדרו דיאמנטי
Alessandro Diamanti
	דיאמנטי, 2012
מידע אישי
לידה	2 במאי 1983 (בן 40); פראטו שבאיטליה
שם מלא	אלסנדרו דיאמנטי
גובה	1.80 מטר
עמדה	קשר התקפי
מועדוני נוער
	פראטו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ; ומעודכנים ל-19 באוקטובר 2019

אלסנדרו דיאמנטי (באיטלקית: Alessandro Diamanti; נולד ב-2 במאי 1983 בפראטו) הוא כדורגלן איטלקי המשחק כקשר התקפי בקבוצת וסטרן יונייטד, ולשעבר שחקנה של נבחרת איטליה בכדורגל.

דיאמנטי שיחק לאורך הקריירה בליגות הבכירות באיטליה, אנגליה וסין, שם זכה באליפות סין עם גואנגג'ואו אוורגראנד. לזכותו 17 הופעות במדי איטליה, אותה ייצג בין היתר ביורו 2012, שם העפילה לגמר הטורניר.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאמנטי החל את הקריירה בקבוצת הנוער של פראטו מעיר הולדתו. הוא החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת בעונת 1999/2000 בליגה הרביעית, ובאותה עונה ערך הופעת ליגה אחת בלבד, ב-17 במאי 2000, כשקבוצתו נפרדה בשוויון 0-0 מול נוברה. לקראת עונת 2000/2001 הושאל דיאמנטי לאמפולי מהסרייה ב', אך שם לא הצליח להשתלב בקבוצה הבוגרת ושיחק במדי קבוצת הנוער בלבד. באותה עונה צבר 12 הופעות ליגה במדי קבוצת הנוער של אמפולי, שבחרה שלא לממש את האפשרות לרכישתו.

לקראת עונת 2001/2002 חזר דיאמנטי לפראטו, אך כחודש מפתיחת העונה הושאל פעם נוספת, הפעם לקבוצת פוסצ'ו מהליגה החמישית, במדיה היה לשחקן הרכב פותח. בתום העונה חזר פעם נוספת לקבוצת האם שלו, פראטו, שהעפילה בינתיים לליגה השלישית. בחציה הראשון של עונת 2002/2003 שיחק דיאמנטי בקבוצה אך לא זכה לדקות משחק רבות, עד שבינואר 2003 הושאל לפיורנטינה, שעשתה את צעדיה הראשונים בליגה הרביעית בעקבות פשיטת הרגל שחוותה עונה קודם לכן. בפיורנטינה השתלב דיאמנטי הן בקבוצת הנוער והן בקבוצה הבוגרת, וצבר שלוש הופעות ליגה בדרך להעפלתה של הקבוצה לליגה השלישית. בסיום העונה בחרה פיורנטינה שלא לממש את האפשרות לרכישתו של דיאמנטי, וזאת עקב שני מקרים של חזה אוויר שבעטיין אושפז דיאמנטי בחודשי הסיום של העונה.

בעונת 2003/2004 השתלב דיאמנטי לראשונה בהרכב קבוצת נעוריו, ורשם עשרים הופעות ליגה בהן כבש ארבעה שערים. בחציה השני של העונה שולב דיאמנטי פחות מאשר בחציה הראשון, וזאת עקב פציעה במפשעה והן עקב בעיות משמעת. הוא שותף בשני משחקי פלייאוף ההישרדות של הקבוצה מול פרו פאטריה, ואף בישל שער אחד, אך קבוצתו כשלה בצמד המשחקים וירדה לליגה הרביעית (על אף שמאוחר יותר נותרה בליגה השלישית עקב עניינים טכניים).

לקראת עונת 2004/2005 ערך דיאמנטי את הופעותיו הראשונות בליגת המשנה, לאחר שחצי מכרטיסו נרכש על ידי אלבינולפה והוא הושאל אליה בחוזה לשלוש עונות. בעונה הראשונה בקבוצה היה דיאמנטי בעיקר שחקן ספסל. הוא רשם 18 הופעות ליגה בהן לא כבש, אך בישל חמישה שערים במהלך העונה. עונה אחר כך הגיע לקבוצה וינצ'נצו אספוסיטו, מי שהיה מאמנו הראשון של דיאמנטי בפראטו. על אף ההיכרות המוקדמת בין השניים ועל אף ששיחק באופן תדיר בפתיחת העונה, איבד דיאמנטי עד מהרה את מקומו בהרכב, ובחודש דצמבר אף הוצא מסגל הקבוצה ולא ישב כלל על הספסל. ב-31 בינואר 2006, יומו האחרון של חלון ההעברות, בחר דיאמנטי לעזוב את אלבינולפה ולשוב לפראטו, קבוצת נעוריו, בליגה הרביעית. את העונה סיים דיאמנטי עם ארבעה שערי ליגה ב-11 הופעות, ולמעשה שב לכבוש לראשונה אחרי שנתיים. הוא שותף גם בצמד משחקי פלייאוף ההישארות מול מונטווארקי, אותו שרדה הקבוצה בזכות שער חוץ אותו כבש דיאמנטי בבעיטה משלושים מטרים.

דיאמנטי נשאר בפראטו גם לעונת 2006/2007, שהייתה עבורו עונה מוצלחת. עם עשרה שערי ליגה סייע דיאמנטי לקבוצתו לסיים את העונה במרכז הטבלה, הרחק ממאבקי הירידה, ובנוסף כבש חמישה שערים בגביע הליגות הנמוכות, כולל שלושער לרשתה של פיזה, ששיחקה אז בליגה השלישית, ליגה אחת מעל פראטו. בסך הכול כבש דיאמנטי 15 שערים ב-31 הופעות בכל המסגרות באותה העונה, שהייתה לעונת פריצה עבורו. בתום העונה נפרד דיאמנטי מפראטו עם 24 שערים ב-76 הופעות בכל המסגרות, כולל שתי הופעות כקפטן הקבוצה.

ליבורנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביולי 2007, לקראת עונת 2007/2008 עבר דיאמנטי לראשונה לסרייה א', כשחתם במדיה של ליבורנו. דיאמנטי ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה כבר במחזור הראשון, ב-25 באוגוסט 2007, כשעלה מהספסל בתבוסתה של ליבורנו 5-1 ליובנטוס. כחודש אחר כך עלה לראשונה בהרכב הקבוצה ושיחק תשעים דקות מול אינטר מילאנו, במשחק שהסתיים בשוויון 2-2. את שער הבכורה שלו כבש רק בחציה השני של העונה, כשהבקיע בהפסדה של ליבורנו 2-1 לנאפולי ב-24 בפברואר 2008. עד לסיום העונה צבר דיאמנטי 26 הופעות ליגה, כמחצית מהן בהרכב הפותח, וכבש ארבעה שערים. ליבורנו ירדה בתום העונה לסרייה ב' מהמקום האחרון בטבלה.

דיאמנטי נותר לשחק בליבורנו בליגת המשנה, ורשם עונת שיא מבחינה התקפית עם 13 שערי ליגה ב-32 הופעות. ליבורנו סיימה את העונה במקום השלישי והתמודדה בפלייאוף העלייה, בחצי הגמר מול גרוסטו ובגמר מול ברשה. דיאמנטי שיחק בכל ארבעת משחקי הפלייאוף וכבש שלושה שערים במשחקים אלו, שסייעו לקבוצתו לחזור לסרייה א' בתום עונה אחת בלבד.

וסטהאם יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפתח את עונת 2009/2010 במדי ליבורנו, ואף שותף במשחק הליגה הראשון של הקבוצה באותה העונה, עזב דיאמנטי את איטליה לראשונה בקריירה והצטרף לקבוצת וסטהאם יונייטד מהפרמייר ליג, תחת המאמן בן ארצו ג'אנפרנקו זולה, שדחף להחתמתו. ב-12 בספטמבר 2009 עלה דיאמנטי מהספסל כחצי שעה לפני תום המשחק בו נוצחה וסטהאם 1-0 על ידי ויגאן אתלטיק. בכך, היה דיאמנטי לשחקן ה-800 שלובש את מדיה של וסטהאם. שבוע אחר כך פתח דיאמנטי בהרכב קבוצתו לראשונה, כשזו נוצחה בביתה 3-2 על ידי ליברפול. באותו המשחק כבש דיאמנטי את שער הבכורה שלו בקבוצה מהנקודה הלבנה, על אף שהחליק בזמן הבעיטה. עד לסיום העונה הצליחה וסטהאם להבטיח את מקומה לעונה נוספת בפרמייר ליג, כשסיימה במקום ה-17 בטבלה. דיאמנטי כבש שבעה שערים ב-27 הופעות ליגה בעונת הבכורה שלו, ונבחר במקום השני בתואר שחקן העונה של המועדון, אחרי סקוט פארקר.

חזרה לאיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באוגוסט 2011, לאחר ששותף במחזור הפתיחה של הפרמייר ליג במדי וסטהאם תחת אברהם גרנט, נמכר דיאמנטי לברשה, העולה הטרייה לסרייה א', תמורת כ-2.2 מיליון אירו. בעונת הבכורה שלו היה דיאמנטי שחקן חשוב במערך של ברשה, וכבש שישה שערי ליגה ב-32 הופעות. הוא זכה לפופולריות רבה בקרב קהל הקבוצה, ואף זכה להשוואות לאחד מגדולי שחקניה של ברשה בכל הזמנים, רוברטו באג'ו. על אף יכולתו של דיאמנטי, שהיה לסגן מלך שערי הקבוצה בליגה באותה העונה, הציגה ברשה עונה חלשה מבחינה קבוצתית ובתום העונה נשרה לסרייה ב' אחרי עונה אחת בלבד.

בתום עונה אחת בלבד במדיה של ברשה, ולקראת עונת 2011/2012, נמכר דיאמנטי לבולוניה 1909 תמורת כ-1.5 מיליון אירו. הוא השתלב היטב בקבוצה כבר בעונת הבכורה שלו, וכבש שמונה שערים בשלושים הופעות כשקבוצתו סיימה את העונה במקום התשיעי בטבלה. במהלך עונת 2012/2013, בעקבות עזיבתם של מרקו די ואיו בתחילת העונה ושל דניאלה פורטנובה בחלון ההעברות של ינואר, התמנה דיאמנטי לתפקיד הקפטן. באותה עונה ערך 34 הופעות ליגה וכבש שבעה שערים. דיאמנטי הוביל את הקבוצה כקפטן גם בחציה הראשון של עונת 2013/2014, עד שעזב את הקבוצה בחודש פברואר 2014. לזכותו 88 הופעות בכל המסגרות במדי בולוניה, שהפכה לקבוצה במדיה צבר את מספר ההופעות הרב ביותר בקריירה שלו. בסך הכול כבש דיאמנטי 22 שערים במדי הקבוצה, 19 מתוכם בליגה.

מעבר לסין והשאלות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 בפברואר, לקראת עונת 2014 בליגה הסינית, חתם דיאמנטי בגואנגג'ואו אוורגראנד של המאמן בן ארצו מרצ'לו ליפי. דיאמנטי, שנרכש תמורת כשבעה מיליון אירו, שיתף פעולה בקבוצה עם איטלקי נוסף, חברו לשעבר בבולוניה אלברטו ג'ילארדינו. ב-26 בפברואר ערך את הופעת הבכורה שלו במסגרת ליגת האלופות האסיאתית, וכבש צמד שסייע לקבוצתו להפוך פיגור 2-0 לניצחון 4-2 על מלבורן ויקטורי. עד לתום העונה שותף דיאמנטי ב-24 מתוך שלושים המחזורים בליגה, בהם כבש ארבעה שערים בדרך לזכייתה של קבוצתו באליפות סין, שהייתה לתואר הראשון בקריירת המשחק שלו.

בינואר 2015, כחודשיים לאחר תום העונה בסין, הושאל דיאמנטי לפיורנטינה, 12 שנים אחרי ששיחק במדיה בליגה הרביעית. הפעם, בסרייה א' תחת המאמן וינצ'נצו מונטלה, רשם דיאמנטי 11 הופעות ליגה, בהן כבש פעמיים, וסייע לקבוצתו לסיים את העונה במקום הרביעי בטבלה, הישג השיא שלו באיטליה. עם תום העונה בחרה פיורנטינה שלא להשלים את רכישתו של דיאמנטי.

לקראת עונת 2015/2016 שב כרטיסו של דיאמנטי לגואנגג'ואו באופן אוטומטי, אך השחקן עצמו לא שב לסין והושאל לעונה אחת במדיה של העולה החדשה לפרמייר ליג, ווטפורד. הייתה זו ההתנסות השנייה של דיאמנטי בפרמייר ליג, לאחר שבעבר שיחק במדיה של וסטהאם. דיאמנטי התקשה להשתלב בהרכב של המאמן קיקה סאנצ'ס פלורס, ובמחצית הראשונה של העונה רשם שלוש הופעות בלבד במדיה של ווטפורד, כולן בליגה וכולן כמחליף. בהיעדר דקות משחק ראויות, עזב דיאמנטי את ווטפורד לאחר חצי עונה, ובמחצית השנייה של העונה שב לאיטליה כשהושאל לאטאלנטה עד לתום העונה. עד לסיום העונה כבש דיאמנטי שער אחד ב-16 הופעות ליגה במדיה של הקבוצה, שסיימה את העונה במקום ה-13.

פאלרמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום עונת 2015/2016 התיר דיאמנטי את חוזהו בגואנגג'ואו, בעיצומה של העונה בליגה הסינית. ב-29 באוגוסט 2016, לאחר שהשיג את השחרור מהמועדון הסיני, עבר דיאמנטי בהעברה חופשית לפלרמו מהסרייה א'. את הופעת הבכורה שלו ערך במחזור השלישי של העונה, בהפסד 3-0 לנאפולי ב-10 בספטמבר, אליו עלה עם סרט הקפטן.

וסטרן יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביולי 2019, חתם לעונה בוסטרן יונייטד מליגת העל האוסטרלית. עם חתימתו מונה לקפטן הקבוצה.

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאמנטי זכה לזימון בכורה מהמאמן צ'זרה פראנדלי לקראת משחק ידידות מול רומניה ב-17 בנובמבר 2010. על אף שהיה חולה בשפעת באותו היום, עלה דיאמנטי בהרכב הפותח באותו משחק, שהסתיים בשוויון 1-1, והוחלף במחצית על ידי דניאלה דה רוסי.

שנה וחצי לאחר הופעת הבכורה שלו, שהייתה היחידה שלו עד אז בשורות הנבחרת, זומן דיאמנטי לסגל של פראנדלי לקראת יורו 2012. לאחר שלא שותף בשני משחקי הפתיחה של שלב הבתים (1-1 מול ספרד, 1-1 מול קרואטיה), עלה דיאמנטי מהספסל לאחר כשעה במשחקה האחרון של איטליה בשלב הבתים, מול אירלנד. דיאמנטי בישל בכדור קרן את השער השני של איטליה במשחק, אותו כבש מריו באלוטלי. בשלב רבע הגמר עלה דיאמנטי פעם נוספת מהספסל, ושיחק ברבע השעה האחרונה של המשחק וכן לאורך כל ההארכה, כשאיטליה ואנגליה נפרדו בשוויון 0-0. המשחק הוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין, כשדיאמנטי כובש את הפנדל האחרון והמכריע שהעלה את איטליה לחצי הגמר. בשלב זה שוב עלה דיאמנטי מהספסל להופעתו השלישית והאחרונה בטורניר, כשאיטליה גברה 2-1 על גרמניה בדרך לגמר הטורניר. דיאמנטי לא שותף בתבוסתה של איטליה 4-0 לספרד במשחק הגמר.

כשנה לאחר טורניר היורו, זומן דיאמנטי על ידי פראנדלי לסגל איטליה לקראת גביע הקונפדרציות 2013. לאחר שלא שותף בניצחונות על מקסיקו ועל יפן, פתח דיאמנטי בהרכב בהפסדה של איטליה 4-2 לברזיל. על אף ההפסד, העפילה איטליה לראשונה בתולדותיה לחצי גמר הטורניר. דיאמנטי לא שותף להפסדה של איטליה בפנדלים לספרד בחצי הגמר, אך פתח בהרכב מול אורוגוואי במשחק על המקום השלישי. בדקה ה-73 כבש דיאמנטי את שערו היחיד במדי איטליה, שער שהעלה את האיטלקים ליתרון 2-1 במשחק. לאחר שהמשחק הסתיים בשוויון 2-2, גברה איטליה על אורוגוואי 3-2 בפנדלים, ללא דיאמנטי שהוחלף בדקה ה-82.

בנובמבר 2013 שולב דיאמנטי בפעם האחרונה במדי איטליה, במשחק ידידות מול ניגריה שהסתיים בשוויון 2-2. בסך הכול לזכותו 17 הופעות ושער אחד במדיה של איטליה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גואנגג'ואו אוורגראנד

אליפות סין: 2014

נבחרת איטליה

אליפות אירופה: 2012 (מקום שני)
גביע הקונפדרציות: 2013 (מקום שלישי)

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-27 במאי 2018

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה		בגביעים מקומיים		בגביעים יבשתיים		אחר		סך הכול
עונה	קבוצה	ליגה	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים
1999/2000	פראטו	איטליההליגה האיטלקית הרביעית	1	0	0	0	0	0	0	0	1	0
2000/2001	אמפולי	איטליהסרייה ב'	0	0	0	0	0	0	0	0	0	0
2001/2002	פראטו	איטליההליגה האיטלקית הרביעית	0	0	1	0	0	0	0	0	1	0
2001/2002	פוסצ'ו	איטליההליגה האיטלקית החמישית	24	3	0	0	0	0	0	0	24	3
2002/2003	פראטו	איטליההליגה האיטלקית השלישית	2	0	3	0	0	0	0	0	5	0
2002/2003	פיורנטינה	איטליההליגה האיטלקית הרביעית	3	0	0	0	0	0	0	0	3	0
2003/2004	פראטו	איטליההליגה האיטלקית השלישית	20	4	3	0	0	0	2	0	25	4
2004/2005	אלבינולפה	איטליהסרייה ב'	18	0	1	0	0	0	0	0	19	0
2005/2006	אלבינולפה	איטליהסרייה ב'	8	0	0	0	0	0	0	0	8	0
2005/2006	פראטו	איטליההליגה האיטלקית הרביעית	11	4	0	0	0	0	2	1	13	5
2006/2007	פראטו	איטליההליגה האיטלקית הרביעית	25	10	6	5	0	0	0	0	31	15
2007/2008	ליבורנו	איטליהסרייה א'	26	4	1	0	0	0	0	0	27	4
2008/2009		איטליהסרייה ב'	32	13	3	4	0	0	4	3	39	20
2009/2010		איטליהסרייה א'	1	0	0	0	0	0	0	0	1	0
2009/2010	וסטהאם יונייטד	אנגליהפרמייר ליג	27	7	2	1	0	0	0	0	29	8
2010/2011	וסטהאם יונייטד	אנגליהפרמייר ליג	1	0	0	0	0	0	0	0	1	0
2010/2011	ברשה	איטליהסרייה א'	32	6	1	1	0	0	0	0	33	7
2011/2012	בולוניה 1909	איטליהסרייה א'	30	7	2	1	0	0	0	0	32	8
2012/2013			34	7	2	1	0	0	0	0	36	8
2013/2014			19	5	1	1	0	0	0	0	20	6
2014	גואנגג'ואו אוורגראנד	ליגת העל הסינית	24	4	2	0	9	4	0	0	35	8
2014/2015	פיורנטינה	איטליהסרייה א'	11	2	4	0	0	0	0	0	15	2
2015/2016	ווטפורד	אנגליהפרמייר ליג	3	0	0	0	0	0	0	0	3	0
2015/2016	אטאלנטה	איטליהסרייה א'	16	1	0	0	0	0	0	0	16	1
2016/2017	פלרמו	איטליהסרייה א'	31	1	1	0	0	0	0	0	32	1
2017/2018	פרוג'ה	איטליהסרייה ב'	13	2	0	0	0	0	0	0	13	2
סך הכל קריירה			412	80	33	15	9	4	8	4	462	102

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת איטליה
שנה	הופעות	שערים
2010	1	0
2011	0	0
2012	7	0
2013	9	1
סה"כ	17	1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אלסנדרו דיאמנטי בוויקישיתוף

פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל, באתר ESPN

נבחרת איטליה – יורו 2012 (מקום שני)
1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קייליני • 4 אוגבונה • 5 מוטה • 6 בלזארטי • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 די נטאלה • 12 סיריגו • 13 ג'אקריני • 14 דה סאנטיס • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 בוריני • 18 מונטוליבו • 19 בונוצ'י • 20 ג'ובינקו • 21 פירלו • 22 דיאמנטי • 23 נוצ'רינו • מאמן: פראנדלי		איטליה