יורו 2012
| יורו 2012 | |
|---|---|
| מארחת | |
| תאריך | 8 ביוני - 1 ביולי |
| מספר נבחרות | 16 |
| הנבחרת הזוכה | |
| מספר משחקים | 31 |
| מספר שערים | 76 (2.45 בממוצע למשחק) |
| מספר צופים | 1,440,896 (46,481 בממוצע למשחק) |
| מלך השערים | 3 שערים: |
| השחקן המצטיין | |
יורו 2012 הוא שמה של אליפות אירופה בכדורגל, אשר התקיימה בשנת 2012 בפולין ובאוקראינה. זוהי הפעם השלישית שהיורו נערך בשתי מדינות במקביל, לאחר יורו 2000 ויורו 2008. הטורניר נפתח בשמונה ביוני, ומשחק הגמר נערך באחד ביולי.
ההחלטה שמדינות אלו תארחנה את יורו 2012 התקבלה ב-18 באפריל 2007, בקרדיף שבוויילס. שלוש מועמדויות הוצעו לאירוח היורו ב-2012: אחת של איטליה, אחרת של קרואטיה והונגריה במשותף, וכן, פולין ואוקראינה במשותף. יו"ר אופ"א מישל פלאטיני הכריז כי האחרונות זכו באירוח.
בדומה לארבעת הטורנירים הקודמים, גם ב-2012 השתתפו 16 נבחרות, לאחר שנדחתה הצעה להגדיל את הטורניר ל-24 נבחרות ורק החל מיורו 2016 ישתתפו 24 נבחרות.[2]
נבחרת פולין ונבחרת אוקראינה העפילו אוטומטית ליורו בעקבות היותן מארחות הטורניר. שאר 14 הנבחרות עלו משלב המוקדמות, שהחל ב-2010. ספרד זכתה באליפות בפעם השנייה ברציפות, לאחר שגברה 0-4 במשחק הגמר על איטליה. אנדרס אינייסטה, נבחר על ידי אופ"א לשחקן המצטיין של הטורניר.
תוכן עניינים |
מוקדמות[עריכה]
| ערך מורחב – מוקדמות יורו 2012 |
16 נבחרות העפילו לטורניר. פולין ואוקראינה העפילו אוטומטית כמארחות, והיתר העפילו דרך טורניר המוקמות.
| נבחרת | כרטיס | תאריך העפלה | הופעות קודמות ביורו |
|---|---|---|---|
| מארחת | 18 באפריל 2007 | 1 (2008) | |
| מארחת | 18 באפריל 2007 | 0 | |
| זוכת בית 1 במוקדמות | 2 בספטמבר 2011 | 9 (1972[3], 1976, 1980, 1984, 1988, 1992, 1996, 2004, 2008) | |
| זוכת בית 2 במוקדמות | 11 באוקטובר 2011 | 9 (1960[4], 1964, 1968, 1972, 1988, 1992, 1996, 2004, 2008) | |
| זוכת בית 3 במוקדמות | 6 בספטמבר 2011 | 8 (1968, 1980, 1988, 1996, 2000, 2004, 2008) | |
| זוכת בית 4 במוקדמות | 11 באוקטובר 2011 | 7 (1960, 1984, 1992, 1996, 2000, 2004, 2008) | |
| זוכת בית 5 במוקדמות | 6 בספטמבר 2011 | 8 (1976, 1980, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004, 2008) | |
| זוכת בית 6 במוקדמות | 11 באוקטובר 2011 | 3 (1980, 2004, 2008) | |
| זוכת בית 7 במוקדמות | 7 באוקטובר 2011 | 7 (1968, 1980, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004) | |
| זוכת בית 8 במוקדמות | 11 באוקטובר 2011 | 7 (1964, 1984, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004) | |
| זוכת בית 9 במוקדמות | 6 בספטמבר 2011 | 8 (1964, 1980, 1984, 1988, 1996, 2000, 2004, 2008) | |
| הסגנית בעלת המאזן הטוב ביותר | 11 באוקטובר 2011 | 4 (1992, 2000, 2004, 2008) | |
| פלייאוף | 15 בנובמבר 2011 | 3 (1996, 2004, 2008) | |
| פלייאוף | 15 בנובמבר 2011 | 7 (1960[5], 1976, 1980, 1996, 2000, 2004, 2008) | |
| פלייאוף | 15 בנובמבר 2011 | 1 (1998) | |
| פלייאוף | 15 בנובמבר 2011 | 5 (1984, 1996, 2000, 2004, 2008) |
פריסת האצטדיונים[עריכה]
שמונה ערים ארחו את משחקי יורו 2012 בפולין ואוקראינה. הערים וורשה, פוזנן, ורוצלב וגדנסק בפולין וקייב, חרקוב, דונייצק ולבוב באוקראינה. משחק הגמר נערך באצטדיון האולימפי המחודש של קייב.
| קייב - אוקראינה | חרקוב - אוקראינה | דונצק - אוקראינה | לבוב - אוקראינה |
|---|---|---|---|
| אצטדיון אולימפיסקי קיבולת: 63,195 |
אצטדיון מטאליסט קיבולת: 35,721 |
דונבס ארנה קיבולת: 50,055 |
אצטדיון לבוב קיבולת: 32,105 |
| ורשה - פולין | פוזנן - פולין | ורוצלב - פולין | גדנסק - פולין |
| האצטדיון הלאומי בוורשה קיבולת: 53,224 |
האצטדיון העירוני בפוזנן קיבולת: 42,004 |
האצטדיון העירוני בוורוצלב קיבולת: 40,610 |
פה.גה.אה ארנה גדנסק קיבולת: 40,818 |
- תכולת האצטדיונים היא על פי התכולה המאושרת על ידי אופ"א עבור הטורניר. [6]
הבתים[עריכה]
ב-2 בדצמבר 2011 נערכה הגרלת הבתים של היורו, שבמסגרתה נקבעו הרכבי הבתים:
- בית 1: פולין, רוסיה, יוון, צ'כיה
- בית 2: הולנד, גרמניה, פורטוגל, דנמרק
- בית 3: ספרד, איטליה, קרואטיה, אירלנד
- בית 4: אוקראינה, אנגליה, שבדיה, צרפת
בית א'[עריכה]
במשחק הראשון בבית, ניצחה רוסיה את צ'כיה בתוצאה 4-1. יוון פתחה עם תיקו מול פולין ולאחר מכן בהפסד מול צ'כיה. צ'כיה, לאחר ההפסד במשחק מול רוסיה והניצחון על יוון, ניצחה את פולין - דבר שהבטיח את העלייה לרבע הגמר. יוון ניצחה את רוסיה ועלתה לרבע הגמר, אף על פי שהפרש השערים של רוסיה היה עדיף על שלהם - על פי חוקי היורו, אם שתי קבוצות מסיימות עם אותו מספר נקודות, המנצחת במשחק ביניהם מקדימה את המפסידה. לסיכום, צ'כיה ויוון עלו לרבע גמר הטורניר.
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בית ב'[עריכה]
בית ב' נפתח בניצחון מפתיע של דנמרק על הולנד. בהמשך גרמניה ניצחה 1-0 את פורטוגל ולאחר מכן 2-1 את הולנד, דבר שהפך את סיכויי ההולנדים לעלות לרבע הגמר לקלושים. בשני המשחקים האחרונים, ניצחו גרמניה ופורטוגל (מצמד של כריסטיאנו רונאלדו שהשווה ל1-1 ואחר כך העלה ל2-1) את דנמרק והולנד בהתאמה, דבר שגרם לכך שהשתיים (גרמניה ופורטוגל) עלו לרבע הגמר.
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בית ג'[עריכה]
במשחק הראשון נפגשו איטליה וספרד. המשחק ביניהם הסתיים בתיקו 1-1 - אנטוניו די נטאלה כבש לאיטליה מבישול של אנדראה פירלו וססק פברגאס איזן את התוצאה מבישול של דוד סילבה. במשחק הנוסף נפגשו נבחרות אירלנד וקרואטיה. נבחרת קרואטיה ניצחה 3-1. מאריו מנדזוקיץ' ששיחק בוולפסבורג הגרמנית, כבש צמד וניקציה ילאביץ' הוסיף עוד אחד. שון סט. לדג'ר הבקיע "שער ניחומים". במחזור השני נפגשו תחילה נבחרות קרואטיה ואיטליה. אנדראה פירלו הבקיע את הראשון בכדור חופשי מדויק ומאריו מנדזוקיץ' איזן את התוצאה. במשחק הנוסף באותו מחזור נפגשו נבחרות אירלנד וספרד. נבחרת ספרד ניצחה 4-0 את אירלנד מצמד של פרננדו טורס ושערים נוספים של דוד סילבה וססק פברגאס. במחזור השלישי נפגשו נבחרות איטליה ואירלנד ונבחרות קרואטיה וספרד. במשחק הראשון נבחרת איטליה ניצחה 2-0 את נבחרת אירלנד משערים של אנטוניו קסאנו ומאריו באלוטלי משני בישולים של אנדראה פירלו. במשחק הנוסף ניצחה ספרד 1-0 את נבחרת קרואטיה משער מאוחר של חסוס נבאס. העולות מבית זה הן ספרד, אלופת יורו 2008 ומונדיאל 2010, וכן איטליה שעלתה מן המקום השני.
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בית ד'[עריכה]
בית ד' נפתח במשחק בין אוקראינה המארחת נגד שבדיה, משחק שנגמר בתוצאה 2-1 לאוקראינה משער של זלאטן איברהימוביץ' וצמד של אנדריי שבצ'נקו. המשחק השני במחזר היה בין צרפת לאנגליה שבמהלכו אנגליה עלתה ליתרון משער של ג'ולאון לסקוט וצרפת השוותה עם שער של סמיר נאסרי, תשע דקות לאחר מכן. המחזור השני נפתח במשחק בין אנגליה לשבדיה - אנגליה עלתה ליתרון עם שער של אנדי קארול בדקה ה23 אך השבדים הפכו את התוצאה עם שער של אולוף מלברג ושער עצמי של גלן ג'ונסון. האנגלים לא ויתרו והשיגו את השוויון בדקה ה64 עם שער של ת'יאו וולקוט ובדקה ה-78 אנגליה חתמה את תוצאת הסיום עם שער של דני וולבק. במשחק השני במחזור הזה נפגשו צרפת ואוקראינה למשחק שהיה כולו בשליטה הצרפתית שניצחה 2-0 משערים של ג'רמי מנז ויוהאן קבאייה. אחרי המחזור השני לשבדיה כבר לא היה סיכוי להעפיל לרבע הגמר. שבדיה וצרפת נפגשו למשחק במהלכו השבדים הפתיעו והבקיעו שני שערים - האחד של זלאטן איברהימוביץ' והשני של סבסטיאן לארסון. למזלם של הצרפתים המפגש בין אנגליה לאוקראינה הסתיים בניצחון לאנגליה 1-0 משער של ווין רוני שהבטיח את העלייה של אנגליה וצרפת. במשחק בין אוקראינה לאנגליה נכבש שער אוקראיני חוקי שלא אושר, שדחף את האישור לשימוש בטכנולוגיית קו השער במגרשי הכדורגל.
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שלב הנוק-אאוט[עריכה]
שלב הנוק-אאוט בטורניר זה יתקיים בין ה-21 ביוני ובין ה-1 ביולי באצטדיונים האצטדיון הלאומי בוורשה, דונבס ארנה, פה.גה.אה ארנה גדנסק ואצטדיון אולימפיסקי.
| רבע גמר | חצי גמר | גמר | ||||||||
| 21 ביוני - האצטדיון הלאומי בוורשה, ורשה, פולין | ||||||||||
| |
0 | |||||||||
| 27 ביוני - דונבס ארנה, דונצק, אוקראינה | ||||||||||
| |
1 | |||||||||
| |
0 (2) | |||||||||
| 23 ביוני - דונבס ארנה, דונצק, אוקראינה | ||||||||||
| |
0 (4) | |||||||||
| |
2 | |||||||||
| 1 ביולי - אצטדיון אולימפיסקי, קייב, אוקראינה | ||||||||||
| |
0 | |||||||||
| |
4 | |||||||||
| 22 ביוני - פה.גה.אה ארנה גדנסק, גדנסק, פולין | ||||||||||
| |
0 | |||||||||
| |
4 | |||||||||
| 28 ביוני - האצטדיון הלאומי בוורשה, ורשה, פולין | ||||||||||
| |
2 | |||||||||
| |
1 | |||||||||
| 24 ביוני - אצטדיון אולימפיסקי, קייב, אוקראינה | ||||||||||
| |
2 | |||||||||
| |
0 (2) | |||||||||
| |
0 (4) | |||||||||
פורטוגל ניצחה את צ'כיה 1-0 משער בנגיחה של כריסטיאנו רונאלדו בדקה ה-79.
גרמניה ניצחה 4-2 את יוון. לגרמניה כבשו פיליפ לאם, סמי חדירה, מירוסלב קלוזה ומרקו רויס. ליוון כבשו גאורגיוס סמארס ודימטריס סלפינגידיס.
ספרד ניצחה את צרפת 2-0 מצמד של צ'אבי אלונסו: אחד בנגיחה, והשני בפנדל.
איטליה ניצחה את אנגליה 4-2 בפנדלים. דיאמנטי כבש את הפנדל המכריע לזכות איטליה.
בחצי הגמר, ספרד ניצחה את פורטוגל 4-2 בפנדלים. ססק פברגאס כבש את הפנדל המכריע לזכות ספרד.
בחצי הגמר השני, איטליה ניצחה את גרמניה 2-1. לאיטליה כבש מאריו באלוטלי צמד ומסוט אוזיל רק צימק לקראת סיום המשחק.
בגמר ניצחה ספרד את איטליה 4-0 משערים של דוד סילבה, ג'ורדי אלבה, פרננדו טורס וחואן מאטה. ספרד זכתה בגביע היורו בפעם השלישית בתולדותיה ובפעם השנייה ברציפות - כך היא משלימה 3 זכיות בטורנירים גדולים תוך 4 שנים - יורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012.
מלכי השערים[עריכה]
- 3 שערים
- 2 שערים
אנדריי שבצ'נקו
ואצלב פילאר
פטר ייראצ'ק
זלאטן איברהימוביץ'
ניקלאס בנדטנר
מיכאל קרון-דלי
ססק פברגאס
צ'אבי אלונסו
דויד סילבה
דימיטריס סלפיגידיס
- שער אחד
- 37 שחקנים
שערים עצמיים
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האירוע באתר אופ"א
- אתר פולין 2012
- אתר אוקראינה 2012
- לוח משחקים אינטראקטיבי באתר וואלה!
- דור ליאונד, יורו 2012 || חוויית משתמש מיבשת אחרת, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
הערות שוליים[עריכה]
| אליפויות אירופה בכדורגל | ||
|---|---|---|
|