יורו 2012

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורו 2012
UEFA Euro 2012 logo.png
מארחת Flag of Poland.svg פולין
Flag of Ukraine.svg אוקראינה
תאריך 8 ביוני - 1 ביולי
מספר נבחרות 16
הנבחרת הזוכה Flag of Spain.svg  ספרד
מספר משחקים 31
מספר שערים 76 (2.45 בממוצע למשחק)
מספר צופים 1,440,896 (46,481 בממוצע למשחק)
מלך השערים 3 שערים:
Flag of Russia.svg אלן דזגוייב
Flag of Germany.svg מריו גומז
Flag of Croatia.svg מריו מנדז'וקיץ'
Flag of Portugal.svg כריסטיאנו רונאלדו
Flag of Italy.svg מאריו באלוטלי
Flag of Spain.svg פרננדו טורס
השחקן המצטיין Flag of Spain.svg אנדרס אינייסטה[1]

יורו 2012 הוא שמה של אליפות אירופה בכדורגל, אשר התקיימה בשנת 2012 בפולין ובאוקראינה. זוהי הפעם השלישית שהיורו נערך בשתי מדינות במקביל, לאחר יורו 2000 ויורו 2008. הטורניר נפתח בשמונה ביוני, ומשחק הגמר נערך באחד ביולי.

ההחלטה שמדינות אלו תארחנה את יורו 2012 התקבלה ב-18 באפריל 2007, בקרדיף שבוויילס. שלוש מועמדויות הוצעו לאירוח היורו ב-2012: אחת של איטליה, אחרת של קרואטיה והונגריה במשותף, וכן, פולין ואוקראינה במשותף. יו"ר אופ"א מישל פלאטיני הכריז כי האחרונות זכו באירוח.

בדומה לארבעת הטורנירים הקודמים, גם ב-2012 השתתפו 16 נבחרות, לאחר שנדחתה הצעה להגדיל את הטורניר ל-24 נבחרות ורק החל מיורו 2016 ישתתפו 24 נבחרות‏[2].

נבחרת פולין ונבחרת אוקראינה העפילו אוטומטית ליורו בעקבות היותן מארחות הטורניר. שאר 14 הנבחרות עלו משלב המוקדמות, שהחל ב-2010. ספרד זכתה באליפות בפעם השנייה ברציפות, לאחר שגברה 0-4 במשחק הגמר על איטליה. אנדרס אינייסטה, נבחר על ידי אופ"א לשחקן המצטיין של הטורניר.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות יורו 2012

16 נבחרות העפילו לטורניר. פולין ואוקראינה העפילו אוטומטית כמארחות, והיתר העפילו דרך טורניר המוקמות.

נבחרת כרטיס תאריך העפלה הופעות קודמות ביורו
Flag of Poland.svg פולין מארחת הטורניר 18 באפריל 2007 1 (2008)
Flag of Ukraine.svg אוקראינה מארחת הטורניר 18 באפריל 2007 0
Flag of Germany.svg גרמניה זוכת בית 1 במוקדמות 2 בספטמבר 2011 9 (1972[3], 1976, 1980, 1984, 1988, 1992, 1996, 2004, 2008)
Flag of Russia.svg רוסיה זוכת בית 2 במוקדמות 11 באוקטובר 2011 9 (1960[4], 1964, 1968, 1972, 1988, 1992, 1996, 2004, 2008)
Flag of Italy.svg איטליה זוכת בית 3 במוקדמות 6 בספטמבר 2011 8 (1968, 1980, 1988, 1996, 2000, 2004, 2008)
Flag of France.svg צרפת זוכת בית 4 במוקדמות 11 באוקטובר 2011 7 (1960, 1984, 1992, 1996, 2000, 2004, 2008)
Flag of the Netherlands.svg הולנד זוכת בית 5 במוקדמות 6 בספטמבר 2011 8 (1976, 1980, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004, 2008)
Flag of Greece.svg יוון זוכת בית 6 במוקדמות 11 באוקטובר 2011 3 (1980, 2004, 2008)
Flag of England.svg אנגליה זוכת בית 7 במוקדמות 7 באוקטובר 2011 7 (1968, 1980, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004)
Flag of Denmark.svg דנמרק זוכת בית 8 במוקדמות 11 באוקטובר 2011 7 (1964, 1984, 1988, 1992, 1996, 2000, 2004)
Flag of Spain.svg ספרד זוכת בית 9 במוקדמות 6 בספטמבר 2011 8 (1964, 1980, 1984, 1988, 1996, 2000, 2004, 2008)
Flag of Sweden.svg שבדיה הסגנית בעלת המאזן הטוב ביותר 11 באוקטובר 2011 4 (1992, 2000, 2004, 2008)
Flag of Croatia.svg קרואטיה פלייאוף 15 בנובמבר 2011 3 (1996, 2004, 2008)
Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה פלייאוף 15 בנובמבר 2011 7 (1960‏[5], 1976, 1980, 1996, 2000, 2004, 2008)
Flag of Ireland.svg אירלנד פלייאוף 15 בנובמבר 2011 1 (1988)
Flag of Portugal.svg פורטוגל פלייאוף 15 בנובמבר 2011 5 (1984, 1996, 2000, 2004, 2008)

פריסת האצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה ערים ארחו את משחקי יורו 2012 בפולין ואוקראינה. הערים ורשה, פוזנן, ורוצלב וגדנסק בפולין וקייב, חרקוב, דונייצק ולבוב באוקראינה. משחק הגמר נערך באצטדיון האולימפי המחודש של קייב.

קייב - אוקראינה חרקוב - אוקראינה דונצק - אוקראינה לבוב - אוקראינה
אצטדיון אולימפיסקי
קיבולת: 63,195
אצטדיון מטאליסט
קיבולת: 35,721
דונבס ארנה
קיבולת: 50,055
אצטדיון לבוב
קיבולת: 32,105
Фінал Євро-2012. НСК «Олімпійський». 3 хвилини після фінального свистка.JPG MetalistCharkow.png Construction of Donbass Arena Stadium 1.jpg Новий стадіон у Львові (жовтень 2011, Стрийська).jpg
UEFA Euro 2012 HE.svg
ורשה - פולין פוזנן - פולין ורוצלב - פולין גדנסק - פולין
האצטדיון הלאומי בוורשה
קיבולת: 53,224
האצטדיון העירוני בפוזנן
קיבולת: 42,004
האצטדיון העירוני בוורוצלב
קיבולת: 40,610
פה.גה.אה ארנה גדנסק
קיבולת: 40,818
Stadion Narodowy w Warszawie 20120422.jpg Stadion Miejski Poznan, 2011-08-23.jpg Stadion Wroclaw z lotu ptaka.jpg PGE Arena.jpeg
  • תכולת האצטדיונים היא על פי התכולה המאושרת על ידי אופ"א עבור הטורניר‏[6].

הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בדצמבר 2011 נערכה הגרלת הבתים של היורו, שבמסגרתה נקבעו הרכבי הבתים:

  • בית 1: פולין, רוסיה, יוון, צ'כיה
  • בית 2: הולנד, גרמניה, פורטוגל, דנמרק
  • בית 3: ספרד, איטליה, קרואטיה, אירלנד
  • בית 4: אוקראינה, אנגליה, שבדיה, צרפת

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק הראשון בבית, ניצחה רוסיה את צ'כיה בתוצאה 4-1. יוון פתחה עם תיקו מול פולין ולאחר מכן בהפסד מול צ'כיה. צ'כיה, לאחר ההפסד במשחק מול רוסיה והניצחון על יוון, ניצחה את פולין - דבר שהבטיח את העלייה לרבע הגמר. יוון ניצחה את רוסיה ועלתה לרבע הגמר, אף על פי שהפרש השערים של רוסיה היה עדיף על שלהם - על פי חוקי היורו, אם שתי קבוצות מסיימות עם אותו מספר נקודות, המנצחת במשחק ביניהם מקדימה את המפסידה. לסיכום, צ'כיה ויוון עלו לרבע גמר הטורניר.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה 6 3 2 0 1 4 5 1-
Flag of Greece.svg יוון 4 3 1 1 1 3 3 0
Flag of Russia.svg רוסיה 4 3 1 1 1 5 3 2
Flag of Poland.svg פולין 2 3 0 2 1 2 3 1-
Flag of Poland.svg פולין 1 - 1 יוון Flag of Greece.svg
Flag of Russia.svg רוסיה 4 - 1 צ'כיה Flag of the Czech Republic.svg
Flag of Greece.svg יוון 1 - 2 צ'כיה Flag of the Czech Republic.svg
Flag of Poland.svg פולין 1 - 1 רוסיה Flag of Russia.svg
Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה 1 - 0 פולין Flag of Poland.svg
Flag of Greece.svg יוון 1 - 0 רוסיה Flag of Russia.svg

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ב' נפתח בניצחון מפתיע של דנמרק על הולנד. בהמשך גרמניה ניצחה 1-0 את פורטוגל ולאחר מכן 2-1 את הולנד, דבר שהפך את סיכויי ההולנדים לעלות לרבע הגמר לקלושים. בשני המשחקים האחרונים, ניצחו גרמניה ופורטוגל (מצמד של כריסטיאנו רונאלדו שהשווה ל1-1 ואחר כך העלה ל2-1) את דנמרק והולנד בהתאמה, דבר שגרם לכך שהשתיים (גרמניה ופורטוגל) עלו לרבע הגמר.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Germany.svg גרמניה 9 3 3 0 0 5 2 3
Flag of Portugal.svg פורטוגל 6 3 2 0 1 5 4 1
Flag of Denmark.svg דנמרק 3 3 1 0 2 4 5 1-
Flag of the Netherlands.svg הולנד 0 3 0 0 3 2 5 3-
Flag of the Netherlands.svg הולנד 0 - 1 דנמרק Flag of Denmark.svg
Flag of Germany.svg גרמניה 1 - 0 פורטוגל Flag of Portugal.svg
Flag of Denmark.svg דנמרק 2 - 3 פורטוגל Flag of Portugal.svg
Flag of the Netherlands.svg הולנד 1 - 2 גרמניה Flag of Germany.svg
Flag of Portugal.svg פורטוגל 2 - 1 הולנד Flag of the Netherlands.svg
Flag of Denmark.svg דנמרק 1 - 2 גרמניה Flag of Germany.svg

בית ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק הראשון נפגשו איטליה וספרד. המשחק ביניהם הסתיים בתיקו 1-1 - אנטוניו די נטאלה כבש לאיטליה מבישול של אנדראה פירלו וססק פברגאס איזן את התוצאה מבישול של דוד סילבה. במשחק הנוסף נפגשו נבחרות אירלנד וקרואטיה. נבחרת קרואטיה ניצחה 3-1. מאריו מנדזוקיץ' ששיחק בוולפסבורג הגרמנית, כבש צמד וניקציה ילאביץ' הוסיף עוד אחד. שון סט. לדג'ר הבקיע "שער ניחומים". במחזור השני נפגשו תחילה נבחרות קרואטיה ואיטליה. אנדראה פירלו הבקיע את הראשון בכדור חופשי מדויק ומאריו מנדזוקיץ' איזן את התוצאה. במשחק הנוסף באותו מחזור נפגשו נבחרות אירלנד וספרד. נבחרת ספרד ניצחה 4-0 את אירלנד מצמד של פרננדו טורס ושערים נוספים של דוד סילבה וססק פברגאס. במחזור השלישי נפגשו נבחרות איטליה ואירלנד ונבחרות קרואטיה וספרד. במשחק הראשון נבחרת איטליה ניצחה 2-0 את נבחרת אירלנד משערים של אנטוניו קסאנו ומאריו באלוטלי משני בישולים של אנדראה פירלו. במשחק הנוסף ניצחה ספרד 1-0 את נבחרת קרואטיה משער מאוחר של חסוס נבאס. העולות מבית זה הן ספרד, אלופת יורו 2008 ומונדיאל 2010, וכן איטליה שעלתה מן המקום השני.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Spain.svg ספרד 7 3 2 1 0 6 1 5
Flag of Italy.svg איטליה 5 3 1 2 0 4 2 2
Flag of Croatia.svg קרואטיה 4 3 1 1 1 4 3 1
Flag of Ireland.svg אירלנד 0 3 0 0 3 1 9 8-
Flag of Spain.svg ספרד 1 - 1 איטליה Flag of Italy.svg
Flag of Ireland.svg אירלנד 1 - 3 קרואטיה Flag of Croatia.svg
Flag of Italy.svg איטליה 1 - 1 קרואטיה Flag of Croatia.svg
Flag of Spain.svg ספרד 4 - 0 אירלנד Flag of Ireland.svg
Flag of Croatia.svg קרואטיה 0 - 1 ספרד Flag of Spain.svg
Flag of Italy.svg איטליה 2 - 0 אירלנד Flag of Ireland.svg

בית ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ד' נפתח במשחק בין אוקראינה המארחת נגד שבדיה, משחק שנגמר בתוצאה 2-1 לאוקראינה משער של זלאטן איברהימוביץ' וצמד של אנדריי שבצ'נקו. המשחק השני במחזור היה בין צרפת לאנגליה שבמהלכו אנגליה עלתה ליתרון משער של ג'ולאון לסקוט וצרפת השוותה עם שער של סמיר נאסרי, תשע דקות לאחר מכן. המחזור השני נפתח במשחק בין אנגליה לשבדיה - אנגליה עלתה ליתרון עם שער של אנדי קארול בדקה ה-23, אך השבדים הפכו את התוצאה עם שער של אולוף מלברג ושער עצמי של גלן ג'ונסון. האנגלים לא ויתרו, והשיגו את השוויון בדקה ה-64 עם שער של ת'יאו וולקוט ובדקה ה-78 אנגליה חתמה את תוצאת הסיום עם שער של דני וולבק. במשחק השני במחזור הזה נפגשו צרפת ואוקראינה למשחק שהיה כולו בשליטה הצרפתית שניצחה 2-0 משערים של ג'רמי מנז ויוהאן קבאייה. אחרי המחזור השני, לשבדיה כבר לא היה סיכוי להעפיל לרבע הגמר. שבדיה וצרפת נפגשו למשחק במהלכו השבדים הפתיעו והבקיעו שני שערים - האחד של זלאטן איברהימוביץ' והשני של סבסטיאן לארסון. למזלם של הצרפתים המפגש בין אנגליה לאוקראינה הסתיים בניצחון לאנגליה 1-0 משער של ווין רוני שהבטיח את העלייה של אנגליה וצרפת לשלב רבע הגמר. במשחק בין אוקראינה לאנגליה נכבש שער אוקראיני חוקי שלא אושר, שדחף את האישור לשימוש בטכנולוגיית קו השער במגרשי הכדורגל.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of England.svg אנגליה 7 3 2 1 0 5 3 2
Flag of France.svg צרפת 4 3 1 1 1 3 3 0
Flag of Ukraine.svg אוקראינה 3 3 1 0 2 2 4 2-
Flag of Sweden.svg שבדיה 3 3 1 0 2 5 5 0
Flag of France.svg צרפת 1 - 1 אנגליה Flag of England.svg
Flag of Ukraine.svg אוקראינה 2 - 1 שבדיה Flag of Sweden.svg
Flag of Ukraine.svg אוקראינה 0 - 2 צרפת Flag of France.svg
Flag of Sweden.svg שבדיה 2 - 3 אנגליה Flag of England.svg
Flag of England.svg אנגליה 1 - 0 אוקראינה Flag of Ukraine.svg
Flag of Sweden.svg שבדיה 2 - 0 צרפת Flag of France.svg

שלב הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הנוק-אאוט בטורניר זה התקיים בין ה-21 ביוני ובין ה-1 ביולי באצטדיונים האצטדיון הלאומי בוורשה, דונבס ארנה, פה.גה.אה ארנה גדנסק ואצטדיון אולימפיסקי.

רבע גמר חצי גמר גמר
                   
21 ביוני - האצטדיון הלאומי בוורשה, ורשה, פולין        
 Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה  0
27 ביוני - דונבס ארנה, דונצק, אוקראינה
 Flag of Portugal.svg פורטוגל  1  
 Flag of Portugal.svg פורטוגל  0 (2)
23 ביוני - דונבס ארנה, דונצק, אוקראינה
   Flag of Spain.svg ספרד  0 (4)  
 Flag of Spain.svg ספרד  2
1 ביולי - אצטדיון אולימפיסקי, קייב, אוקראינה
 Flag of France.svg צרפת  0  
 Flag of Spain.svg ספרד  4
22 ביוני - פה.גה.אה ארנה גדנסק, גדנסק, פולין
   Flag of Italy.svg איטליה  0
 Flag of Germany.svg גרמניה  4
28 ביוני - האצטדיון הלאומי בוורשה, ורשה, פולין
 Flag of Greece.svg יוון  2  
 Flag of Germany.svg גרמניה  1
24 ביוני - אצטדיון אולימפיסקי, קייב, אוקראינה
   Flag of Italy.svg איטליה  2  
 Flag of England.svg אנגליה  0 (2)
 Flag of Italy.svg איטליה  0 (4)  


פורטוגל ניצחה את צ'כיה 1-0 משער בנגיחה של כריסטיאנו רונאלדו בדקה ה-79.
גרמניה ניצחה 4-2 את יוון. לגרמניה כבשו פיליפ לאם, סמי חדירה, מירוסלב קלוזה ומרקו רויס. ליוון כבשו גאורגיוס סמארס ודימטריס סלפינגידיס.
ספרד ניצחה את צרפת 2-0 מצמד של צ'אבי אלונסו: אחד בנגיחה, והשני בפנדל.
איטליה ניצחה את אנגליה 4-2 בפנדלים. דיאמנטי כבש את הפנדל המכריע לזכות איטליה.
בחצי הגמר, ספרד ניצחה את פורטוגל 4-2 בפנדלים. ססק פברגאס כבש את הפנדל המכריע לזכות ספרד.
בחצי הגמר השני, איטליה ניצחה את גרמניה 2-1. לאיטליה כבש מאריו באלוטלי צמד ומסוט אוזיל רק צימק לקראת סיום המשחק.
בגמר ניצחה ספרד את איטליה 4-0 משערים של דוד סילבה, ג'ורדי אלבה, פרננדו טורס וחואן מאטה. ספרד זכתה בגביע היורו בפעם השלישית בתולדותיה ובפעם השנייה ברציפות - כך היא משלימה 3 זכיות בטורנירים גדולים תוך 4 שנים - יורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012.

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקומה של כל נבחרת בטורניר. המארחות מסומנות בריבוע צהוב
3 שערים
2 שערים
שער אחד
  • 37 שחקנים

שערים עצמיים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורו 2012 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אליפויות אירופה בכדורגל

צרפת 1960ספרד 1964איטליה 1968בלגיה 1972יוגוסלביה 1976איטליה 1980צרפת 1984מערב גרמניה 1988
שבדיה 1992אנגליה 1996בלגיה והולנד 2000פורטוגל 2004אוסטריה ושווייץ 2008פולין ואוקראינה 2012צרפת 2016