אמה (יחידת מידה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אמה (מידת אורך))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמה
Vitruvian Man Measurements he.JPG

אַמָה יחידת מידה קדומה לאורך. היא שאולה מאורכה של היד מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה (האמה). לשיטת הרמב"ם 45.6 ס"מ.

בעולם העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמה שימשה כיחידת מידה לאורך בסיסית בעולם העתיק.

בעת העתיקה שימשו שתי מידות של אמה. האחת קצרה והאחת ארוכה. האמה הקצרה הייתה בעלת אורך של 24 אצבעות, או שישה טפחים. מאחר שאצבע של גבר בוגר עבייה כשני סנטימטר, וטפח לפיכך הוא באורך של שמונה סנטימטרים, נגזר כי אורכה של אמה קצרה הוא כ-48 סנטימטר.‏[1] האמה הארוכה, שבמצרים העתיקה כונתה "מלכותית", הייתה בעלת 28 אצבעות ושבעה טפחים.

במצרים שימשה אמה נוספת שכונתה "רמן", היא הייתה בעלת 20 אצבעות וחמישה טפחים, והייתה מבוססת על אורך זרוע היד מהכתף ועד המרפק.

מהמחקר ההיסטורי והארכאולוגי עולה כי מידת האמה בת ששת הטפחים בעולם העתיק לא הייתה קבועה לחלוטין, אך שיעורה נע תמיד בין 43-57.6 ס"מ.

נקבת השילוח עשויה לתת פתרון לאורכה של אמה, שכן כתובת השילוח מעידה כי המרחק מן מוצא הנקבה אל הבריכה שבסופה הוא אלף ומאתים אמה, ומכיוון שאורך הנקבה הוא כ-533 מטרים, הרי שאורך אמה הוא כ-44.4 ס"מ. מצד שני, המספר "אלף ומאתים" הוא מספר עגול, שניתן להחשיבו מספר טיפולוגי, והוא רק מעיד על אורך מקורב של הנקבה.

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמה היא אחת ממידות, שיעורים ומשקלות בהלכה המופיעים הכי הרבה במקרא ובדברי חז"ל. בתורה האמה מופיעה בהלכות בניית המשכן ובמדידת אלפיים אמה למגרשי ערי הלוויים, ובספרות חז"ל היא מופיעה בהלכות נוספות רבות.

בספרות חז"ל מוזכר קיומם של כמה אמות שונות: "אמה יתירה על של משה חצי אצבע" ו"אמה היתירה על של משה אצבע"; "אמה בת חמישה טפחים" ו"אמה בת שישה טפחים"; "אמה שוחקת" ו"אמה עצבה". באופן כללי, ההלכה קובעת שיש ללכת לחומרה ולהשתמש באמה קטנה או גדולה יותר לפי החומרה בהקשר המדובר. אך קיימות בעניין מחלוקת בין התנאים, בין האמוראים ובין הראשונים, במיוחד בנוגע להיקף השימוש באמה בת חמישה טפחים.‏[2] למעשה נפסק בכל ההלכות המעשיות שהאמה היא תמיד בת שישה טפחים.

במידת האמה ההלכתית נפלה מחלוקת במאות השנים האחרונות, לשיטת הרמב"ם 45.6 ס"מ. לאחר שפוסקים שונים, ובהם רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל "נודע ביהודה", הגר"א, ה"חת"ם סופר", וה"חזון איש", הטילו ספק במהימנות המסורת המקובלת כי אורך האמה נע בין 45-48 ס"מ, וסברו כי אורכה נע בין 56-58 ס"מ. לעומתם טרחו פוסקים אחרים, ובראשם רבי אברהם חיים נאה, להוכיח כי שיעורה של האמה הינו 45-48 ס"מ.

בזמנים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידת האמה שימשה בארץ ישראל עוד בימי המנדט הבריטי לציון מידות של קרקעות‏[3] ואריגים‏[4]. פקודת המשקולות והמידות משנת 1947, הכלול גם כיום בחוק הישראלי, קובע תקנים עבור שתי סוגי "אמה": אמה באריג שאורכה 67.76 סנטימטרים, ואמה בקרקע שאורכה 75.80 סנטימטרים‏[5] אמת הקרקע נקראה גם "צעד"‏[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיימות סברות כי טפח אינו באורך שמונה סנטימטרים
  2. ^ משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משניות ט-י; תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ג', עמוד ב'; פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ו, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר מעילה, הלכות ח, פרק ה'
  3. ^ ראו למשל: שיכון פועלי העיר, דבר, 10 בפברואר 1933
  4. ^ ראו למשל: תוצרת עבודה עברית מאורגנת, דבר, 23 ביולי 1935
  5. ^ פקודת המשקולות והמידות, 1947 אתר משרד התעשייה והמסחר
  6. ^ חיים הלפריןקרקעות המדינה לסוגיהן, דבר, 23 בנובמבר 1962