אמיר גלבע
אמיר גלבע (גלבוע), (25 בספטמבר 1917, ט' בתשרי תרע"ח ראדזיבילוב, ווהלין - 2 בספטמבר 1984 או בה' באלול תשמ"ד, פתח תקוה), משורר ומתרגם עברי ישראלי, יליד אוקראינה.
תוכן עניינים |
חייו [עריכה]
גלבוע נולד בשנת 1917 בשם ברל פלדמן, במשפחה יהודית בעיירה ראדזיבילוב, (כיום ראדיביליב) באזור ווהלין באוקראינה, אז תחת השלטון הרוסי. הוא למד עברית מילדותו, תחילה בבית ספר עברי ואחר כך בגימנסיה "תרבות". גלבוע עלה לארץ ישראל בשנת 1937, ועסק במגוון עבודות שהיו מקובלות על החלוצים באותה תקופה, ביניהן חציבה, חקלאות, בניין ועוד. בשנותיו הראשונות בארץ שהה בקסטינה, גבעת השלושה, פתח תקווה ומקומות נוספים.
את סימן החיים האחרון מבני משפחתו שנשארו באוקראינה קיבל בשנת 1941.
גלבוע התנדב לשירות בצבא הבריטי, במסגרת פלוגות ההובלה העבריות. במסגרת זו שירת במצרים, צפון אפריקה ואיטליה. עם תום הלחימה שהה עם היחידות העבריות באירופה והשתתף בהעלאת עקורי השואה לארץ ישראל, דרך נמלי איטליה.
בתום שירותו בצבא הבריטי היה בין מייסדי החבורה הספרותית "חבורת הרעים", והשתתף ב"ילקוט הרעים", קובץ ספרותי שהוציאה החבורה. שותפיו לחבורה היו מי שלימים ייקראו סופרי דור הפלמ"ח. החל משנת 1941 פרסם משיריו בבמות ספרותיות שונות בארץ, וכן בעתונות הבריגדה בעת מלחמת העולם.
אמיר גלבוע השתתף בקרבות מלחמת העצמאות, ומשנת 1955 עבד כעורך בהוצאת הספרים "מסדה", שם ערך ספרי שירה, ספרי ילדים ועוד. בעבודתו זו המשיך עד צאתו לגמלאות בשנת 1980.
אמיר גלבוע נפטר ב-2 בספטמבר 1984, ונקבר בבית עלמין הדרום בחולון.
יצירתו [עריכה]
את שירו הראשון בעברית, "כי אז אצעק", פרסם ב1941 בעמוד השער של "דפים לספרות" בערכיתו של אברהם שלונסקי. גלבוע פרסם כתריסר ספרי שירה. בין ספריו היותר ידועים: "כחולים ואדומים", "שירים בבוקר בבוקר", "שבע רשויות". כמו כן פרסם ספר ילדים שזכה לתפוצה נרחבת, "איש המים של גילי". אחדים משיריו גם הולחנו וזכו לפופולריות כשירים מולחנים. המפורסם מביניהם הוא השיר "שיר בבוקר בבוקר" המוכר יותר בשם "פתאום קם אדם" שהלחינו גידי קורן ושלמה ארצי וביצע שלמה ארצי. השיר הפך לאחד מסמלי תנועת המחאה למען צדק חברתי ב-2011
גלבוע זכה בפרס ישראל לשירה בשנת 1982 בזכות "שירתו האישית, המקורית, המאחדת סגנון אישי מובהק עם לשון התרבות של העם" ועל ש"פילס דרכים באמנות הפיוט".
גלבוע עסק גם בתרגום שירה מפולנית ומרוסית.
פרסים ואותות כבוד [עריכה]
- 1961 - פרס שלונסקי
- 1964 - פרס אוסישקין
- 1969 - פרס ראש הממשלה ליצירה
- 1970 - פרס ברנר
- 1971 - פרס ביאליק
- 1977 - פרס חומסקי
- 1980 - פרס פיכמן
- 1982 - פרס ישראל
- 1984 - פרס אוניברסיטת ניו יורק ע"ש בילהה וישראל ניומן - לאחר מות המשורר.
ספרי השירה של אמיר גלבוע [עריכה]
- אילה אשלח אותך, 1973.
- כחולים ואדומים, 1963.
- מבחר שירים, שערך דן צלקה, 1962.
- לאות, שירים, 1942.
- קטף, שירים, 1971.
- רציתי לכתוב שפתי ישנים, 1968.
- הכל הולך, 1984
- כל השירים, 1994.
ספר חדש מעזבונו [עריכה]
- הנה ימים באים, שירים גנוזים מימי מלחמת העולם השנייה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2007.
לקריאה נוספת [עריכה]
- רשימה של כשלושים מאמרים על יצירתו, ניתן למצוא כאן
- שירו האידאולוגי של אמיר גלבוע "כי אז אצעק" בהשוואה לשירו של ברטולד ברכט "אגדה מודרנית", מאת חיים זכאי, נדפס במבית ומחוץ, תשנ'ו 1996.
- "אם יראוני אבן" : על אמיר גלבע ו"כחולים ואדומים", מאת אהרון קומם, נדפס במאזנים, נ'ח, 5, תשמ'ה 1985.
- "אחינו! האדמה בוערת!" "עם בני עמי" וזיקותיו לשירת אמיר גלבע, מאת יאיר צורן, נדפס במאזנים, ע'ט, תשס'ה 2005.
- על שני שירים של אמיר גלבוע, זרעים של עופרת; הולדת; מאת יוסף האפרתי, נדפס בעכשיו, 64, 1996.
- "הנה ימים באים" : על ספר גנוז של אמיר גלבע, מאת חגית הלפרין, נדפס ברחוב, 2, 1995.
- אמיר גלבע - רקוויאם : הכול הולך, שירים, מאת נילי כרמל-יונתן, נדפס בידיעות אחרונות, 1985.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אמיר גלבע ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אמיר גלבע, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- אמיר גלבע, מיום זה והלאה אין קונצים, באתר הארץ, 20/11/09
- זאב פרי, תגובה, עוד על א. רגע, באתר הארץ, 04/12/09
- אילן ברקוביץ', האוויר כגוש שגם הטוריה לא תחצהו לשניים, באתר הארץ, 20/11/09
- על ספרו החדש של גלבוע עם שיריו הגנוזים, ynet
- חנן חבר, "על הדם ועל האור", באתר הארץ
- הנה ימים באים, שירים: 1942 - 1946 בעריכת חגית הלפרין, הקיבוץ המאוחד 2007
- יצחק לאור, מן הגניזה הפרטית, באתר הארץ
- רן יגיל, שירה בציבור: אמיר גלבע, nrg 15 באוגוסט 2010
- גדעון טיקוצקי, שירים מהמדבר ב-ynet
- שיר מאת אמיר גלבוע
- אלחנן ניר, נעזב ברחמים רבים, מקור ראשון
| הקודם: חיים הזז |
פרס ביאליק לספרות יפה 1971 |
הבא: אברהם רגלסון |
