בולי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צמודת גלופה של סדרת הבולים הראשונה של מדינת ישראל בשנת 1948

בולי הדואר הראשונים של מדינת ישראל הונפקו ב-16 במאי 1948, כיומיים לאחר הכרזת העצמאות. להלן סקירה של בולי הדואר שהונפקו בישראל והיסטוריית הדואר של המדינה מאז הכרזת העצמאות.[1]

היבט היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הרחוק במהלך שלטון הממלוכים בשטחי הארץ, הופעל שירות דואר רכוב באזורי דיר אל בלח, לוד ועיירות אחרות בציר קהיר דמשק.[2] במהלך התקופה העות'מאנית, עשו שירותי הדואר המקומיים שימוש בבולים טורקיים. שגרירויות זרות הקימו אז את משרדי הדואר הראשונים .[3] במהלך מלחמת העולם הראשונה, שלט באזור ארץ ישראל חיל המשלוח המצרי של בריטניה וב- 1918 נהג השלטון לסמן בולי דואר בסימון "E.E.F".

בתקופת המנדט הבריטי סופקו בולים ושירותי דואר על ידי הרשויות הבריטיות. בין השנים 1933 ל-1948 כללו השירותים בולי דואר אוויר[4] בשנת 1948 הועברה הפעילות וכן חלק ממשרדי הדואר הבריטיים לבעלות ממשלת מדינת ישראל. במאי 1948, עם הנסיגה הבריטית שובשו שירותי הדואר. הממשלה הזמנית במדינת ישראל הנפיקה בולי קרן קיימת לישראל ושירותי דואר זמני הוקמו בנהריה ובצפת.

היסטוריה של הדואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 הונפקו בולים על ידי "דואר ישראל". מאחר שהשבת היא יום שבתון, היה יום ראשון ב-16 במאי של אותה שנה, יום העסקים הראשון במהלכו ניתן היה לרכוש בולים לאחר הכרזת העצמאות.[5] על הבולים הראשונים נכתב "דואר עברי" מאחר ששמה של המדינה שזה עתה הוקמה עדיין לא נבחר.[6] הסט הראשון של בולים מן המניין כלל בולים בעלי ערך של 3, 5, 10, 15, 20, 50, 250, 500, וכן 1000 פרוטות. הבולים הודפסו בדפוס בלט. קונטרסים של בולים הונפקו עבור בולי ה- 5, 10, 15 וכן 20 פרוטות.[7]

בולי "דואר עברי" עוצבו על ידי אוטה וליש והציגו מטבעות עתיקים מתקופת המרד הגדול וכן מטבעות בר כוכבא.

על גבי בולי ישראל מופיעים כיתובים ב-3 שפות: עברית, ערבית ואנגלית. הדבר הוא המשך של מנהג מתקופת המנדט הבריטי. כמו כן שימוש ב-3 שפות נדרש על ידי חבר הלאומים. דואר ישראל הנפיק לראשונה בולי דמי דואר, צמדים הפוכים וכן צמדים מופרדי פס ביניים בשנת 1948, בולי דואר אוויר ב-1950, בולי שירות למשרדי ממשלה בשנת 1951 וכן בולים זמניים בשנת 1960.[8]

מראשית הדרך הנפיקה ישראל חותמות דואר ייחודיות, ביניהם חותמת דואר של היום הראשון עבור "דואר עברי" ב-16 במאי 1948. באותה שנה גם הונפקו חותמות דואר למשחקי המכביה ולערים הראשיות.[9] עד שנת 1960 עוצבו יותר מ-325 חותמות דואר.[10] כבר כשיצאו בולי "דואר עברי" ישראל הנפיקה מעטפות היום הראשון. למשל ב-5 ביולי 1967, מעט לאחר מלחמת ששת הימים הופיעה מעטפת היום הראשון ועליה דמותו של משה דיין. [11]

לדואר ישראל היו 64 משרדי דואר בשנת 1950, 114 עד 1960 וכ-178 עד 1970.[12] בשנת 1955, החלו שתי התיישבויות בנגב להפעיל משרד דואר נייד בדמות משאית אדומה.

בשל היפר-אינפלציה, הנפיקה ישראל ב-1982 בול למכתב רגיל בארץ ללא ערך נקוב. בינואר ובאוגוסט 1984 הונפקו שני גיליונות צמדים הפוכים עם פס ביניים של בול זה, ובכל אחד מהם 32 בולים (ארבע קבוצות של שמונה בולים).

בשנות ה-90 ישראל ניסתה להכניס לשימוש מכונות ממכר לבולים. המכונות הוצאו משימוש בשנת 1999. עד אז הונפקו 22 עיצובים צבעוניים שהציגו בין השאר 12 אתרי תיירות. כיום מספק דואר ישראל שירותי דואר אקספרס בשיתוף 143 רשויות דואר אחרות.[13]

צה"ל מספק שירות דואר עבור הצבא. בשנת 1973 בזמן מלחמת יום הכיפורים הנפיקה רשות הדואר הצה"לית סדרה של גלויות עם דמויות מצוירות על מנת להעלות את המוראל. על הגלויות דמות מצוירת הרוכנת מעל דמשק וברד ואש הניתזים על הפירמידות במצריים עם ציטוטים מספר שמות.

בולי דואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית הדרך של המדינה הונפקו בישראל בולים שהנושאים שלהם היו חגי ישראל, ירושלים, פתח תקווה, הנגב, המכביה ואגרות החוב של ישראל. בכל שנה הנפיקה ישראל בול חג בתקופת ראש השנה. רשות הדואר גם הנפיקה גיליון חגיגי לזכר הבולים הראשונים. בשנת 1952 הנפיקה ישראל בול ראשון להנצחת אדם. היה זה חיים ויצמן. בהמשך שנות ה-50 זכו אישים נוספים לכבוד זה ביניהם הרצל, רוטשילד, איינשטיין, שלום עליכם, ביאליק ואליעזר בן יהודה. האשה הראשונה שזכתה להופיע על בול היא הנרייטה סאלד (1960). הרב הראשון היה בעל שם טוב (1961). אלינור רוזוולט הייתה הלא יהודיה הראשונה שזכתה להופיע על גבי בול ישראלי (ב-1964).

בשנת 1998, הייתה ישראל המדינה הראשונה לכבד את זכרו של צ'יאונה סוגיהארה שמאז זכה לכבוד גם על בוליהן של המדינות גמביה, גרנדה, גינאה, יפן, ליבריה, ליטא וסיירה לאונה.[14] בשנת 2000, הונפקו בולים לזכר שני מנהיגים ערביים: חסן השני, מלך מרוקו וחוסיין, מלך ירדן.

חוקרים באוניברסיטת אמורי מצאו שבשנת 2005 עסקו 161 בולים ישראלים בנשים. בין הבולים 11 עסקו בדמויות תנכיות ושמונה עסקו בלוחמות: חביבה רייך, חנה סנש, רחל ינאית בן צבי, רבקה גובר, רנה לוי, צביה לובטקין, שרה אהרונסון וכן חברה חסרת שם מהבריגדה היהודית.[15]

בולי ישראל עוסקים בפילטליה (לדוגמה תערוכת הבולים בירושלים שנערכה ב1954) וגם בנושאים טיפוסיים למדינה כגון יהדות והיסטוריה יהודית. לדוגמה, ב-40 השנים הראשונות למדינה קרוב ל-10% מבולי ישראל הכילו מוטיבים ארכאולוגיים מסיבות רוחניות ואידאולוגיות. [16]

המדינה יצרה סך של 110 הנפקות חדשות בשנות ה-60 של המאה ה-20, 151 בשנות ה-70, 162 בשנות ה-80 ו-216 בשנות ה-90.[17] דואר ישראל מייצר כמה עשרות הנפקות חדשות כל שנה: 40 הנפקות חדשות בשנת 2000, 33 ב-2001, 46 ב-2003, 38 ב-2004, 42 ב-2006 ו-44 ב-2007. בשנת 2008 יצאו הנפקות חדשות המנציחות את ישראל רוקח, את עקיבא אריה וייס, שני אתרי מורשת עולמית ואת חברת "מקורות".

הנפקות משותפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנפקה ראשונה הייתה בשנת 1993 בשיתוף פולין לזכר 50 שנה למרד גטו ורשה,[18] מאז אותה הנפקה בוצעו הנפקות משותפות נוספות של בולים בשיתוף רשויות דואר אחרות. בשנת 1996 הונפק בול חג לרגל חנוכה בשיתוף עם ארצות הברית בפורמט גיליון מיניאטורי. זה היה הבול הנצמד הראשון של ישראל.

ב-27 בינואר 2008, בוצעה הנפקה משותפת עם האומות המאוחדות לרגל יום השואה והגבורה. הנפקות משותפות היו גם עם גרמניה בשנת 2005 לציין את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, עם אוסטריה והונגריה (ב-2004 לזכר הרצל), עם איטליה ב2004 (לזכר בית הכנסת הגדול של רומא, עם גאורגיה ב-2001 לזכר שותא רוסתוולי) ועם הונגריה ב-2001 לזכר בית הכנסת הגדול של בודפשט.[19]

הוצאת בולים משימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

דואר ישראל אולץ במספר מקרים להוציא משימוש בולים שגרמו לדאגה במעגלים דתיים מסוימים. בנובמבר 2006, יצא משימוש בול שנשא את השם המפורש. בנוסף, יצאה משימוש גם סדרת בולים שעל גביה התנוססו פסוקי תלמוד.[20]

היחסים עם שירותי הדואר הפלסטיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1994-1995, ישראל חדלה לספק שירותי דואר לאזורים שלפי הסכמי אוסלו היו אמורים להיות תחת שלטון הרשות הפלסטינית. הרשות הקימה משרדי דואר, ופיתחה חותמות דואר ייחודיות [21].

איסוף בולים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסוף הבולים היה ועודנו תחביב שכיח בקרב הישראלים. האגודה הישראלית לבולאות מכירה בכ-24 מועדני בולים בישראל בלבד. כמו כן קיימים 15 עסקי בולאות. בישראל קיימים ירידי בולים, גליונות מתנה, תערוכות בולים, מגזינים לבולאות וקטלוגים. בשנת 1998 הקים דואר ישראל את מוזיאון הבולאות בתל אביב.[22] \ אחד מגדולי איסוף הבולים וחקר יודאיקה-פוסטלית היה ד"ר עמנואל לפין (1906-1993) שנחשב גם לגדול אספני בולי קרן קיימת לישראל. העיר תל אביב גם נבחרה לארח את אליפות הבולים הבינלאומית בפיקוח האיגוד הבינלאומי לבולאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Agudah le-toldot ha-doʼar shel Erets-Yiśraʼel. "Holy Land Postal History." (1979).
  • Aron, Joseph. Forerunners to the forerunners: a pre-philatelic postal history of the Holy Land. Jerusalem: Society of the Postal History of Eretz Israel, 1988.
  • Forsher, Bruno J. and Society of Israel Philatelists. The Interim Period Postage Stamps of Israel, March to July 1948: a Handbook. New York: Society of Israel Philatelists, 1969.
  • Jewish National Fund. Youth and Education Dept. Catalogue of Jewish National Fund Stamps. Jerusalem: 1966.
  • Leibu, E. and Zvi Shimʻoni. The Postal History of the Transition Period in Israel, 1948. Jerusalem: Society of the Postal History of Eretz-Israel, 1991.
  • Levison, Milton E. and Society of Israel Philatelists. Educational Fund. The Plate Blocks and Tabs of the Doar Ivri Issue. Cleveland: Society of Israel Philatelists, Educational Fund, 1976.
  • Loebl, W. Y. Postal Mechanisation in the Holy Land, 1925-1981. British Association of Palestine-Israel Philatelists. Vol. 1982. Rickmansworth, Herts.: British Association of Palestine-Israel Philatelists, 1982.
  • Morginstin, Sid. The Postal Stationery of Israel. Beachwood, OH: Educational Fund of the Society of Israel Philatelists, 1998.
  • Persoff, Meir. The Running Stag : The Stamps and Postal History of Israel. London: R. Lowe, 1973.
  • Ribalow, Harold Uriel. The History of Israel's Postage Stamps. New York: Twayne Publishers, 1956.
  • Siegel, Marvin and World Philatelic Congress of Israel, Holy Land, and Judaica Societies. 20th Anniversary Publication. Downsview, Ont., Canada: World Philatelic Congress of Israel Holy Land & Judaica Societies, 1986.
  • Sondak, M. Jerusalem Postal Services during the Siege of 1948 : Compilation of Articles and Manuscripts. Jerusalem, Israel: Society of the Postal History of Eretz Israel, 1987.
  • Stadtler, Bea. A History of Israel through Her Postage Stamps. New York: Society of Israel Philatelists Educational Fund, 1993.
  • Tsaḥor, Yaʻaḳov. Israel Postage Stamps, 1948-1988. Catalogue. Vol. 11. Carta Jerusalem: Israel Postal Authority/Philatelic Service, 1989.
  • Wozniak, Maurice D. and Marios Theodossiou. Krause-Minkus Standard Catalog of Israel Stamps : Listings 1948-1999. Global Stamp Series. 2001st ed. Iola, WI: Krause Publications, 2000.
  • Bale (ed), Michael H. (1999). Holyland catalogue: stamps & postal history during the rule of the Ottoman Empire: Turkish & foreign post offices. Tel-Aviv: Chariot Global Marketing. 
  • Blau, Fred F. (Autumn 1987), "The Allied Military "Air Mail" to and from Palestine in WWII", Holy Land Postal History 32: 653 
  • Collins, Norman J. and Steichele, Anton (2000). The Ottoman Post and Telegraph Offices in Palestine and Sinai. London: Sahara Publication, 241. ISBN 1-903022-05-1. 
  • Shahin, Mariam (July 30 2005). Palestine: A Guide. Interlink, 500. ISBN 156656557X. 
  • Shaath, Nabeel Ali; Mekdshi, Hasna Reda & El-Labbad & Elmesssiri, Abdel-Wahab & O'Hanlon, Jean (1981). Palestine: Stamps (1865–1981). Beirut: Dar Al-Fata Al-Arabi. 
  • Hoexter, Werner (1970). The stamps of Palestine I. The stamps issued during the period of the military administration (1918 to 1st July 1920). World Philatelic Congress of Israel, Holy Land, and Judaica Societies. 
  • Zankel, Nathan. The Stamps of Palestine - Part One: The Blues, or the Lithographed Issues. Society of Israel Philatelists: The Palestine Study Group. אוחזר ב־2008-02-09.
  • Zywietz, Tobias. A Short Introduction To The Philately Of Palestine. אוחזר ב־2008-02-09.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rossiter, Stuart; John Flower & Raife Wellsted. Stamp Atlas: Israel. Sandafayre on-line. אוחזר ב־2008-02-07.
  2. ^ Shahin (2005), pp. 421–423
  3. ^ Ashkenazy, Daniella (1999-02-25). New Postal and Philatelic Museum: Not Just for Stamp Collectors. Israel Magazine-On-Web. Israel Ministry of Foreign Affairs. אוחזר ב־2008-02-06.
  4. ^ Bard, Dr. Leslie (October 2006), "Commercial Air Mail Rates from Palestine to the Americas, 3 Aug 1933-30 Apr 1948", The Israel Philatelist 57 (5): 168–169 
  5. ^ Israeli Stamps and Philatelic Resources. Historama. אוחזר ב־2008-02-07.
  6. ^ First Stamps (1948). Sol Singer Collection of Philatelic Judaica. Emory's Manuscript, Archives, and Rare Book Library (2002). אוחזר ב־2008-02-07.
  7. ^ Stamp production was secretive due to the difficult political and military conditions of the period. Coins Doar Ivri 1948. [Israel] Stamps catalog. Israel Philatelic Federation. אוחזר ב־2008-02-07. See also: Doar Ivri 1948. [IPF] Articles. Israel Philatelic Federation. אוחזר ב־2008-02-07. and Doar Ivri (Jerusalem 73 miniature sheets). [IPF] Articles. Israel Philatelic Federation. אוחזר ב־2008-02-07., which states: "...evidence has been preserved of the circumstances surrounding the preparation and printing of Israel's first stamps in 1948 - the haste and secrecy connected with the preparation of the designs by the artist Otte Wallish; the color trials of the eight stamps produced on the Haaretz newspaper press in Tel Aviv; the collecting of a sufficient stock of paper obtained from all manner of unconventional sources, the setting-up of the printing press in the Kirya (government office center) and the conspiratorial beginnings of the printing of the stamps even before the termination of the British Mandate." Some 10 and 15 mil stamps were printed missing a line of the tab inscription.
  8. ^ Information drawn from the IPF catalog. The 1948 postage dues were denominated 3, 5, 10, 20, and 50 m. with the 1948 Doar Ivri design.
  9. ^ Israel Philatelic Federation cancels list
  10. ^ Livni, Israel (1969). Livni's Encyclopedia of Israel Stamps. Tel-Aviv: Sifriyat Ma'ariv, 197ff.. 
  11. ^ Post Office Openings. Sol Singer Collection of Philatelic Judaica. Emory's Manuscript, Archives, and Rare Book Library (2002). אוחזר ב־2008-02-07.
  12. ^ (1971) Encyclopedia Judaica. 
  13. ^ Members of the EMS Cooperative. Express Mail Service. אוחזר ב־2008-02-07.
  14. ^ (April 2005) Israel Philatelist: The Incredible Story of Chiune (Sempo) Sugihara (PDF), The Society of Israel Philatelists, 54–57. אוחזר ב־2008-02-07. 
  15. ^ Stewart, Levi; David R. Blumenthal (2007-06-01). Women in Israeli and Topical Judaica Philately. David R. Blumenthal: Jay and Leslie Cohen Professor of Judaic Studies. אוחזר ב־2008-02-07.
  16. ^ Silberman, Neil Asher; David B. Small (1997). The Archaeology of Israel: Constructing the Past, Interpreting the Present. Sheffield, UK: Sheffield Academic Press, 52. ISBN 1850756503. 
  17. ^ Israel Philatelic Federation catalog
  18. ^ Harpuder, Ralph (June 2007). "Passover in Another Ghetto". American Philatelist 121 (6): P 529. Bellafonte, PA: American Philatelic Society. אוחזר ב־2008-03-27. 
  19. ^ New Philatelic Issues: 2000-2008. Israel Post. אוחזר ב־2008-02-07.
  20. ^ "More stamps withdrawn", Jewish Tribune, London (2006-11-02), p. 8. 
  21. ^ Zywietz, Tobias (2007-09-28). PNA Post Offices and Postmarks. A Short Introduction To The Philately Of Palestine. אוחזר ב־2008-02-07.
  22. ^ The Postal and Philatelic Museum. Philatelic Services. Israel Post. אוחזר ב־2008-02-02.