אנכידו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנכידו, במיתולוגיה המסופוטמית הוא גיבור בעל עוצמה. פירוש שמו בשומרית הוא "יצירו של אנכי". על פי האגדה, אנכידו נברא על מנת להאבק בגלגמש על מנת להסיר את עולו של גלגמש מעל תושבי ארך, העיר עליה שלט. אנכידו חזק כגלגמש, ואף דומה לו.
[עריכה] האגדה
אנכידו ירד לעולם, התנהג כחיה וחי בחברת החיות. כמו כן, ניצל את יתרונו על מנת להפריע לפעולת הציידים, בכך שפינה את המלכודות אותם טמנו לחיות. הצייד, שמקור פרנסתו נפגע, ביקש למתן את התנהגותו של אנכידו בכך שקרבו לחברה האנושית: הוא הביא עמו את שמחת הקדשה, כוהנת לאלה אשתר, ותוצאת המעשה היא יחסי מין שנמשכו שבעה ימים ושישה לילות. אנכידו עבר לחיות עם הציידים שהתגוררו מחוץ לעיר ולמד לחיות כבן אדם. בשלב הבא שמחת הקדשה הביאה את אנכידו העירה והוא נאבק עם גלגמש, בלא הכרעה. לאחר המאבק צמחה ביניהם ידידות מופלאה ושותפות גורל, והם יצאו להיאבק יחדיו במפלצת חמבבה ששכנה ביער הארזים. השניים הביסו את המפלצת וכרתו את העץ שבמרכז היער, והביאו אותו חזרה לארך. בארך הם נאבקו עם מפלצת מיתולוגית נוספת - "שור השמים", שנשלח על מנת להטיל רעב וצמא על הארץ, בתגובה על סירובו של גלגמש לחיזוריה של אשתר.
לבסוף, אנכידו חלה לפתע על מנת להבהיר להם את מעמדם כבני תמותה וכך סיים את חייו. בעקבות מותו יצא גלגמש למסע אל עבר גילוי סוד חיי הנצח.
