חותם גליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משמאל, חותם גליל ממסופוטמיה עשוי אבן גיר המתאר פולחן לאל שמש, תצוגה מוזיאון הלובר. מימין טביעת החותם
חותם גליל מטרקוטה של נבונאיד העוסק בתיקונים במקדש לאל סין. המוזיאון הבריטי

חותם גליל הוא חותם המעוצב בצורת גליל קטן, ששימש בעת העתיקה, והיה נפוץ בעיקר במסופוטמיה מסוף האלף ה-4 לפנה"ס בתקופת ג'מדט נאסר ועד התקופה הפרסית. חותמות גליל היו בשימוש ברחבי המזרח הקרוב הקדום כגון: שומר, אכד, אשור, בבל, מצרים העתיקה, מיתני, החתים ממלכת פרס האחמנית, עילם וארץ ישראל.

החותם היה אישי, לרוב עשוי מאבן קשה, וגם מחומרים נוספים כגון פיאנס מצרי, טין, ומינרלים שונים כגון: המטיט, אובסידיאן, אחלמה, קרנליאן לפיס לזולי ועוד. פני האבן גולפו בעיצוב מסוים, כתובת או תמונה מסוימת כגון בעלי חיים, צמחים, אלים, בני אדם, סצנות פולחניות ועוד. החותם שימש לחתימת מסמכים שנכתבו על גבי לוחות טין שלא עברו צריפה, ושימשו אישור למקוריות המסמך. העיצוב על פני החותם יכול היה להיות באמצעות שקעים או בליטות, בעת גלגול החותם על גבי הלוחות השאיר החותם את רישומו על גבי הלוח כבליטה או שקע בהתאמה.

חותמות גליל נמצאו באתרים בארץ ישראל. בתל בית שאן נמצא חותם גליל של לבאיה מושל שכם בתקופת הברונזה המאוחרת ב על גבי חותם זה נמצאה כתובת "ללבאיה אדוני אמור, מסר מתאגי: למלך, אדוני: שמעתי את המסר שלך אלי...".‏[1] בתל גמה נמצא חותם קטן כתוב בכתב יתדות מתקופת הברונזה התיכונה II. בתל מבורך נמצאו בתוך מקדש מתקופת הברונזה המאוחרת, שתי חותמות בסגנון מיתני. בתל אשדוד נמצא חותם גליל בשכבות הפלשתיות, בתל דור חותם גליל אשורי מהמאה ה-7 לפנה"ס בתל בית מירסים ועוד. טביעות של חותמות גליל נמצאו גם על כלי חרס בעיקר קנקנים, נוהג זה היה נפוץ במיוחד בארץ ישראל. טביעות חותם גליל נמצאו גם בסוריה, וביוון ובמקרים ספורים גם במסופוטמיה ובעילם.‏[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנון בן תור, "חותמות גליל מתקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל", קדמוניות, שנה יא חוברת 1 (41), תשל"ח, 1978 עמ' 5-2
  • עמיחי מזר, "חותמות גליל מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת בארץ ישראל", קדמוניות, שנה יא חוברת 1 (41), תשל"ח, 1978 עמ' 14-6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חותם גליל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דפנה שלזינגר, שכם לאור מכתבי אל עמארנה , אתר דעת
  2. ^ מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, האוניברסיטה הפתוחה, יח' 4 עמ' 55
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.