מרדוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדוך והדרקון שלו, מעל לאוקיינוס הקדום. חותם בבלי

מַרְדוּךְ (Marduk, במקרא: מְרֹדַךְ), המכונה גם בֶּל (המקבילה האכדית של "בעל" (=אדון), כשם האל הכנעני), הוא אל מהמיתולוגיה הבבלית, ראש הפנתיאון הבבלי, והאל התומך של העיר בבל. פסלו של מרדוך שכן במקדש אסגילה בעיר בבל.

מעמד האל התחזק בימי המלך הבבלי חמורבי (המאה ה-18 לפנה"ס) עם ההתרחבות של התרבות הבבלית וחיזוק אחיזתה במסופוטמיה העתיקה. דמותו המקורית אינה ברורה, מכיוון שנטמעה בזאת של אלים אחרים שעמדו בראשי פנתיאונים מסופוטמיים, במיוחד אֵאַה (אנכי) ואֵנְלִיל.

מקור מעבר סגולות אאה למרדוך, הוא בהיות האל העתיק לאבי מרדוך, כאשר ראה האל כי בנו בעל סגולות העולות על שלו העביר לידיו את השליטה על המין האנושי.

את סגולות אנליל, קיבל האל לאחר מאבק בין הכתות השונות בבבל העתיקה על רקע התמורות התרבותיות-דתיות והתחזקותה המדינית. בבוא הימים, עם הפוך בבל למרכז הבלתי מעורער של מסופוטמיה המתורבתת, קיבל מעמדו של מרדוך עילוי בכוחו של המיתוס.

אנומה אליש, הוא סיפור הבריאה הבבלי, נכתב במקור כמזמור דתי והיה לחלק בלתי נפרד מהאַכִּיתֻ, חגה הדתי הראשי של בבל. על פי המיתוס, שמטרתו נבחנת בידי חוקרים מודרניים כהסברה לרימומו של מרדוך למעמד עליון על שאר האלים, במקור העולם היה עשוי שתי אלוהויות, תִּאֲמַת – המים המלוחים ואַפְּסֻ – המים המתוקים. אלוהויות אלו בראו את האלים האחרים.

כאשר הסתכסכו ביניהן קבוצות האלים אאה השמיד את אפס, ותאמת נשבעה לנקום באלים, והיא אספה צבא שבראשו העמידה את בנה, קִנְגֻ. מספר אלים ניסו לעמוד מול צבא זה אך נכשלו, אז פנו למרדוך לעזרה, וקיבלו את מרותו כמלכם. מרדוך הביס את האויב, ויצר מגופה של תאמת את השמים והארץ, ומדמו של קנג את האדם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדוך בוויקישיתוף