נרגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נרגל (Nergal, Nirgal, Nirgali) הוא אל בבלי, בנו של אנליל ונינליל. מרכזם של הסוגדים לו היה בעיר כות, אזור תל אברהם של היום. מוזכר בספר מלכים: "וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא" (מלכים ב יז ל).

בשירים ופיוטים, נרגל מוצג כאל המלחמה והמגפה. נראה כי היה מזוהה עם השמש של אחר הצהריים ועם שיאה של תקופת הקיץ, הזמן המת בלוח השנה המסופוטמי.

בנוסף, נרגל מפקח על השאול ומשמש ראש הפנתיאון המיוחד השולט על עולם המתים (המתאסף במערה תת-קרקעית המכונה אראלו או אירקאללא). תפקיד זה קישר אליו את האלה אלאטו (ארשקיגל). בכתבים מסוימים האל נינאזו הוא בנם של נרגל ואלאטו.

בדרך כלל, נרגל מוצג יחד עם בן לוייתו לז. בפסלים ותמונות יש לו חזות של אריה ומטה המקושט אף הוא בראש ארי.

באסטרולוגיה הבבלית המאוחרת, נרגל מזוהה עם כוכב מאדים, מקבילו של האלים היוונים הרקולס וארס. באדריכלות בבלית שומרי השער בדמות אריות מייצגים את נרגל.

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.