אפיפניוס מסלמיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפיפניוס מסלמיס, פרסקו במנזר בקוסובו

אפיפניוס (Epiphanius, ‏310402) היה אחד מאבות הכנסייה הנוצרית ואחד ממגניה הנוקשים של האורתודוקסיה הנוצרית, הידוע ברדיפתו חסרת הפשרות אחרי תורות כפירה ומינות בעת ביקורו בארץ ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיפניוס נולד בבסנדוק שבמחוז אלאוטרופוליס (בית גוברין) ביהודה למשפחה יהודית‏[1], בשנת 310 או מאוחר יותר. בצעירותו פנה לחיי נזיר במצרים, שם התקרב לולנטיניזם. עם שובו ליהודה ב-333 ייסד מנזר בבסנדוק, הוסמך ככומר ושימש כאב המנזר במשך קרוב ל-30 שנה. בשנת 367, בזכות שמו כמתנזר ולמדן מונה לבישוף קונסטנסיה (סלמיס), העיר הראשית בקפריסין ושימש שם כבישוף עד מותו.‏[2]

אפיפניוס שלט במספר שפות, כולל עברית, סורית, מצרית, יוונית ולטינית ובצירוף עם ידיעותיו הרבות וקנאותו האורתודוקסית הפך לאדם בו הרבו להיוועץ בשאלות של כפירה ואי כפירה והתערבותו נדרשה בענייני דת חשובים. הוא נסע לאנטיוכיה, ככל הנראה בשנת 376 כדי לחקור חשד לאפולינריאניות ולהתערב בקרע בכנסייה שם. הוא הכריע לטובת הבישוף פאולינוס, שנתמך על–ידי האפיפיורות וכנגד מלטיוס, שנתמך על ידי פטריארכי המזרח.

בשנת 382 התערב לטובת פאולינוס מאנטיוכיה (שוב, בתמיכה ברומא), ובשנת 394 לספירה נסע לירושלים והיה זה שתקף את חסידי אוריגנס, אחד המכובדים שבמלומדים הנוצרים, ככפירה כביכול, ודחק בבישוף ירושלים יוחנן לגנות את כתביו ואת פרשנותו של אוריגנס למקרא.‏[3] לדעת אפיפניוס זו הייתה גישה אינטלקטואלית מדי ופגעה בטוהר האמונה.‏[4]

בשנת 402, בהיותו כבן תשעים, נסע לקונסטנטינופול כדי להלחם בכפירה מדומה דומה של יוחנן כריסוסטומוס, שהואשם על–ידו גם כן בנטייה אחר אוריגנס. סוזומנוס מספר‏[5] כי אפיפניוס נהג מספר פעמים זלזול וגסות בכריסוסטומוס וחסידיו שם, כשהוא מבצע הסמכות לכהונה בכנסיותיהם ומסרב לפגוש, להתפלל או לדבר עם כריסוסטומוס. אמוניוס, מאנשי כריסוסטומוס, פנה אליו בהרשאת הקיסרית ושאל אותו האם קרא את ספרי אוריגנס או אלו של מי מחסידיו. אפיפנויוס השיב כי לא קרא כלל את הכתבים שאת כותביהם וחסידיהם רדף במשך עשרות שנים כ"כפירה" ולמד את כל שידע עליהם מ"סיפורים ששמע בנושא".

אפיפניוס מת בספינה בדרכו חזרה לקפריסין מקונסטנטינופול.‏[6]

עבודתו המוכרת ביותר של אפיפניוס היא תיבת התרופות (Panarion), ספר לעזרה להתמודדות עם כפירות, המונה שמונים תורות כפירה שחלקן אינן מתוארות באף אחד מהמסמכים ששרדו מאותה תקופה. בין השאר משמר אפיפניוס כאן פרטים ואף מתעתק כתבים ומכתבים שאבדו מאז, והשתמרו לפיכך בזכות ציטוטו אותם. עבודה אחרת שלו, על מידות ומשקלות, כוללת למרות כותרתה המטעה מעין מבוא לתנ"ך ותיעוד של מקורותיו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיבת התרופות - פנריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הספר פנריון (תיבה) שכתב בין השנים 374-377, בעת שכיהן כבישוף קפריסין, מתאר אפיפניוס כתיבת תרופות כנגד הרעל המופץ על ידי כל סוגי המינות.

אפיפניוס סקר כשמונים תנועות שהיו קיימות עד ימיו, שהוכרזו כמינות, ככפירה או ספק מינות וכפירה. עם חלקן התווכח בספרו ונתן לקורא תשובות כנגד הרעיונות של אותן כתות.

ספר זה מהווה מקור בלעדי לחלק מהכתות וכן מהווה מקור בלעדי לסיפורו של יוסף הקומס.

על מידות ומשקולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ niephoros
  2. ^ לפי "היסטוריה אקלסטית" של סוזומנוס, ספר 6, פרק 32
  3. ^ לפי "היסטוריה אקלסטית" של סוקרטס סכולסטיקוס, ספר 6, פרק 10
  4. ^ זאב רובין, פרשת הקומס יוסף והנסיונות לניצור הגליל, קתדרה 26 (תשמ"ג), עמ' 106
  5. ^ לפי "היסטוריה אקלסטית" של סוזומנוס, ספר 8, פרק 15
  6. ^ לפי "היסטוריה אקלסטית" של סוקרטס סכולסטיקוס, ספר 6, פרק 15