אריק מורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה (אריק) מורן (קראוזמן)
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה (אריק) מורן (קראוזמן) (נולד ב-10 בינואר 1950 הוא תת-אלוף (מיל) בצה"ל אשר פיקד על חטיבת גבעתי ועל עוצבת האש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורן נולד וגדל בקיבוץ שער הגולן. בשירותו בצה"ל התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב מורן לצנחנים כמפקד מחלקה בגדוד הנח"ל המוצנח[1]. לאחר מכן שימש כמפקד פלוגה בגדוד ובמלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד הפלוגה המסייעת של גדוד הנח"ל המוצנח, ולחם בראשה ברמת הגולן ובחזית הדרום, בטיהור החיץ החקלאי מלוחמי הקומנדו המצרי. פלוגתו הרגה עשרות לוחמי קומנדו מצריים ולקחה עשרות נוספים בשבי, במספר רב של היתקלויות בטווח קרוב[2]. באחת מהן נפצע מורן מפגיעת כדור במרפקו. למרות פציעתו המשיך לפקד על פלוגתו בלחימה[3].

בין השנים 1977-1975 שימש כמפקד פלחה"ן צנחנים[4]. לאחר תפקידו זה שימש כסמג"ד בחטיבה ולחם במבצע ליטני. בשנת 1979 התמנה למפקד גדוד 890 של הצנחנים[5] ופיקד עליו כשנתיים. תחת פיקודו, השתתפו לוחמי הגדוד במבצע איש דמים[6] ובמבצע מוביל[7], בו נהרג פקודו, מפקד פלוגת המסייעת, סרן מוקי קנישבך[8]. כמו כן פיקד על הגדוד בפעילות מבצעית שוטפת בגבול לבנון ובהר דב[9]. בסיום תפקידו פיקד על פלוגת קורס קציני חי"ר בבה"ד 1. בתפקידו הבא החליף את שאול מופז כסגן מפקד חטיבת הצנחנים[10], והשתתף בין היתר מבצע צלצל[11]. במבצע שלום הגליל לחם כסגנו של מפקד חטיבת הצנחנים, אל"ם יורם יאיר, ופיקד על נחיתת[12] הכוחות בשפך נהר האוואלי בלבנון[13] ולקח חלק בלחימה בנתיב הקרבות של החטיבה למן הנחיתה ועד לביירות[14].

לאחר המלחמה נתמנה למפקד חטיבת הצנחנים "הנשר השחור, בדרגת אל"ם. בין השנים 19861987 היה מפקדה השלישי של חטיבת גבעתי[15]. תחת פיקודו הונהגה בגבעתי רמת אימונים וכשירות מבצעית גבוהה, והונחה אבן היסוד להפעלתה של מצודת יואב כאתר הנצחה[16]. בהמשך שימש כמפקד עוצבת האש[17]. את שירותו הצבאי סיים בדרגת תא"ל. בהמשך שימש כמדריך במכון לחקר תורת המערכה[18].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמ' 126
  2. ^ גל פרל פינקל, מה בין המ"פים של 1973 לאלה של 2021?, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, ‏ 6 באוקטובר 2021.
  3. ^ אלישיב שמשי, ולא אשוב עד כלותם - על מפקדי פלוגות בשדה הקרב, הוצאת מערכות, 2005, פרק שלישי: התמחות בטיהור שטח, סרן אריק מורן- מ"פ חי"ר בקרב התקפה, עמ' 35-44
  4. ^ רשימת מפקדי פלוגת ההנדסה החטיבתית של הצנחנים, באתר חטיבת הצנחנים.
  5. ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמוד 127, דבר המפקד לחיילים כיום: תא"ל מיל' אריק מורן 2009: "חשוב מאוד לשמור על מסורת הגדוד. זה דבר שנותן המון כוח. אבל מה שהוביל את הצנחנים להישגים שלהם היא החשיבה המקורית. הצורך להתחדש כל הזמן, לחשוב, לפתח ולהבין שקיבעון זה בעצם ללכת אחורה. אני חושב שזה הדבר שהצנחנים צריכים לשמור עליו. שאר הדברים נכונים גם לגולני, לשריון, לתותחנים ולכולם. אז שימשיכו לחשוב!".
  6. ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.
  7. ^ על מבצע "מוביל" באתר חטיבת הצנחנים.
  8. ^ כתבי גלובס, ‏אנשי עסקים ויזמים ישראלים חוזרים אל התופת במלחמות, באתר גלובס, 22 באפריל 2015.
  9. ^ אלעזר שטרן, "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים", למשכל - הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009, עמוד 52.
  10. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 45.
  11. ^ חגי גלבוע, סרט מלחמה, ביטאון חיל האוויר, גיליון 135 (236), ‏ 01/10/2000.
  12. ^ אריק מורן, "תופסים ראש", במחנה, 06.06.2012, עמוד 16.
  13. ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמודים 24-25.
  14. ^ זאב שיף ואהוד יערי, "מלחמת שולל", תל אביב: הוצאת שוקן, 1984, עמוד 234.
  15. ^ עמנואל רוזן, גבעתי מבקשת צ'אנס, מעריב, 4 באוגוסט 1989.
  16. ^ אל"ם אריק מורן, מתוך האתר הרשמי של חטיבת גבעתי.
  17. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 37.
  18. ^ גל הירש, "סיפור מלחמה סיפור אהבה", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 139.