חטיבת גבעתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטיבת גבעתי
תג חטיבת גבעתי.svg
תג החטיבה
"יחידת סגולה"
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
יחידת אם פיקוד דרום
סוג היחידה חטיבת חי"ר סדירה
בסיס האם מחנה שדה תימן
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה ראו בערך
מקים היחידה ראו בערך
פירוק היחידה ראו בערך
מלחמות

האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן

נתוני היחידה
ציוד עיקרי תבור TAR-21, מאג, נגב, נגמ"ש ואכזרית
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך
דגל החטיבה

חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת סיני. החטיבה הוקמה בשנת 1983 ונקראה על שם חטיבת גבעתי שפעלה במלחמת העצמאות.

חיילי חטיבת גבעתי חובשים כומתה בצבע סגול עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חטיבת גבעתי" היה שמה של חטיבת חיל רגלים של צבא ההגנה לישראל שפעלה במלחמת העצמאות בתש"ח (1947-1948). בשנת 1956 פורקה החטיבה ומיד הוקמה מחדש כחטיבת מילואים. נקראת גבעתי תש"ח וגם גבעתי במילואים (חטיבה 5, חטיבה 17).

גבעתי תש"ח (1947 - 1948)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבת גבעתי (תש"ח)

חטיבה מספר 5, שנקראה גם חטיבת "גבעתי", הוקמה בצה"ל כאחת משש החטיבות הראשונות בתקופה שקדמה למלחמת השחרור. החטיבה הוקמה על בסיס יחידות חי"ש שלחמו במרחב תל אביב והדרום, כוחות מח"ל וכן גדוד אצ"ל.

מיד לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כאשר הותקף היישוב היהודי, הטיל המטה הארצי של ההגנה את משימת הקמתה של החטיבה על שמעון אבידן - שהיה מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.

במלחמת השחרור הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים. במבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמת מבצע נחשון. ערב ההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה את משלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה של נגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות הן מן האוויר והן מהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון". בשל היותו של שמשון סמל לכוח, בחר בו אבא קובנר, ששירת כקצין חינוך בחטיבת גבעתי בתש"ח, והעניק את שמו ליחידה. נקמת שמשון בפלשתים באמצעות 300 שועלים, העניקה לחטיבת גבעתי ולפיקוד דרום את סמלם - השועל.

ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות מסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה, תג היחידה של גבעתי, חרב ומשני צדיה עלי צבר.

גבעתי במילואים (1956 - עד היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 5

בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, גם "גבעתי" פשטה ולבשה צורה. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה ולאחר שלושה חודשים היא הוקמה שנית תחת השם "חטיבה 17". חטיבה 17 המשיכה לשאת את השם "גבעתי" ומאוחר יותר הוחזר שמה לחטיבה 5. כחטיבת מילואים השתתפה חטיבה 5 במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, במהלכה הוסבה לחטיבת חי"ר משוריין (חרמ"ש). החטיבה השתתפה גם במלחמת שלום הגליל ובאפריל 1989 הוחלט על הסבתה של החטיבה לחטיבת חי"ר מעולה (חיר"ם). על אף הקשר הישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי תש"ח, אין כיום קשר ישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי הצעירה.

גבעתי המחודשת (1983 - עד היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם בחטיבת גבעתי
סיכת ההחפה ההיסטורית של לוחם בחטיבת גבעתי

בשנת 1983, לאור אירועי מלחמת לבנון, הוחלט על הקמתה של חטיבת חי"ר חדשה בצה"ל. חטיבה זו נקראה "גבעתי" - כשמה של חטיבת גבעתי תש"ח שלחמה במלחמת העצמאות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי תש"ח וסמלי סיירת שקד. עד תחילת שנות התשעים היה לחטיבת גבעתי יעוד נוסף - יכולת החפה (נחיתה על החוף מכלי שיט). בסוף מסלול בוצע תרגיל החפה שאחריו הלוחמים היו מקבלים סיכת החפה (תנין), אשר עם הזמן הפכה לסיכת לוחם לכל דבר, עד שהוחלפה בסיכת הלוחם הנוכחית ‏[1]. מפקדה הראשון של גבעתי הצעירה היה אלוף משנה יהודה דובדבני. החטיבה המתחדשת הוקמה על בסיס גדוד "שקד" - נצר לסיירת שקד, שאליו הצטרפו גדוד "צבר", גדוד "רותם"; וכן פלוגת הסיור (פלס"ר), פלוגת הנ"ט (פלנ"ט), פלוגת ההנדסה (פלחה"ן) , ופלוגת הקשר (פלחי"ק).

גבעתי הצעירה נלחמה לסירוגין ברצועת הביטחון בלבנון וברצועת עזה. בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000 עברה החטיבה לפיקוד דרום והוצבה בגזרת רצועת עזה, שם הובילה שורה של מבצעים כנגד הטרור בהם נהרגו מאות מחבלים. היחידה שרתה ברצועה עד לביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005 ואחריו הוצבה בגזרת עוטף עזה. על פעילותה ללוחמה בטרור ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה והלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה (2000-2009) זכתה החטיבה להערכה רבה ואף למספר פרסים וצל"שים.

פרשות בתקופת האינתיפאדה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט גבעתי א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 נכנסו חיילי החטיבה לבית בעזה על-מנת לעצור מבוקש לחקירה. כאשר נתקלו בהתנגדות מצד אביו היכו בו למוות‏[2]. בית הדין הצבאי קבע שפקודה להפעיל אלימות כאמצעי ענישה היא בלתי חוקית בעליל.

משפט גבעתי ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מג"ד רותם ושלושה מפקודיו נאשמו שהורו לחייליהם לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים. להגנתם טענו שהפקודה ירדה מהמח"ט אפי איתם ומאלוף הפיקוד יצחק מרדכי[3]. במשפט שהתנהל ב-1990 הכחישו שני הקצינים הבכירים את הטענות וכל הנאשמים הורשעו.

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות האינתיפאדה השנייה חטיבת גבעתי הייתה חטיבת החי"ר העיקרית שמוצבת ברצועת עזה ואחראית על המלחמה בטרור שם, ביחד עם גדוד שמשון, כוחות שריון, גדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר. במהלך פעילותה בחטיבה חיסלו כוחות גבעתי מאות מחבלים, אך הפשיטות בעומק מחנות הפליטים הצפופים של עזה והפעילות השוחקת והיומיומית תחת אש בציר פילדלפי גרמו להם גם לאבדות.

ב-22 בפברואר 2003, התקבל מידע על שני מחבלים אשר מתקרבים לעבר עמדה צה"לית. מפקד פלוגת החוד של גדוד "צבר", סרן חגי ביבי, וסגנו סגן לאונרדו וייסמן, יצאו עם חוליית הפיקוד לכיוונם. בהתקלות עם המחבלים, נהרגו שני המפקדים כתוצאה מחילופי הירי.

ב-11 במאי 2004 התפוצץ נגמ"ש M-113 בשכונת זייתון בעזה ו-6 אנשי צוותו, מהפלחה"ן, נהרגו בפיצוץ. למחרת, ב-12 במאי, פוצץ נגמ"ש M-113 נוסף בציר פילדלפי ו-5 אנשי צוות המנהרות שבו, נהרגו. אירועים אלה כונו אסון הנגמ"שים. צה"ל ערך שני מבצעים גדולים להחזרת הגופות, בהם נהרגו עשרות מחבלים ונהרסו עשרות בניינים בשכונת זייתון וברפיח. בגלל איומו של צה"ל להמשיך לסרוק עד שכל הגופות יוחזרו, וההרס הרב שגרמו הדחפורים המשוריינים נכנעו המחבלים והעבירו את שרידי הגופות לצלב האדום.

חטיבת גבעתי נטלה חלק מרכזי במבצע קשת בענן ברפיח וכן במבצע ימי תשובה בצפון רצועת עזה שמטרתו היה למנוע ירי רקטות קסאם על שדרות.

בחודש ינואר 2005 הוענק לגדוד הסיור של גבעתי עיטור המופת מידי הרמטכ"ל כהוקרה על פעילותו ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות יצאה חטיבת גבעתי מרצועת עזה והחלה להחליף קווים בדומה לשאר חטיבות החי"ר.

מבצעים ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים יולי ואוגוסט 2006 נטלה החטיבה, חלק מרכזי במבצע גשמי קיץ, במהלכו נהרגו למעלה מ-200 מחבלים.

בתחילת מרץ 2008 הובילה החטיבה (יחד עם חטיבה 188 וכוחות נוספים) את מבצע "חורף חם" במחנה הפליטים ג'בליה ובשכונת סג'עיה. שניים מלוחמי החטיבה (סמ"ר דורון אסולין מגדוד הסיור וסמ"ר ערן דן-גור מגדוד שקד) נהרגו בפעילות זו, שבה נהרגו יותר מ-120 פלסטינים.

במבצע עופרת יצוקה (סוף 2008-ינואר 2009) פעלה החטיבה בשכונותיה הדרומיות של עזה, זייתון ותל אל-הווא[4]

במבצע צוק איתן לחמה החטיבה בדרום רצועת עזה.‏[5]

יחידות חטיבת גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד שקד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד שקד (424) הוקם מחדש ב-1979, והיה גדוד עצמאי בפיקוד דרום. הוקם מגדוד חרמ"ש 519, עורב שריון ו-2 פלוגות נח"ל מתחלפות שהיו מגיעות אליו. ב-1983 נהיה הגדוד הראשון של חטיבת גבעתי וממשיך דרכה של סיירת שקד. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מפקדה, פלוגת מסלול, רובאית (פלוגת החוד), מסייעת ומבצעית.

סמל הגדוד הוא כנפיים, מסמלים את סיירת שקד, ארץ ישראל, מסמלת את הגנת הגדוד על ארץ ישראל במשימותיו השונות, וחרב, המסמלת גדוד חי"ר לוחם ומובחר. הגדוד נלחם בלבנון שנים רבות אך את עיקר תהילתו קצר ברצועת עזה, שם הוצב ברציפות מאפריל 2001 ועד ביצוע תוכנית ההתנתקות.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
יצחק גורן 1979 - 1981
שריה עופר 1981 - 1982  
משה מרקובסקי 1982 - 1983  
יוסי אלעד 1983 - 1984  
ציון גזית 1984 - 1986  
שלמה אורן 1986 - 1987 לימים מפקד אוגדת איו"ש
מאיר מינץ 1987 - 1988  
איתן מטמון 1988 - 1990  
אייל שליין 1990 - 1992 לימים מפקד עוצבת עידן
אסף שביט 1992 - 1993  
אייל אייזנברג 1993 - 1995 לימים אלוף פיקוד העורף
אבי בורשטיין 1995 - 1997  
יואל סטריק 1997 - 1999 לימים ראש חטיבת המבצעים
אלדד פלד 1999 - 2001  
ארז כץ 2001 - 2002  
משה אור 2002 - 2004  
עופר לוי 2004 - 2006 לימים מפקד החטיבה
טל כרמל 2006 - 2008 לימים מפקד חטיבת הערבה
דדו בר כליפא 2008 - 2010  
אבי רחמים 2010 - 2012  
יהודה ואך 2012 - 2014  
אייל שוימר 2014 - היום  

גדוד צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד צבר (432) הוקם בשנת 1983 כחלק מחטיבת גבעתי המתחדשת. מפרוץ האינתיפאדה השנייה נמצא הגדוד בלחימה מתמדת בגזרת עזה.

סמל הגדוד הוא צבר, על שם שיחי הצבר בהם השתמשו התושבים הערביים בארץ כ"גדר תייל" שבהם לחמו לוחמי גבעתי במקור, וכן רמז למושג "צבר" - ישראלי יליד הארץ. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מפקדה, רובאית (פלוגת החוד), מסייעת, מבצעית ומסלול.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
מוני חורב לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יצחק ספורטה  
אהרן סבג  
שמוליק אדיב  
שמואל אפל  
ניצן פלג  
דוד אוחנה  
שלמה דגן  
דוד מנחם 1997 - 1999 לימים ראש המנהל האזרחי
דני טוייזר 1999 - 2001  
טל חרמוני 2001 - 2003  
רונן מרלי 2003 - 2005 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
יוסי דרורי 2005 - 2007  
אורן זיני 2007 - 2009  
איציק כהן 2009 - 2011 לימים מפקד חטיבת הערבה
עידן כץ 2011 - 2013  
לירן חג'בי 2013 - היום  

גדוד רותם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד רותם (435) הוא הגדוד הצעיר מבין שלושת הגדודים של החטיבה. הוא הוקם בשנת 1984, בעוד השאר הוקמו ב-1983. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מפקדה, מסייעת, מבצעית, רובאית (פלוגת חוד) ופלוגת מסלול.

הגדוד היחיד בחטיבה שנכנס לעומק לבנון במלחמת לבנון השנייה. סמל הגדוד הוא רותם, על שם שיח הרותם שגדל במדבר ונאחז בחוזקה באדמת ארץ ישראל בשורשיו העמוקים. רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
רובי גולדשטיין
יצחק גבאי
יואש רובין
יצחק לויט
אריה קופרברג
צביקה אמדור
טל רוסו 1991 - 1992 לימים אלוף פיקוד הדרום
עימאד פארס 1992 - 1994 לימים מפקד עוצבת הגליל
אילן נוי 1994 - 1996
אבי לוי 1996 - 1998
מוני כץ 1998 - 2000 לימים מח"ט גבעתי ומפקד עוצבת המפץ
אילן מלכא 2000 - 2002 לימים מח"ט גבעתי וראש מטה פיקוד מרכז
אדם זוסמן 2002 - 2004
אילן עזרן 2004 - 2006
בסאם עליאן 2006 - 2008
יהודה הכהן 2008 - 2010
דולב קידר 2010 - 2012 נהרג במבצע צוק איתן
דני אוקן 2012 - היום

גדוד שועלי שמשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד הסיור של חטיבת גבעתי (מכונה גם גדס"ר גבעתי), הנקרא על שם סיירת שועלי שמשון שפעלה במלחמת העצמאות. הגדוד הוקם בתחילת שנות ה-2000 במסגרת ארגון מחדש של חטיבות החי"ר שבו אוחדו הפלוגות החטיבתיות העצמאית לגדוד אחד.

הגדוד כולל ארבע פלוגות:

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
רון אשרוב 2001 - 2003 מקימו של הגדס"ר
עופר וינטר 2003 - 2005 לימים מפקד החטיבה
גיא ביטון 2005 - 2007 לימים מפקד חטיבת שגיא
גור שרייבמן[6] 2007 - 2009
חזי נחמה 2009 - 2011 מעוטר צל"ש אלוף
אליעד מאור (מואטי) 2011 - 2013
אלי ג'ינו 2013 - היום

הגדוד עוטר ב-2005 בעיטור המופת על רצף פעילויות מוצלחות ברצועת עזה[7]

סיירת גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיירת גבעתי היא פלוגת הסיור (פלס"ר) של חטיבת גבעתי . הסיירת חדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי, הנקרא שועלי שמשון ע"ש גדוד של גבעתי ממלחמת העצמאות שנקרא בשם זה. בסיס היחידה הוא מחנה 'עמוס ירקוני' או בשמו העממי 'משמר הנגב' על שם הקיבוץ הסמוך. מסלול האימונים אורך כשנה וארבעה חודשים והוא כולל בין השאר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים, צניחה (בעבר), סיור.

בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.

מפקדי הסיירת לדורותיה: אילן סופר, אייל שליין, עמית ווינר, דן שוורצפוקס, עמוס גולדמן, אסף שביט[8], אייל אייזנברג, רז שגיא‏[9], בועז זלמנוביץ, מוני כץ, מני מוזס, אלדד פלד, טל חרמוני, עופר וינטר, חזי נחמה, גור שרייבמן, לירון ארוך, אמיר זיגדון, ירון סימסולו, חנן בוחבוט, מוטי חיים, נדב דנינו, בניה שראל.


פלחה"ן גבעתי הוקמה בשנת 1984 כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת, פלוגת ההנדסה החטיבתית היא פלוגה ייחודית אשר ייעודה לפרוץ את הדרך לכוחות הלוחמים ולהובילם לעבר היעד, מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים במסגרת פעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון. חיילי הפלוגה זכו לצל"ש מפקד פיקוד הדרום, על פעילותם המצטיינת בצומת נצרים בספטמבר 2000 בפרוץ האינתיפאדה השנייה. בשנת 2001 הפלוגה חדלה לתפקד כיחידה עצמאית ושולבה במסגרת גדס"ר גבעתי שהוקם אז.

בין מפקדי הפלחה"ן נמנים: יובל וינשטיין, טל סיני, אלדד פלד, יגאל נחום, רון אשרוב, רונן מרלי, דולב קידר, איציק כהן, טל חפץ, אלי ג'ינו, בני מאיר, קובי אוחיון, אלי טולדנו, ליאור ליברמן.


פלנ"ט גבעתי היא פלוגה נגד טנקים (נ"ט), מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים, בפעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון.

בין מפקדי הפלנ"ט נמנים: יואל סטריק, אדם זוסמן, עופר לוי, דודו כהן, יהודה הכהן, טל כרמל, קובי פרחי, שי שרף, חנן שוורץ, אלישי גואטה.

יחידת רימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם ביחידת רימון

יחידת רימון היא יחידה מיוחדת של פיקוד הדרום. היחידה היא יחידה התנדבותית ועצמאית בתוך חטיבת גבעתי אשר מתמחה בלוחמת קומנדו מדברי.

מפקדי יחידת רימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי יחידת רימון ששמם פורסם:

שם תקופת כהונה כמפקד היחידה הערות
רס"ן בני 2010 - 2012 מקים היחידה ומפקדה הראשון
רס"ן אסף 2012 - 2013
רס"ן טל 2013 - היום

בא"ח גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גבעתי, הוא בית הספר ללוחמת חי"ר, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת גבעתי. הבסיס הוקם על ידי אל"ם (מיל') יעקב עמר ששימש קודם לכן, מפקד גדוד 51 בגולני, כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת, הוא שוכן בקציעות שבנגב, ונועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי, ואימון מתקדם. בבסיס מתקיים הכשרה ואימונים של לוחמי חטיבת גבעתי, יחידת רימון, גדוד הסיור המדברי, וגדוד קרקל.

מפקדי הבא"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יעקב עמר
מנשה עמית
חיים אביטל
נביה מרעי לימים סגן מפקד אוגדת עזה
יעקב בכר
דוד אוחנה
שלמה דגן
ארז כץ 1998 - 2001 לימים רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים
אלדד פלד 2001 - 2002
אילן מלכא 2002 - 2004 לימים ראש מטה פיקוד מרכז
משה אור 2004 - 2006 לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר
עופר לוי 2006 - 2008 לימים מפקד החטיבה
יוסי דרורי 2008 - 2010
דדו בר כליפא 2010 - 2012
איציק כהן 2012 - 2014 לימים מפקד חטיבת הערבה

גדוד הנדסה 8170[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד הנדסה קרבית במילואים שהוכפף לחטיבה ב-2014[10].

סיכות יחידות חטיבת גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה -
יהודה דובדבני 1983 - 1985 המפקד הראשון
זאב דרורי 1985 - 1986  
אריק מורן 1986 - 1987  
אפי איתם 1987 - 1988 תחילת האינתיפאדה הראשונה. לימים מפקד עוצבת הגליל
יום טוב סמיה 1988 - 1990 לימים אלוף פיקוד הדרום
גיורא ענבר 1990 - 1992  
גיורא איילנד 1992 - 1993 לימים ראש אגף התכנון
מוני חורב 1993 - 1995  
מאיר כליפי 1995 - 1997 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
אייל שליין 1997 - 1999 לימים מפקד עוצבת עידן
ליאור שליו 1999 - 2001  
עימאד פארס 2001 - 2003 המח"ט הראשון שצמח בחטיבה. לימים מפקד עוצבת הגליל
אייל אייזנברג 2003 - 2005 לימים אלוף פיקוד העורף
יואל סטריק 2005 - 2007 מלחמת לבנון השנייה
אילן מלכא 2007 - 2009 הראשון שהיה חייל בחטיבה ומילא בה את כל תפקידי הפיקוד
מוני כץ 2009 - 2011 לימים מפקד עוצבת המפץ
עופר לוי יוני 2011 - אוגוסט 2013
עופר וינטר אוגוסט 2013 - מפקד החטיבה הנוכחי

נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגיל אימון גדודי בחטיבת גבעתי. החייל בתמונה חמוש במקלע נגב.

כיום חיילי חטיבת גבעתי חמושים ברובה סער חדשני (פיתוח ישראלי) מדגם תבור קומנדו CTAR-21 ובמיקרו-תבור (גרסה מקוצרת יותר של התבור) ובעבר השתמשו ברובי גליל, M16,‏ CAR-15 וקרבין M4A1. נשקם זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24 ובארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 וRPG-7, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומטול רימונים אוטומטי (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ.

בעקבות הצטיינותה של החטיבה בשנים האחרונות במבצעים שונים, המתגייסים החדשים לגבעתי בגיוס נובמבר 2006 זכו להיות הראשונים שמשתמשים באופן מלא ושוטף בנשק החדש "תבור" אשר כולל גם כוונת השלכה בשם "מארס"[דרוש מקור].

עד לאחרונה, הייתה החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים, בעלי מיגון לא מספק. בעקבות אסון הנגמ"שים ואיום הנ"ט הגובר ברצועת עזה, הוחלט לתגבר את החטיבה בנגמ"שי ה"אכזרית" הכבדים, הנחשבים לאחד הכלים הממוגנים בצה"ל. כמו כן, הועברו נגמחונים ונקפדונים לשירות החטיבה.

בשנים 2005 ו-2008 נמסרו מספר נגמ"שי מרכבה (נמ"ר) לשורות החטיבה, לצורכי הערכה ובדיקתם בשטח לפני שייוצרו באופן מסיבי לכלל הכוחות. מאוחר יותר הוחלט שחטיבת גולני היא שתצטייד בנמ"ר ואילו נגמ"שי האכזרית של גולני יועברו לשימוש גבעתי.

ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תג החטיבה: החרב מסמלת את היותה של החטיבה חטיבה לוחמת. השועל מסמל את יחידת שועלי שמשון שהייתה הסיירת של חטיבת גבעתי הוותיקה, הצבע הכחול מסמל את הים (ייעודה המקורי של החטיבה הוא נחיתה מן הים באמצעות נגמש"ים אמפיביים - "תמסחים"),הצבע הצהוב מסמל את צבע האדמה המדברית של דרום הארץ, גזרתה הייעודית של החטיבה. רגליו של השועל נעוצות בקרקע- נחיתה מהים, זנבו מורם לאוויר לאות גאוות יחידה. צבר- מסמל את ארץ ישראל וכמו כן את גדוד צבר.

על פי מורשת הקרב של החטיבה מקור סמל הצבר הוא בקרבות תש"ח. הערבים, שפחדו מפשיטות הקומנדו של שועלי שומשון, הקיפו את ישובייהם בצברים על מנת שיהוו מכשול ללוחמים.

צבע הכומתה ואופן הבחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה סגול. הראשונות שבחרו צבע זה היו בנותיו של המח"ט הראשון (לאחר הקמת החטיבה מחדש ב-1983), יהודה דובדבני, שרצה שלחטיבה המחודשת בפיקודו יהיו צבע וזיהוי ייחודי משלה. הוא הגיע לביתו עם שקיות מלאות בדוגמאות של כומתות בצבעים שונים, וביקש מבנותיו לבחור את הצבע האהוב עליהן. הן בחרו בסגול. הבחירה עברה מבחן נוסף, אצל שתי פלוגות טירונים של החטיבה, אשר להפתעת דובדבני בחרו גם חייליהן בסגול. כאשר הרמטכ"ל אז, משה לוי, ביקר בבסיס הטירונים החטיבתי, ביקש ממנו אחד החיילים שלחטיבה תהיה כומתה ייחודית משלה, והרמטכ"ל קיבל את הבקשה‏[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחיתה מהים, החפה. עיתון במחנה 1989
  2. ^ מינהל חברה ונוער - נושא: 12.084, באתר סנונית
  3. ^ יעקב לזר, משרד הביטחון דחה את בקשתם של הורים שכולים לרשום על מצבת בנם: "נפל במלחמת שלום ההתנחלויות", באתר nrg‏, 27 בפברואר 2002
  4. ^ חנן גרינברג, מח"ט גבעתי: אש צה"ל בעזה לא הייתה מוגזמת, באתר ynet‏, 19 בינואר 2009
  5. ^ לילך שובל, ‏"אנחנו מנצחים", באתר ישראל היום, 27 ביולי 2014
  6. ^ מיכל קליין ונעמי נידם, 25 שנה לגבעתי לחטיבה הסגולה, במחנה, 18.08.2008, כפי שהועלה באתר "שב"וז חיילים".
  7. ^ צל"ש יחידתי - גדס"ר גבעתי באתר הגבורה.
  8. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 54.
  9. ^ רז שגיא, "להיות מג"ד", מודן, 2013, עמוד 16.
  10. ^ לילך שובל, ‏פורצי דרך: חטיבת גבעתי קלטה גדוד הנדסה במילואים, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2014.
  11. ^ צל"ש יחידתי - גדס"ר גבעתי, ב"אתר הגבורה"
  12. ^ צל"ש יחידתי חטיבת גבעתי, ב"אתר הגבורה"
  13. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11/07/2011 עמ' 4-5.


חטיבות חיל רגלים סדירות בצה"ל

Golani tree color.svg חטיבת גולני · Tag shfifonN-1.png חטיבת הצנחנים · 432px-Nahal.png חטיבת הנח"ל · תג חטיבת גבעתי.svg חטיבת גבעתי · Logo hativa 900.png חטיבת כפיר


מפקדי חטיבת גבעתי תג חטיבת גבעתי.svg

·יהודה דובדבני · זאב דרורי · אריק מורן · אפי איתם · יום טוב סמיה · גיורא ענבר · גיורא איילנד · מוני חורב · מאיר כליפי · אייל שליין · ליאור שליו · עימאד פארס · אייל אייזנברג · יואל סטריק · אילן מלכא · מוני כץ · עופר לוי · עופר וינטר