אפי איתם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפי איתם
EeHeadshot.JPG
אפי איתם, 2007
תאריך לידה 25 ביולי 1952 (בן 62)
ממשלות 29, 30
כנסות 16 - 17
סיעה

מפד"ל,
ציונות דתית לאומית מתחדשת,
האיחוד הלאומי-המפד"ל

הליכוד
תפקידים בולטים
עיסוק קודם לוחם וקצין בצה"ל
אפי איתם
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1971 - 2001
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מבצע ליטני
מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

עיטורים

עיטור המופת  עיטור המופת

אפי איתם (נולד ב-25 ביולי 1952, ג' באב ה'תשי"ב) הוא תת-אלוף בדימוס, בעל עיטור המופת, חבר כנסת ושר לשעבר וכן יושב ראש המפד"ל (2002-2004) ויושב ראש מפלגת אח"י. כיום (2014) משמש כנשיא חברת "ג'ני אנרג'י אינטרנשיונל", שחברה בת שלה, IEI, פועלת בין השאר להפקת נפט מפצלי שמן בארץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפי איתם נולד כאפרים פיין ב-1952 בקיבוץ עין-גב, בנם של גרשון ואסתר פיין. חונך בקיבוץ כחילוני-ציוני. לאחר מלחמת יום הכיפורים חזר בתשובה והפך לדתי-לאומי. בגיל 27 למד איתם בישיבת מרכז הרב.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתם התגייס לצה"ל בשנת 1971 והתנדב לשייטת 13. הוא עבר טירונות צנחנים, הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר, אולם נאלץ לפרוש מן המסלול. איתם עבר לחטיבת גולני[1], שובץ בגדוד 12 ונשלח לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב איתם לגדוד ומונה למפקד מחלקה. במלחמת יום הכיפורים לחם בקרבות הבלימה נגד הצבא הסורי ברמת הגולן. ב-7 באוקטובר, הצליחו איתם וחייליו לבלום טור טנקים סורים מלחדור לנאפח, באמצעות 3 רקטות נ"ט מדגם בזוקה ומקלע כבד‏[2]. איתם אף חילץ את הפצועים בקרב ופינה אותם בבטחה. על כך הוענק לו עיטור המופת[3]. בהמשך המלחמה השתתף בקרב ההבקעה לרמה הסורית[4]. לאחר המלחמה שימש כמפקד פלוגה בגדוד ולחם במלחמת ההתשה במובלעת הסורית.

בשנים 1977 - 1976 פיקד על סיירת גולני, בין השאר במבצע אנטבה[5]. ב-1979 מונה למפקד גדוד 12 של חטיבת גולני. בתקופת מלחמת לבנון ב-1982 היה מפקד גדוד חי"ר בבה"ד 1. לאחר מכן הועלה לדרגת אל"ם ופיקד על חטיבת אלכסנדרוני. בשנים 19881987 פיקד על חטיבת גבעתי[6]. במהלך תקופת פיקודו על החטיבה התנהלו משפטים שנודעו לימים כ"משפט גבעתי א'" ו"משפט גבעתי ב'". בנוסף נטען כנגד איתם כי במהלך האינתיפאדה הכה פלסטינים, אולם הוא מעולם לא הועמד לדין על כך. ב-1992 ננזף על ידי הרמטכ"ל אהוד ברק בגין חשד למעשי אלימות בלתי חוקיים בתושבי עזה שבוצעו על ידו ובהוראתו‏[7].

בשנת 1989 יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי ואסטרטגיה בלונדון וסיים כחניך מצטיין. בשנת 1994 הועלה לדרגת תא"ל ומונה לפקד על אוגדת שריון[8]. בשנים 19971999 פיקד על עוצבת הגליל[9] שהייתה אחראית על כוחות צה"ל בדרום לבנון[10]. איתם הוביל את האוגדה להישגים מבצעיים רבים כנגד החזבאללה[11]. בשנת 2001 השתחרר מצה"ל בדרגת תא"ל[12].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת פרישתו מצה"ל ב-2001, לאחר שלא קודם לדרגת אלוף, ועקב ביקורתו הגלויה על הדרג המדיני‏[13], היה איתם אחד מהקצינים הקרביים הבכירים ביותר בעלי כיפה סרוגה, ורבים בציונות הדתית ראו בו את המנהיג העתידי שלהם.

איתם היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים ולמחנות השונים בציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו').

ב-2002 התראיין איתם לארי שביט בעיתון "הארץ" ופרט את משנתו הפוליטית והדתית-אמונית ואת תחושותיו האישיות‏[14] למעשה, בראיון זה בישר איתם את כניסתו לפוליטיקה. באותה שנה הצטרף איתם למפד"ל ונבחר להיות יושב ראש המפלגה. איתם נחשב לנציג הזרם החרד"לי, ויריביו הפוליטיים במפלגה, שהונהגו על ידי זבולון אורלב, לא קיבלו את מנהיגותו.

בעקבות מבצע חומת מגן שהחל בסוף מרץ 2002 ופעולות צה"ל שבאו אחריו, חלה ירידה הדרגתית בטרור ועלייה ניכרת בכמות הסיכולים המוצלחים‏[15]. עקב כך, הצטרפה מפד"ל ב-8 באפריל 2002 לממשלת שרון הראשונה, ואיתם כיהן ראשית כשר בלי תיק, והחל ב-18 בספטמבר 2002 כשר התשתיות הלאומיות. בתור שר התשתיות קידם איתם את פרויקט הגז הטבעי ואת סגירת חוות הגז פי גלילות.

במרץ 2003 הצטרפה מפד"ל לממשלת שרון השנייה, בקואליציה שכללה גם את הליכוד, את שינוי ואת האיחוד הלאומי. עם הצטרפותה לקואליציה, קיבלה מפד"ל שני משרדים ממשלתיים ואיתם נבחר כשר הבינוי והשיכון מטעמה.

בתקופת תוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון דנקנר (שמאל), מתארח אצל הזוג אפי ועילית איתם, בנצר חזני

בעקבות הכרזת שרון על תוכנית ההתנתקות נקט איתם קו תקיף של פרישה מיידית מהממשלה, ואילו זבולון אורלב נקט בגישה שיש להשפיע מבפנים ולהישאר בממשלה כל עוד אפשר לסכל מבפנים את ההתנתקות. לאחר ישיבת הממשלה שבה פוטרו שרי האיחוד הלאומי ואושרה תוכנית ההתנתקות, איתם ויצחק לוי, שהתנגדו לתוכנית, הכריזו על התפטרותם מהממשלה (ב-8 ביוני 2004) ועזיבתם את הקואליציה. המהלך של השניים יצר קרע בסיעת המפד"ל, שכן אורלב לא התפטר ושאר הסיעה תמכה בקו של אורלב. רק לאחר שחוק ההתנתקות עבר בקריאה ראשונה בכנסת, התפטר אורלב ויחד עם שאר חברי סיעת המפד"ל פרשו מהקואליציה. למרות זאת, עדיין נותר בעינו הקרע בין איתם לאורלב, שבגינו העלה איתם, ביחד עם חברו למפלגה, יצחק לוי, הצעה לוועידת המפד"ל לאיחוד יחד עם מפלגת "האיחוד הלאומי". הצעה זו נדחתה ברוב קולות. בעקבות עתירה שהוגשה לבית הדין של המפלגה בשל פרישתו מהקואליציה בניגוד להחלטת הסיעה, הודח איתם מתפקיד יו"ר המפד"ל ב-14 בפברואר 2005. בעקבות צעד זה והחרפת הקרע עם מחנה אורלב, פרשו איתם ולוי מהמפד"ל והקימו את סיעת "ציונות דתית לאומית מתחדשת" שפעלה בתיאום עם מפלגת האיחוד הלאומי ובהמשך גם עם המפד"ל. הסיעה נקראה גם "סיעת התחברות".

במהלך יישום תוכנית ההתנתקות ופינוי היישובים בגוש קטיף הביע איתם התנגדות חריפה למהלך לצד קריאה פומבית להימנע מכל גילויי אלימות או סרבנות.

בנאום חריף שנשא ב-11 בינואר 2005, בהפגנה גדולה נגד ההתנתקות, קרא איתם לשרון "סרבן דמוקרטיה" בעקבות סירובו של שרון לערוך משאל עם. איתם טען ששרון מקדם את תוכנית ההתנתקות בצורה אנטי-דמוקרטית באמצעות איומים, פיטורים ודילים מושחתים. כמו כן, טען איתם ששרון ותומכיו בשמאל מנהלים מסע הסתה נגד המתנחלים שכולל יצירת פרובוקציות נגדם ואף את התרת דמם, במטרה לעשות דה-לגיטימציה למאבק הימין נגד התוכנית. למרות הביקורת החריפה נגד שרון והתוכנית, שלל איתם סרבנות ואלימות ואמר שבסיום המאבק "אם לא תקשיב לקריאה להחזיר את ההחלטה הזאת אל העם הבריא והחזק הזה, נשלח אותך הביתה, ותהיה זו שליחה כואבת ומביישת, שתמחק את הישגי בחרותך"‏[16].

כמה חודשים לפני הפינוי עבר איתם להתגורר ביישוב נצר חזני בגוש קטיף. מעבר זה שהתבצע לאחר הוצאת צו אלוף פיקוד האוסר העתקת מגורים לרצועת עזה גרר ביקורת מצד חברי הכנסת במחנה השמאל, אך יו"ר הכנסת ראובן ריבלין אמר שהמעשה נמצא בגדר החסינות המהותית של חבר הכנסת.

בגלל התנגדותו הנחרצת לסרבנות ולאלימות, שימש איתם כמתווך לא רשמי בין המתנחלים לבין כוחות הביטחון וזכה לאמונם ולהערכתם של שני הצדדים. בין השאר פעל לארגן הפקדת נשק מאורגנת בכל היישובים המיועדים לפינוי, שהתרכזה בנצר חזני[17], על מנת למנוע כל סיכוי של פליטת כדור או ירי איש על אחיו. איתם דרש גם שהכוחות המפנים יגיעו בלי נשק חם לביצוע הפינוי. את מהלכיו הסביר: "מדובר בגירוש של אלפי אנשים מבתיהם. חשוב מאוד להגיע להידברות, חשוב לעצב את כללי המאבק הזה באופן שמצד אחד יתנהל בנחישות רבה ומצד שני שמדינת ישראל לא תרד לתהומות שאין מהם חזרה. לא מדובר בהשלמה עם ההתנתקות אלא להיפך, מדובר במאבק של המוני אנשים שייאבקו על הליכה אל המשך המאבק מתוך אחריות"[18]

ביולי 2005 יזם איתם "אמנת מאבק" עליו חתמו מספר חברי כנסת מן הימין ומספר רבנים, שבה יקבעו כללי המאבק נגד ההתנתקות והקווים האדומים שאסור לחצותם. המרכיב העיקרי בהצהרה היה התנגדות לאלימות מכל סוג שהוא: ""מאבקנו יהיה חף מכל ביטוי של אלימות. לא יפעיל איש אלימות פיזית או מילולית כלפי חיילי צה"ל, שוטרים משטרת ישראל, ואנשי כוחות הביטחון"" בנוסף הוחלט שפעילויות המחאה תתבצענה ללא נשק, וזאת על מנת למנוע סכנה של התדרדרות לשפיכות דמים עקב פתיחה באש או פליטת כדור. האמנה חולקה באלפי עותקים למשתתפי צעדת ההתחברות לכפר מימון.

אפי איתם נכח בגוש קטיף בזמן פינויו במסגרת תוכנית ההתנתקות ופעל על מנת למנוע התנגשויות אלימות. לאחר פינוי נצר חזני שהה איתם בנצרים וליווה אותם ביום הפינוי. במאמר לסיכום ההתנתקות (מעריב, 27 באוגוסט 2005) כתב העיתונאי בן כספית, שלמתנחלים ולהנהגתם חלק גדול בכך שההתנתקות עברה בשלום, והוא ציטט את איתם שהסביר שעם כל הכבוד לכוחות המפנים, האלימות נמנעה בעיקר משום שהמתיישבים המפונים ומתנגדי ההתנתקות החליטו לנהוג באיפוק ולא להתנגד באלימות.

על הטענה שהועלתה בתקשורת, שלא הייתה אלימות בגלל הכמות הרבה של כוחות הפינוי, השיב: "לא נבהלנו משפעת השוטרים והסוסים, זה מצחיק לחשוב שציבור כמו שלנו, שנעריו קלי רגליים ובחוריו מלומדי מלחמה ואנשיו ונשותיו צלוקי פצמ"רים, מטענים וקברים פעורים, ייבהל מעימות פיזי עם שוטרים. הטענה הרדודה והרעה הזו מחטיאה את העיקר, ולכן גם כל-כך מסוכנת."[19]

האיחוד הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הצטרפה מפלגת ציונות דתית לאומית מתחדשת לסיעת האיחוד הלאומי, שכללה את חברי הכנסת של מולדת, בני אלון ואריה אלדד, וחברי הכנסת של תקומה, צבי הנדל ואורי יהודה אריאל. במסגרת הרשימה לבחירות לכנסת ה-17 קיבלו איתם ויצחק לוי את המקומות השלישי והרביעי בהתאמה. איתם מונה לראש מטה ההסברה של האיחוד הלאומי בקמפיין הבחירות.

ב-1 בפברואר 2006 הגיע איתם, יחד עם חברי כנסת נוספים, למאחז עמונה, כדי למנוע הריסת 9 בתים שנבנו ללא היתר בנייה. במקום פרצו עימותים קשים בין המתנחלים לבין כוחות הביטחון, בהם נפצעו רבים מכוחות הביטחון ומהאזרחים שהתעמתו עמם, ובהם גם הח"כים אפי איתם ואריה אלדד‏[20] איתם אושפז בבית החולים הדסה עין כרם, ותקף בחריפות את אהוד אולמרט, שאותו האשים בכך ש"השוטרים קיבלו פקודה להתיר את דמם של הילדים ומנהיגי הציבור. זה פוגרום שנעשה באנשים צעירים", בנוסף, ביקר בחריפות את אלימות המשטרה[21]

בשבת, המשטרה שחררה קלטת וידאו אותה צילמה, המוכיחה לכאורה שאיתם לא נפצע מפרש משטרה, ולא היו פרשים בסביבתו סמוך לזמן הפגיעה. לטענתם נפצע איתם על ידי אבנים שזרקו המתנחלים ולא על ידי פרש משטרתי‏[22] ב-8 בפברואר, לעומתה הציג איתם תמונות בהן הוא נראה סמוך לפרש משטרתי, לכאורה שניות אחרי שפגע בו, לפי דבריו‏[23]

האיחוד הלאומי-מפד"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפי איתם

ב-9 בפברואר הודיעו האיחוד הלאומי והמפד"ל על יצירת "רשימה יהודית לאומית מאוחדת". את המשא ומתן ניהלו בנימין אלון, איתם וזבולון אורלב. המשא ומתן צלח למרות המשקעים הכבדים בין השניים. במסגרת הבחירות לכנסת ה-17 איתם המשיך לכהן כראש מטה ההסברה של הרשימה המשותפת כאשר לצידו פעלו ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי-מולדת) וח"כ שאול יהלום מטעם המפד"ל. הבחירות והמאמץ המשותף, גרמו לזכיית המפלגה ב-9 מנדטים. בכנסת ה-17 היה איתם חבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

ב-11 בספטמבר 2006, בעקבות נסיעתו של עזמי בשארה לסוריה, שם הודיע כי הוא תומך במאבק של סוריה נגד ישראל אמר איתם: "נצטרך להכריע הכרעה נוספת, וזה לסלק את ערביי ישראל מהמערכת הפוליטית. גם כאן הדברים ברורים ופשוטים: גידלנו לנו גיס חמישי, חבר של בוגדים מהמעלה הראשונה, ולכן לא נוכל להמשיך לאשר נוכחות כל-כך עוינת וכל-כך גדולה בתוך המערכת הפוליטית של ישראל." כמו כן אמר איתם שיש לגרש את ערביי יהודה ושומרון עקב היותם איום על ישראל‏[24]

בתגובה זכה איתם לגינוים מהשמאל ומחברי הכנסת הערביים ובדרישה בפתיחת חקירה פלילית נגדו. לאחר כשלושה חודשים קבע מני מזוז כי קריאתו של איתם היא אכן עבירה פלילית, אך הוא לא יועמד לדין בשל מדיניות תביעה מצמצמת. עם זאת הצהיר מזוז כי קריאה דומה בעתיד עלולה להוביל להעמדה לדין של איתם‏[25]

בראיון‏[26] לבן כספית ממעריב ב-15 בספטמבר חזר איתם על הדברים, ודיבר אף על הצורך של יצירת משוואה של אזרחינו מול אזרחיהם ושבמתקפה של האויב על העורף יש לגבות מחיר כבד במתקפה על עורף האויב, כולל הרג אוכלוסייה אזרחית במספרים גבוהים ובמכוון. בנוסף אמר כי במקרה של אי-רגיעה בשטחים יש לשקול גירוש כל ערביי יהודה ושומרון. עוד דיבר איתם על הצורך לשידוד מערכות בצה"ל והפיכתו לכוח שתפקידו להשמיד את כוחות האויב ולא "להוגיע" וביקר את החברה הישראלית על רגישות היתר שלה לחיי חיילים וחוסר הנכונות להקריב קורבנות עבור המדינה. כמו כן דיבר איתם על הצורך בהקמת ממשלת אחדות לאומית שתמודד מול האיום האיראני, איום הטרור ואיום ערביי השטחים וערביי ישראל.

בנובמבר 2006 רמז איתם על רצונו לאחד את מפלגת האיחוד הלאומי-מפד"ל עם מפלגת הליכוד. לטענתו, בנימין נתניהו הוא היחיד שנמצא במערכת הפוליטית עם ניסיון של ראש ממשלה, ועל המחנה הלאומי להתרכז סביב מועמדותו. עוד טען איתם כי נתניהו יצטרך לעבוד עם צוות ביטחוני וחברתי, והוא הדמות הביטחונית שיכולה להיות לצדו של נתניהו‏[27].

ב-4 בינואר 2007 מונה איתם לעמוד בראש תת-ועדה שתבחן את הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל לאור מלחמת לבנון השנייה[28] ב-3 ביולי 2007 הגישה הוועדה את מסקנותיה ובין המלצותיה נכללו החזרת קורס מפקדי אוגדות ומפקדי חטיבות בצה"ל ושינוי בדרך מינוי האלופים והקצינים הבכירים‏[29]

באוקטובר 2007 כתב איתם באתר הבית שלו שעל הציונות הדתית לשנות מוקד ממאבק על ההתנחלויות ויישוב ארץ ישראל השלמה למאבק על אופיה היהודי של המדינה ולהחזרה בתשובה[30].

ב-2008 הציע איתם לאחד את האיחוד הלאומי על מפלגותיו עם המפד"ל למפלגה חדשה שתכונה אח"י - ארץ, חברה, יהדות, שתפנה אל הציבור הציוני, הלאומי, המסורתי והדתי-לאומי. איתם זכה לתמיכתו של חתן פרס נובל, פרופסור ישראל אומן[31][32]

ב-5 במרץ 2008 גינה איתם בחריפות את הפגנות ערביי ישראל נגד מבצע חורף חם ברצועת עזה שבהן נשמעו השוואות בין הציונות וישראל לנאצים ונקראו קריאות לבצע פעולות טרור נגד ישראל. איתם גינה את ההפגנות וראה בהם כבגידה בעת מלחמה וקרא לגרש את הח"כים הערבים שהשתתפו בהן‏[33]

ב-7 במרץ 2008, האשים איתם את הח"כים הערביים בהסתה שהובילה לפיגוע בישיבת מרכז הרב והגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז נגדם‏[34] ב-19 במרץ, על רקע פרסום דו"ח מרכז מוסאוא, האשים איתם את הנהגת הציבור הערבי והח"כים הערביים בתמיכה באויב ובוגדנות ובשנאה שיש בציבור היהודי כלפי הערבים וקרא "הציבור הערבי בישראל חייב להתנער מהח"כים המתיימרים לייצג אותו כדי שיוכל להמשיך ולזכות בכל הזכויות של אזרחים החיים במדינה יהודית ודמוקרטית"‏[35]

ב-9 באוקטובר 2008, בעקבות המהומות האלימות שהתרחשו בעכו, גינה איתם חד-צדדית את הפורעים ואת הח"כים הערביים שתמכו בפורעים: "זהו פוגרום אנטישמי בלב מדינת ישראל, ביום הקדוש ביותר לעם היהודי. העובדה שהח"כים הערבים מסרבים לגנות את הפרעות ומגבים את הפורעים, היא הוכחה נוספת לחוסר נאמנותם למדינה"‏[36]

הליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בנובמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הודיע איתם על רצונו להתמודד ברשימת הליכוד. איתם נימק זאת בכך שרשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל מייצגת בעיקר את הציבור הדתי-לאומי ולא פתחה את שורותיה לכלל הציבור במפקד חברים פתוח וכללי, וקיום בחירות לרשימת ומוסדות המפלגה‏[37] ב-23 בדצמבר התמזגה מפלגת אח"י לתוך הליכוד, אך איתם הודיע שאיננו מעוניין במקום ברשימה‏[38] בבחירות התמודדה הרשימה המשותפת בשם הליכוד-אח"י, כששני חברי אח"י ברשימה הוצבו במקומות לא ריאליים ולא נבחרו לכנסת ה-18, בה נקראה הסיעה בשם "הליכוד".

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בכנסת, יזם איתם, יחד עם גלעד ארדן, תיקון בחוק המרשם הפלילי, המסמיך את ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה למחוק מרישומי המשטרה החלטות שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, ומחייב אותו למחוק רישומים כאלה בתוך 7 שנים מיום האירוע, למעט בנסיבות מסוימות שיקבע השר לביטחון הפנים בתקנות.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום איתם הוא נשיא "ג'ני אנרג'י אינטרנשיונל", שחברה בת שלה, IEI, פועלת בין השאר להפקת נפט מפצלי שמן בארץ. איתם טוען שבישראל יש עתודות נפט בתצורת פצלי שמן והגיש בקשה לקידוח בחבל עדולם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיתם יש תואר שני במדע המדינה ויחסים בינלאומיים. הוא גר במושב נוב ברמת הגולן ונשוי לעילית, אב לשמונה, וסב לשבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפי איתם, דברי הספד לזכר האלוף אמיר דרורי, "הייתי חדש בגולני. הגעתי אל החטיבה מיחידה מובחרת, קיבוצניק כמעט בודד בתוך ים של זרות, שפה ותרבות שכמעט ולא הבנתי, ולבי מר עלי".
  2. ^ ארי שביטמנהיג מחכה לאות, באתר הארץ, 20 במרץ 2002, אפי איתם: "כשהייתי סגן צעיר במלחמת יום הכיפורים ובלמתי עם בזוקה את הטנקים הסוריים על הגדרות של מחנה נפח הייתה לי תחושת התעלות".
  3. ^ יעל בניה, "אם אני הולך מפה עכשיו, אין אף אחד שיישאר להגן", במחנה, ‏ 21.03.2013, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".
  4. ^ אפי איתם, דברי הספד לזכר האלוף אמיר דרורי, "ואחר כך במלחמת יום הכיפורים פגישה חטופה ביער אודם ליד בוקעתה. לאחר קרבות הבלימה הקשים, רגע לפני תחילתה של מתקפת הנגד לתוככי סוריה, רגע לפני שהחל גלגל המלחמה הכבד לסוב אחור. ואמיר, בחסכנות של מילים: 'אפי מוכנים?'. ואני עונה לו: 'בגולני הולכים גם כשרטוב', מבזיק חיוך וממשיכים".
  5. ^ אורי שגיא, "היד שקפאה". תל אביב, ידיעות ספרים, 2011, עמוד 95.
  6. ^ אל"ם אפרים איתם, מתוך האתר הרשמי של חטיבת גבעתי.
  7. ^ אביחי בקר, אלוף (בעזרת השם) הארץ, ‏ 06.11.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ איתן רבין, "בניגוד לדעת הפצ"ר, קידם הרמטכ"ל את אפי פיין לתפקיד מפקד אוגדה והעלהו לדרגת תא"ל", הארץ, ‏ 08.05.1994.
  9. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, "קורי עכביש", תל אביב: ידיעות ספרים, 2008, עמוד 20.
  10. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 203.
  11. ^ בן כספית"פשוט להרוג", באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2006, אפי איתם: "כשעזבתי את אוגדה 91, הייתי בעצם המפקד האחרון שראה את צה"ל נלחם בחזבאללה. אחר כך באה הבריחה. במשך תקופה ארוכה הצלחנו, באמצעות פעילות אינטנסיבית של יחידות מיוחדות ורגילות ושימוש באמצעים מיוחדים בשטח, למנוע מחזבאללה להגשים את מטרותיו. עצם המגע היומיומי, העובדה שהייתה לנו נוכחות מתמדת בשטח, שהיו כוחות ששהו לפעמים 90 שעות בתוך השיחים של הסלוקי ובסבך של שקיף א-נימל ושקיף הצלחאני, העובדה שכל הזמן היינו איתם במגע, לא אפשרה להם את מה שהם עשו אחר כך, את ההתבססות בשטח, את בניית מפלצת הטרור. את זה הם עשו רק אחרי שפינינו את השטח".
  12. ^ הראל עמוס, תא"ל אפי איתם פורש מצה"ל, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2002.
  13. ^ תומר זרחין ועלי ואקד, יוסי פלד: "על אפי איתם לפשוט את מדיו", באתר ynet‏, 26 בדצמבר 2000
  14. ^ ארי שביטמנהיג מחכה לאות, באתר הארץ, 20 במרץ 2002.
  15. ^ הארץ, גרף פיגועי התאבדות שמומשו לעומת אלה שסוכלו, 2000-2004
  16. ^ חדשות ישראל השלימה - המטה העולמי להצלת העם והארץ
  17. ^ nrg מעריב, כשהדמעה זלגה מהעין, באתר nrg‏, 25 באוגוסט 2005
  18. ^ אבי כהן, עזרא: מי שישתתף בפינוי לא יהיה חמוש, באתר ynet‏, 31 במרץ 2005.
  19. ^ אפי איתם, עכשיו תורכם, באתר nrg‏, 1 בספטמבר 2005
  20. ^ אפרת פורשר ואבישי זוהר, "מעולם לא האמנתי שאפצע מידי שוטר יהודי", באתר nrg‏, 1 בפברואר 2006.
  21. ^ מיטל יסעור בית אור, איתם: "זה היה פוגרום בפקודת אולמרט", באתר ynet‏, 1 בפברואר 2006.
  22. ^ רוני סופר, ראש השב"כ: "קיצוני המתנחלים כבר לא שוליים", באתר ynet‏, 5 בפברואר 2005.
  23. ^ אריק בנדר, איתם: התמונות מוכיחות ששוטרים פגעו בי, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2006.
  24. ^ אפרת וייס ואילן מרסיאנו, איתם: לגרש ערבים מהגדה - ומהכנסת, באתר ynet‏, 11 בספטמבר 2006.
  25. ^ יובל יועז וגדעון אלון, מזוז הזהיר את איתם: חזרה על התבטאויותיך נגד ערבים עלולה להוביל להעמדתך לדין, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2006.
  26. ^ בן כספית, מעריב, "פשוט להרוג", באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2006
  27. ^ מתי טוכפלד, איתם שוקל לעבור לליכוד; אורלב מאיים להתפלג, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 12 בנובמבר 2006
  28. ^ גדעון אלוןועדת החוץ והביטחון תבדוק הכשרת הקצונה הבכירה, באתר הארץ, 4 בינואר 2007.
  29. ^ אריק בנדר, 'הכשרת קציני צה"ל - כושלת', באתר nrg‏, 3 ביולי 2007.
  30. ^ מהפכה בציונות הדתית: זהות יהודית בעדיפות עליונה., באתר הח"כ אפי איתם, 9 באוקטובר 2007
  31. ^ חזקי עזרא, ‏פרופ' אומן: להתפקד למפלגת אח"י, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2008
  32. ^ אמנון מרנדה, פרופ' אומן מצטרף למפלגת הימין של ח"כ איתם, באתר ynet‏, 8 בינואר 2008
  33. ^ אריק בנדר, איתם: "לגרש הח"כים הערבים", באתר nrg‏, 5 במרץ 2008.
  34. ^ רוני מלול, הדס שפר ואיתמר ענברי, "ח"כים ערבים הסיתו לרצח", באתר nrg‏, 7 במרץ 2008.
  35. ^ איתמר ענברי, 'הח"כים הערבים הביאו אסון לציבור הערבי', באתר nrg‏, 19 במרץ 2008.
  36. ^ אלי לוי, תושבי עכו: המשטרה התרשלה בתפקידה, באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2008.
  37. ^ מרב דוד, ח"כ איתם הודיע: בכוונתי להתמודד ברשימת הליכוד, באתר nrg‏, 2 בנובמבר 2008.
  38. ^ מזל מועלם, בחירות 2009 |. מפלגתו של אפי איתם תתאחד עם הליכוד - ותזרים לקופתו 12 מיליון שקל, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2008
מפקדי חטיבת אלכסנדרוני Alexandroni.svg

דן אבן · צבי גרמן · בן ציון פרידן · יוסף אל נחם · דב ירמיה · יחזקאל פנט · נחום גולן · אורי ביידץ · עמנואל שקד · יעקב שטרן · אפרים חירם · צורי שגיא · צבי בר · אורי שמחוני · מנחם עינן · אשר דר · פנחס קופרמן · גיורא ענבר · עודד ניר · חגי לוי · יצחק ברעם · אפי איתם · גיורא ענבר · רזי יהל · אהרון זיו · צפריר בן זאב · יריב קריגר · שלומי כהן · אשר בן לולו · אורן אבמן · רסאן עליאן · דוד זיני · יואב ירום

מפקדי חטיבת גבעתי תג חטיבת גבעתי.svg

·יהודה דובדבני · זאב דרורי · אריק מורן · אפי איתם · יום טוב סמיה · גיורא ענבר · גיורא איילנד · מוני חורב · מאיר כליפי · אייל שליין · ליאור שליו · עימאד פארס · אייל אייזנברג · יואל סטריק · אילן מלכא · מוני כץ · עופר לוי · עופר וינטר

מפקדי עוצבת הגליל Logo-ugda-91.png

אפרים חירם · יוסף קולר · יצחק מרדכי · יהודה בר · ארוין לביא · אילן בירן · יורם יאיר · נחמיה תמרי · שאול מופז · גבי אופיר · שמואל צוקר · יום טוב סמיה · אפי איתם · משה קפלינסקי · מאיר כליפי · יאיר גולן · גל הירש · יוסי בכר · עימאד פארס · יואל סטריק · הרצי הלוי · מוני כץ

שרי הבינוי בממשלות ישראל

גיורא יוספטליוסף אלמוגילוי אשכולמרדכי בנטובזאב שרףיהושע רבינוביץאברהם עופרשלמה רוזןגדעון פתדוד לויאריאל שרוןבנימין בן אליעזרבנימין נתניהויצחק לויבנימין בן אליעזרנתן שרנסקיאפי איתםציפי לבנייצחק הרצוגזאב בויםמאיר שטריתזאב בויםאריאל אטיאסאורי אריאל