אלעזר שטרן
| אלעזר שטרן | |
|---|---|
| נולד | 1956, תל אביב, ישראל |
| השתייכות | |
| תקופת שירות | 1974 - 1987, 1989 - 2008 |
| דרגה | |
| תפקידים צבאיים |
מפקד גדוד 202 של הצנחנים, מפקד גדוד צנחנים במילואים, מפקד חטיבה 226, מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, קצין חינוך ראשי, ראש אגף כוח אדם (אגף משאבי אנוש) |
| מלחמות וקרבות |
|
אלעזר שטרן (נולד בשנת 1956) הוא אלוף בצה"ל, שבתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש אגף כוח האדם (אכ"א), וקודם לכן שימש מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל וקצין חינוך ראשי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
אלעזר שטרן נולד בשנת 1956 בתל אביב, בן להורים ניצולי שואה. שטרן סיים את הישיבה התיכונית נתיב מאיר (ב"כיתת האלופים" - כינוי לכיתה שממנה יצאו 3 אלופים בצה"ל: אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר, וכמו כן הרב הצבאי תא"ל רפי פרץ), וכן היה פעיל בסניף בני עקיבא ביד אליהו. הוא סיים תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וכלכלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב.
הוא נשוי לדורית מנס-שטרן, אחות של חייל שנהרג תחת פיקודו[1], ולזוג חמישה ילדים. שטרן נמנה עם מייסדי היישוב הדתי הושעיה בגליל, שם הוא גר.
[עריכה] שירות צבאי
בשנת 1974 שטרן התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים לגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. שטרן שימש כמפקד כיתה ויצא לקורס קציני חי"ר. משנת 1976 שירת כקצין בתפקידי פיקוד בחטיבה, מתפקיד מפקד מחלקה בגדוד 890 עד למפקד גדוד 202. בהיותו סגן מפקד פלוגה בגדוד 890 השתתף במבצע מנורה תחת פיקודו של המ"פ אריה נייגר ופיקד על כוח משנה שהשמיד יעד מחבלים שבו היו תותחים ומרגמות. בקרב נהרגו שבעה מחבלים ומחבל אחד נשבה. לכוח עליו פיקד שטרן לא היו נפגעים.
בשנת 1979, בעת ששימש כמפקד פלוגה בגדוד 890, ערך שטרן סיור בגזרת הר דב למשפחת מנס ששכלה את בנה, אילן מנס, שהיה קשרו האישי של שטרן בעת שזה האחרון היה מ"מ, בתאונת אימונים במהלך תרגיל מסכם בקורס מ"כים[2]. אילן ראה את השירות בגזרה זו כשליחות, ואף כתב על כך להוריו[3]. לאחר מותו התגייסה אחותו של אילן, דורית, והייתה לפקידה הפלוגתית של שטרן, ולימים אשתו. בעוד הסיור מתקיים התקבל דיווח על חוליה בת שלושה מחבלים מארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שנעה בין הכפר שובא לכפר חמאם שבדרום לבנון. אף כי נאסר עליו להשתתף במרדף אחר החוליה, הקפיץ שטרן את כוח הכוננות הפלוגתי ועם עוד כשישה לוחמים נע לעבר המחבלים, נתקל בהם מטווח קצר והרגם. יאנוש בן גל, אלוף פיקוד צפון דאז, העניק לשטרן תעודת הערכה על הדרך בה פיקד על הקרב[4].
במלחמת לבנון הראשונה פיקד תחילה על החפ"ק של מפקד עוצבת האש, תא"ל עמוס ירון, ומספר ימים לאחר הטבח בסברה ושתילה מונה לתפקיד סמג"ד גדוד 202 של הצנחנים. בשנת 1984 מונה למפקד בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים[5] ולאחר שנתיים בתפקיד זה מונה למפקד גדוד 202. בשנת 1987 השתחרר מצה"ל, ועבד בהוראה בבית ספר תיכון בנצרת. בתקופה זו שירת במילואים כמפקד גדוד צנחנים בעוצבת שועלי מרום[6]. בשנת 1989 חזר לצה"ל, ובשנים 1989–1990 שירת כסגן מפקד חטיבה אזורית בגבול הצפון, בשנת 1991 מונה למפקד חטיבה 226 חטיבת צנחנים במילואים, ובשנים 1993–1996 שירת כמפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1). שטרן התפרסם, כאשר כמפקד בית הספר לקצינים, הדיח שלושה צוערים שלא פינו מקום ישיבה לנוסעת זקנה באוטובוס[7]. במהלך תפקידו יזם והוציא לפועל את פרויקט עדים במדים, שליחת משלחות של חיילי צה"ל במדים לפולין ולארצות נוספות, בעקבות אירועי השואה.
בשנת 1996 נשלח ללימודים באוניברסיטת הביטחון הלאומי (NDU), שבוושינגטון ארצות הברית. בשנת 1999 מונה למפקד אוגדה, ובאותה שנה מונה לקצין חינוך ראשי (קח"ר). אחדים מהנושאים שבהם עסק בתפקידו זה עוררו מחלוקת, ובהם הצעתו לבטל את תקן יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים; בקשתו "לבצע עבודת מטה בעניין הפרדה בין דמם של חללים שנפלו בקרב ולחללים אחרים"; איגרת שבה כתב בקשר להתנהגות חיילי צה"ל בשטחים בזמן אינתיפאדת אל-אקצה: "גם הישר בבני האדם, כמעט מצווה ללבוש מידה מסוימת של אכזריות וחימה בצאתו למלחמה". הוא סגר את השבועון "במחנה" למשך כמה שבועות, לאחר פרסום כתבת שער על קצין במילואים בדרגת אלוף משנה שיצא מהארון והתיר את פעולתו מחדש רק בליווי ועדה מיעצת[1]. לטענתו נסגר העיתון בשל רצף של תקלות.
[עריכה] ראש אגף משאבי אנוש
ביולי 2004 מונה לראש אגף כוח אדם, שאת שמו שינה ב-2005 ל"אגף משאבי אנוש" (שינוי שאירע קודם לכן בארגונים רבים). ב-17 ביולי 2008 הוחלף בתפקיד בידי אלוף אבי זמיר, שהחזיר את שם האגף ל"אגף כוח אדם". בתפקידו כראש אכ"א הוריד את רף הרישום הפלילי הפוסל מועמד לשירות ביטחון מלשרת בצה"ל, ובכך התיר למשתמשים בסמים ובעלי רישום פלילי נרחב יותר להתגייס. התבלט בהתבטאויות ובפעולות נגד ריבוי המקבלים פטור משירות צבאי, כגון זמרים מפורסמים [1], [2]. שטרן התבטא גם נגד האחוז הנמוך של תושבי תל אביב המגיע לתפקידי לחימה [3], [4].
הוא הורה לפקודיו להקפיד להשתמש אך ורק בתאריכים עבריים, הקפיד בתחום המשטר והמשמעת, והתפרסם מקרה שבו רדף אחרי חייל בעל הופעה מרושלת בטרמפיאדה הסמוכה למחנה צריפין. החלטתו להדיח את חננאל דיין, חייל שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ על חלקו ביישום תוכנית ההתנתקות עוררה הדים[8]. על רקע פרשה זו, החייל הגיש נגדו תביעה על פגיעה בפרטיותו [5]. שטרן הפך לדמות שנויה במחלוקת בקרב הציבור הדתי ובקרב המתנחלים בשל שירותו כקצין בכיר בצה"ל בעת ההתנתקות. הדבר הוביל להפעלת לחץ עליו, בתקריות שונות[6], כדי שיתפטר מהצבא.
בסוף מרץ 2007 הצהיר שטרן על כוונתו לשנות את מתכונת גיוס חיילי הנח"ל, ובכך בעצם להביא לפירוק המסגרת המחזיקה את הגרעינים הבוגרים של תנועות הנוער. שטרן הוא חניך מוסדות הציונות הדתית, אולם חלק מהחוגים הדתיים ביקרו אותו בצורה חריפה על שהשתתף במסגרת תפקידו הצבאי בתוכנית ההתנתקות. באחת הפעמים אף הותקף על ידי חרדים ודתיים-לאומיים בעת שבא להתפלל בכותל המערבי (אחד מתוקפיו, הרב ישראל אריאל, הורשע ונידון לקנס ולמאסר על תנאי).
שטרן הצהיר פעמים רבות שבכוונתו לסגור את ישיבות ההסדר או לצמצם את היקף פעילותן. במסגרת זו, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כך ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני[9], אך ביטל את ההחלטה בתחילת 2008.
נגד שטרן הוגשה תביעה על שהדליף ליאיר לפיד מסמכים צבאיים אישים של החייל חננאל דיין. בהסכם פשרה בין שטרן לדיין[10] נקבע כי צה"ל, ולא שטרן, ישלם לדיין פיצויים בסך 31,500 ש"ח[11]. בעקבות הדברים ננזף שטרן על ידי הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ.[10]
אלעזר שטרן השתחרר מצה"ל ביולי 2008. יום לפני שחרורו מצה"ל, הודיע שטרן רשמית למשפחת גולדווסר על זיהוי גופת בנם אהוד גולדווסר שנחטף בידי חזבאללה ב-2006. משם נסע למשפחת רגב, שרק כחצי שעה קודם קיבלו את ההודעה הזהה על בנם אלדד רגב[12].
[עריכה] לאחר שירותו בצה"ל
בשנת 2009 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים". החל מחודש אוגוסט 2010 מכהן שטרן בהתנדבות כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ומשנת 2011 גם כיו"ר הפרויקט הלאומי האתיופי (ENP).
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, למשכל - הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- משא כיפה: חילונים ומתנחלים על פי אלעזר שטרן, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
- אמיר בוחבוט, מי אתה אלעזר שטרן?, באתר nrg מעריב, 1 ביוני 2006
- חנן גרינברג, תוכנית בצה"ל: בתי"ס יסייעו במניעת השתמטות, באתר ynet, 23 ביולי 2007
- אמנון מרנדה, האלוף שטרן הגיע לדיון בכנסת ושתק במחאה, באתר ynet, 27 בפברואר 2008
- אנשיל פפר, "אלעזר שטרן, צה"ל צריך את בני ישיבות ההסדר?", הארץ, 12/12/10.
- אנשיל פפר, "אלעזר שטרן, מה לאלוהים ולזכרם של חללי צה"ל?", הארץ, 21/06/2011.
- אביחי בקר, אני ואני נשנה את העולם, הארץ, 28.04.2000.
- דליה שחורי, הוויכוח על הסרבנות מגיע לצמרת צה"ל, הארץ, 07.02.2002.
- אמיר בוחבוט, "גם מי שיכול לשרת ושוחרר כחוק - משתמט", באתר nrg מעריב, 21 בנובמבר 2007
- אהרל'ה ויסברג ועדי רובינשטיין, הדילמה, ישראל היום, 04.11.2011.
- מאמריו
- אלעזר שטרן, השארת מורשת מפוארת, ynet, 08.05.2011.
- אלעזר שטרן, כל חוק למען הניצולים, ynet, 02.05.2011.
- אלעזר שטרן, גם בימים ההם וגם בזמן הזה, איגרת קח"ר מתוך אתר חיל החינוך.
- אלעזר שטרן, שולפי החרב ושומריה, איגרת קח"ר מתוך אתר חיל החינוך.
- אלעזר שטרן, בית עלמין צבאי הוא היכל קודש, ישראל היום, 30.06.2010.
- אלעזר שטרן, קומץ חרדי קובע את המדיניות, ישראל היום, 07.09.2010.
- אלעזר שטרן, על הסתערות; על דמוקרטיה; ועל מה שביניהן, איגרת קח"ר, לקוח מתוך אתר ארבע אימהות, ינואר 2000.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אמיר בוחבוט, "מי אתה אלעזר שטרן?", אתר nrg, 1 ביוני 2006
- ^ אביחי בקר, אני ואני נשנה את העולם, הארץ, 28 באפריל 2000
- ^ אלעזר שטרן, השארת מורשת מפוארת, ynet, 08 במאי 2011
- ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, למשכל - הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009, עמודים 50-54.
- ^ רשימת מפקדי בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים"
- ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, למשכל - הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009, עמוד 117.
- ^ ידידיה מאיר, "אלעזר שטרן - משיח הפטריוטיזם הישראלי", אתר וואלה, 7 בדצמבר 2007
- ^ טל ימין-וולבוביץ' ואמיר בוחבוט, "שטרן רודף את חננאל בגלל הכיפה", באתר nrg
- ^ אמיר בוחבוט, גולני וצנחנים? לא לבני הישיבות, באתר nrg
- ^ 10.0 10.1 ענת קם, האלוף שטרן יפצה את החייל חננאל דיין, באתר וואלה!, 4.2.2009
- ^ יפעת ארליך , "האלוף נתבע המדינה תשלם", מקור ראשון 13.02.2009
- ^ כתבי ynet, אלופי צה"ל הודיעו למשפחות: הבנים אינם בחיים, באתר ynet, 16 ביולי 2008
| ראשי אגף כוח האדם (אכ"א, בעבר אמ"ש) | ||
|---|---|---|
|
| קציני חינוך ראשיים (קח"ר) | ||
|---|---|---|
|
| מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל | ||
|---|---|---|
|