אלעזר שטרן
| אלעזר שטרן | |
|---|---|
| תאריך לידה | 25 באוגוסט 1956 |
| כנסות | 19 |
| סיעה | התנועה |
| עיסוק קודם | אלוף בצה"ל |
| אלעזר שטרן | |
|---|---|
| נולד | 1956, תל אביב, ישראל |
| השתייכות | |
| תקופת שירות | 1974 - 1987, 1989 - 2008 |
| דרגה | |
| תפקידים צבאיים |
|
| מלחמות וקרבות |
|
אלעזר שטרן (נולד ב-25 באוגוסט 1956) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת "התנועה", אלוף במילואים בצה"ל, שבתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש אגף כוח האדם (אכ"א), וקודם לכן שימש מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל וקצין חינוך ראשי.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
אלעזר שטרן נולד בשנת 1956 בתל אביב, בנם של לוי ושרה, ניצולי השואה ששרדו את מחנה ברגן-בלזן. שטרן סיים את הישיבה התיכונית נתיב מאיר (ב"כיתת האלופים" - כינוי לכיתה שממנה יצאו 3 אלופים בצה"ל: אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר, וכמו כן הרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ), וכן היה פעיל בסניף בני עקיבא ביד אליהו. בעוד רבים מחבריו הצטרפו לגוש אמונים התנגד שטרן לדרך זו וראה בה הפרת חוק ומרידה בשלטון[1].
בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וכלכלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן,תואר שני במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב ובניהול משאבים אסטרטגיים מאוניברסיטת National Defence University, וושינגטון DC.
נישא במאי 1980 לדורית מנס, אחותו של חברו ללימודים וקשרו בצבא, שנהרג בתאונת אימונים, היא שירתה תחתיו כפקידה פלוגתית[2], לזוג חמישה ילדים. שטרן נמנה עם מייסדי היישוב הדתי הושעיה בגליל, שם הוא גר.
שירות צבאי [עריכה]
בשנת 1974 שטרן התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים לגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר אותו סיים בהצטיינות. שימש מפקד כיתה ויצא לקורס קציני חי"ר. משנת 1976 שירת כקצין בתפקידי פיקוד בחטיבה, מתפקיד מפקד מחלקה בגדוד 890 עד למפקד גדוד 202. בהיותו סגן מפקד פלוגה בגדוד 890 השתתף במבצע מנורה תחת פיקודו של המ"פ אריה נייגר ופיקד על כוח משנה שהשמיד יעד מחבלים שבו היו תותחים ומרגמות. בקרב נהרגו שבעה מחבלים ומחבל אחד נשבה. לכוח עליו פיקד שטרן לא היו נפגעים. לאחר מכן שימש מדריך בבה"ד 1.
בשנת 1979, בעת ששימש מפקד פלוגה בגדוד 890, ערך סיור בגזרת הר דב למשפחת מנס ששכלה את בנה, אילן מנס, שהיה קשרו האישי של שטרן בעת שזה האחרון היה מ"מ, בתאונת אימונים במהלך תרגיל מסכם בקורס מ"כים[3]. אילן ראה את השירות בגזרה זו כשליחות, ואף כתב על כך להוריו[4]. לאחר מותו התגייסה אחותו של אילן, דורית, והייתה לפקידה הפלוגתית של שטרן, ולימים אשתו. בעוד הסיור מתקיים התקבל דיווח על חוליה בת שלושה מחבלים מארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שנעה בין הכפר שובא לכפר חמאם שבדרום לבנון. אף כי נאסר עליו להשתתף במרדף אחר החוליה, הקפיץ שטרן את כוח הכוננות הפלוגתי ועם עוד כשישה לוחמים נע לעבר המחבלים, נתקל בהם מטווח קצר והרגם. יאנוש בן גל, אלוף פיקוד צפון דאז, העניק לשטרן תעודת הערכה על הדרך בה פיקד על הקרב[5].
במלחמת לבנון הראשונה פיקד תחילה על החפ"ק של מפקד עוצבת האש, תא"ל עמוס ירון, ומספר ימים לאחר הטבח בסברה ושתילה מונה לתפקיד סמג"ד גדוד 202 של הצנחנים. בשנת 1984 מונה למפקד בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים[6] ולאחר שנתיים בתפקיד זה מונה למפקד גדוד 202. בשנת 1987 השתחרר מצה"ל, ועבד בהוראה בבית ספר תיכון בנצרת. בתקופה זו שירת במילואים כמפקד גדוד צנחנים בעוצבת שועלי מרום[7]. בשנת 1989 חזר לצה"ל, ובשנים 1989–1990 שירת כסגן מפקד חטיבה אזורית בגבול הצפון, בשנת 1991 מונה למפקד חטיבה 226 חטיבת צנחנים במילואים, ובשנים 1993–1996 שירת כמפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1). שטרן התפרסם כאשר כמפקד בית הספר לקצינים, הדיח שלושה צוערים שלא פינו מקום ישיבה לנוסעת זקנה באוטובוס[8]. במהלך תפקידו יזם והוציא לפועל את פרויקט עדים במדים, שליחת משלחות של חיילי צה"ל במדים לפולין ולארצות נוספות, בעקבות אירועי השואה.
בשנת 1996 נשלח ללימודים באוניברסיטת הביטחון הלאומי (NDU), שבוושינגטון ארצות הברית. בשנת 1999 מונה למפקד אוגדה, ובאותה שנה מונה גם לקצין חינוך ראשי (קח"ר). במהלך תפקידו כקח"ר עבר החיל תהליך של שינוי אסטרטגי ובמסגרתו טבע שטרן את מהות תפקידו של צה"ל: "עם בונה צבא בונה עם", כלומר שצה"ל קולט לשורותיו את כלל מרכיבי החברה, התהליך במהלך השירות משמעותי והשפעתו היא הרבה מעבר לשורות צה"ל אלא על העם כולו. אחדים מהנושאים שבהם עסק בתפקידו זה עוררו מחלוקת, ובהם הצעתו לבטל את תקן יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים; בקשתו "לבצע עבודת מטה בעניין הפרדה בין דמם של חללים שנפלו בקרב ולחללים אחרים"; איגרת שבה כתב בקשר להתנהגות חיילי צה"ל בשטחים בזמן האינתיפאדה השנייה: "גם הישר בבני האדם, כמעט מצווה ללבוש מידה מסוימת של אכזריות וחימה בצאתו למלחמה". הוא סגר את השבועון "במחנה" למשך כמה שבועות, לאחר פרסום כתבת שער על קצין במילואים בדרגת אלוף משנה שיצא מהארון והתיר את פעולתו מחדש רק בליווי ועדה מיעצת[9]. לטענתו נסגר העיתון בשל רצף של תקלות.
אחת הפעולות המרכזיות של שטרן כקח"ר הייתה הובלה של ועדה מיוחדת שניסחה מחדש את "רוח צה"ל" - הקוד האתי של צה"ל; השינויים מהקוד האתי, שנוסח לראשונה בעבר על ידי ועדה בראשות פרופ' אסא כשר, עוררו ויכוחים קשים בצה"ל ומחוצה לו, אולם בסופו של התהליך אושרו השינויים ונקבע "רוח צה"ל" התקף עד היום ומהווה מצפן להתנהגות של כלל המשרתים בצבא, מהטירון ועד לרמטכ"ל.
ראש אגף משאבי אנוש [עריכה]
ביולי 2004 מונה לראש אגף כוח אדם, שאת שמו שינה ב-2005 ל"אגף משאבי אנוש" (שינוי שאירע קודם לכן בארגונים רבים). ב-17 ביולי 2008 הוחלף בתפקיד בידי אלוף אבי זמיר, שהחזיר את שם האגף ל"אגף כוח אדם".
בתפקידו כראש אכ"א הוביל את צה"ל לעיסוק מוגבר בתחומי חינוך יהודי ודמוקרטי: יזם והקים את פרויקט הגיור "נתיב" שבמסגרתו התגיירו למעלה מ-6000 מתגיירים יוצאי חבר העמים, קידם וטיפח את קליטת העלייה בצה"ל, חיזק את הקשר של צה"ל עם יהדות התפוצות והקים את תוכנית מחצ"בים המקנה מנהיגות חינוכית יהודית ודמוקרטית לקצונה הבכירה בצה"ל ובשירותי הביטחון השונים.
בנוסף לכך, הוריד את רף הרישום הפלילי הפוסל מועמד לשירות ביטחון מלשרת בצה"ל, ובכך התיר למשתמשים בסמים ובעלי רישום פלילי נרחב יותר להתגייס. החלטה זו נבעה מהגישה שצה"ל הוא צבא העם, ובשל כך יש לאפשר לכל מי שמעוניין ומסוגל להצטרף לשורותיו.
שטרן התבלט בהתבטאויות ובפעולות נגד ריבוי המקבלים פטור משירות צבאי, כגון זמרים מפורסמים[10][11]. הוא התבטא גם נגד האחוז הנמוך של תושבי תל אביב המגיע לתפקידי לחימה[12][13]
הוא הורה לפקודיו להקפיד להשתמש גם בתאריכים עבריים, הקפיד בתחום המשטר והמשמעת, והתפרסם מקרה שבו רדף אחרי חייל בעל הופעה מרושלת בטרמפיאדה הסמוכה למחנה צריפין. החלטתו להדיח את חננאל דיין, חייל שזכה באות מצטיין הנשיא וסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ עקב חלקו ביישום תוכנית ההתנתקות עוררה הדים[14]. דיין הגיש נגדו תביעה על פגיעה בפרטיותו[15] על שהדליף ליאיר לפיד מסמכים צבאיים מתיקו האישי. בהסכם פשרה בין שטרן לדיין[16] נקבע כי צה"ל, ולא שטרן, ישלם לדיין פיצויים בסך 31,500 ש"ח[17]. בעקבות הדברים ננזף שטרן על ידי הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ.[16]
בסוף מרץ 2007 הצהיר שטרן על כוונתו לשנות את מתכונת גיוס חיילי הנח"ל, ובכך בעצם להביא לפירוק המסגרת המחזיקה את הגרעינים הבוגרים של תנועות הנוער.
שטרן הצהיר פעמים רבות שבכוונתו לסגור את ישיבות ההסדר או לצמצם את היקף פעילותן. במסגרת זו, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כך ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני[18], אך ביטל את ההחלטה בתחילת 2008.
למרות ששטרן הוא חניך מוסדות הציונות הדתית, הוא הפך לדמות שנויה במחלוקת בקרב הציבור הדתי ובקרב המתנחלים בשל שירותו כקצין בכיר בצה"ל בעת תוכנית ההתנתקות וחלק מהחוגים הדתיים ביקרו אותו בצורה חריפה על שהשתתף בביצוע התוכנית. באחת הפעמים אף הותקף על ידי חרדים ודתיים-לאומיים בעת שבא להתפלל בכותל המערבי (אחד מתוקפיו, הרב ישראל אריאל, הורשע ונידון לקנס ולמאסר על תנאי).
אלעזר שטרן השתחרר מצה"ל ביולי 2008. יום לפני שחרורו מצה"ל הודיע רשמית למשפחת גולדווסר על זיהוי גופת בנם אהוד גולדווסר שנחטף בידי חזבאללה ב-2006. משם נסע למשפחת רגב, שרק כחצי שעה קודם קיבלו את ההודעה הזהה על בנם אלדד רגב[19].
לאחר שירותו בצה"ל [עריכה]
בשנת 2009 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים".
ביוני 2012 יצאה לאור מהדורה חדשה של הספר והפעם בשם: "משא כומתה - צה"ל והחברה הישראלית נלחמים על זהותם" הכוללת קטעים חדשים ובהם התוכנית להסדרת הפטור משירות צבאי לחרדים (בעקבות ביטול חוק טל בבג"ץ), ומכתב גלוי לגלעד שליט ומשפחתו, עם שחרורו והשתלבותו מחדש בחיי החברה בישראל.
באוקטובר 2012 יצאה לאור המהדורה של הספר בתרגום לאנגלית בשם: Struggling Over Israels Soul: An IDF General Speaks of His Controversial Moral" Decisions". על כריכת הספר מופיעות המלצותיהם של הנשיא שמעון פרס והסופר ניצול השואה אלי ויזל.
החל מחודש אוגוסט 2010 כיהן שטרן בהתנדבות כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. בשנים 2011 עד 2012 גם כיו"ר הפרויקט הלאומי האתיופי (ENP).
בסוף שנת 2012 הצטרף לרשימת "התנועה" בראשות ציפי לבני ושובץ במקום הרביעי ברשימתה לכנסת, ובשל כך הישעה עצמו מתפקידו כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.
הוא נבחר לחבר הכנסת ה-19, והחל מיד לפעול כיו"ר שדולת דת ומדינה, יו"ר השדולה למען חיילים יוצאי אתיופיה וכיו"ר השדולה הפרלמנטרית של ניצולי השואה ביחד עם ח"כ דב חנין וח"כ יפעת קריב. לשדולה הצטרפו מיד עם תחילת פעילותה למעלה מ-20 חברי כנסת ופעילותה החלה במרץ 2013, עוד לפני הקמת הממשלה, במאבק להגדלת המשאבים לרווחת הניצולים בישראל.
ח"כ אלעזר שטרן חבר בוועדת חוץ וביטחון, ועדת הכספים וועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. הותקף באפריל 2013 ע"י עובד זר בעת סיור בדרום תל אביב ונפצע קל.
לקריאה נוספת [עריכה]
- אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות ספרים, 2009. מהדורה נוספת ומעודכנת של הספר תחת הכותרת משא כומתה - צה"ל והחברה הישראלית נלחמים על זהותם יצאה בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2012.
- 2012,Elazar Stern, "Struggling Over Israels Soul: An IDF General Speaks of His Controversial Moral Decisions" ,Gefen Publishing House.
- עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אלעזר שטרן, באתר הכנסת
- עמוד ה-Facebook של אלעזר שטרן
- ראובן פדהצור, משא כיפה: חילונים ומתנחלים על פי אלעזר שטרן, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010.
- אמיר בוחבוט, מי אתה אלעזר שטרן?, באתר nrg מעריב, 1 ביוני 2006.
- חנן גרינברג, תוכנית בצה"ל: בתי"ס יסייעו במניעת השתמטות, באתר ynet, 23 ביולי 2007.
- אמנון מרנדה, האלוף שטרן הגיע לדיון בכנסת ושתק במחאה, באתר ynet, 27 בפברואר 2008.
- אנשיל פפר, "אלעזר שטרן, צה"ל צריך את בני ישיבות ההסדר?", באתר הארץ, 12 בדצמבר 2010
- אנשיל פפר, שיחת היום, "אלעזר שטרן, מה לאלוהים ולזכרם של חללי צה"ל?", באתר הארץ, 21 ביוני 2011
- אביחי בקר, אני ואני נשנה את העולם, הארץ, 28.04.2000.
- דליה שחורי, הוויכוח על הסרבנות מגיע לצמרת צה"ל, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
- אמיר בוחבוט, "גם מי שיכול לשרת ושוחרר כחוק - משתמט", באתר nrg מעריב, 21 בנובמבר 2007.
- מאמריו
- השארת מורשת מפוארת, באתר ynet, 8 במאי 2011.
- להגמיש כל חוק למען הניצולים, באתר ynet, 2 במאי 2011.
- גם בימים ההם וגם בזמן הזה, איגרת קח"ר מתוך אתר חיל החינוך.
- שולפי החרב ושומריה, איגרת קח"ר מתוך אתר חיל החינוך.
- בית עלמין צבאי הוא היכל קודש, באתר ישראל היום, 30 ביוני 2010
- קומץ חרדי קובע את המדיניות, באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2010
- על הסתערות; על דמוקרטיה; ועל מה שביניהן, איגרת קח"ר, ינואר 2000.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ יוסף ולטר, כומתה אדומה לוקחת חופש, מעריב, 19 בדצמבר 1986
- ^ אמיר בוחבוט, מי אתה אלעזר שטרן?, באתר nrg מעריב, 1 ביוני 2006
- ^ אביחי בקר, אני ואני נשנה את העולם, הארץ, 28 באפריל 2000
- ^ אלעזר שטרן, השארת מורשת מפוארת, באתר ynet, 8 במאי 2011
- ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 50-54.
- ^ רשימת מפקדי בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים"
- ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 117.
- ^ ידידיה מאיר, אלעזר שטרן - משיח הפטריוטיזם הישראלי, באתר וואלה!, 7 בדצמבר 2007
- ^ אמיר בוחבוט, מי אתה אלעזר שטרן?, באתר nrg מעריב, 1 ביוני 2006
- ^ עמיר רפפורט, אביב גפן יגיב ב-ynet על גיוסו למילואים, באתר ynet, 25 ביולי 2001
- ^ עמיר רפפורט, אביב גפן יגיב ב-ynet על גיוסו למילואים, באתר ynet, 25 ביולי 2001
- ^ ידידיה מאיר, הפטריוטיזם הוא מפלטו, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
- ^ אדם סרור, ארי שמאי נגד האלוף שטרן, באתר וואלה!, 14 בנובמבר 2006
- ^ טל ימין-וולבוביץ' ואמיר בוחבוט, "שטרן רודף את חננאל בגלל הכיפה", באתר nrg מעריב, 5 במאי 2006
- ^ רועי שרון, סמל חננאל דיין תובע את האלוף שטרן, באתר nrg מעריב, 15 במאי 2008
- ^ 16.0 16.1 ענת קם, האלוף שטרן יפצה את החייל חננאל דיין, באתר וואלה!, 4.2.2009
- ^ יפעת ארליך, "האלוף נתבע המדינה תשלם", מקור ראשון 13.02.2009
- ^ אמיר בוחבוט, גולני וצנחנים? לא לבני הישיבות, באתר nrg מעריב, 3 בינואר 2008
- ^ אלופי צה"ל הודיעו למשפחות: הבנים אינם בחיים, באתר ynet, 16 ביולי 2008
| ראשי אגף כוח האדם (אכ"א) | ||
|---|---|---|
|
| קציני חינוך ראשיים (קח"ר) | ||
|---|---|---|
|
| מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל | ||
|---|---|---|
|
| חברי הכנסת המכהנים | ||
|---|---|---|
| סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש (חברי הכנסת המודגשים הם שרים) | ||
| הליכוד - ישראל ביתנו |
נתניהו • ליברמן • סער • שמיר • ארדן • שלום • לנדאו • ישראל כץ • דנון • לנדבר • ריבלין • יעלון • אהרונוביץ' • אלקין • חוטובלי • לוי-אבקסיס • לוין • אדלשטיין • קירשנבאום • חיים כץ • רגב • רותם • פייגלין • שטייניץ • אילטוב • הנגבי • לבנת • עמאר • אקוניס • גמליאל • אוחיון |
|
| יש עתיד |
לפיד • פירון • גרמן • מאיר כהן • פרי • שלח • לביא • רזבוזוב • קול • אלהרר • לוי • סולומון • קלדרון • תמנו-שטה • פרנקל • קריב • ליפמן • טופורובסקי • הופמן |
|
| הבית היהודי |
בנט • אריאל • סלומיאנסקי • בן דהן • שקד • אורבך • קלפה • וורצמן • יוגב • סטרוק • שטבון • מועלם |
|
| התנועה | ||
| סיעות האופוזיציה | ||
| העבודה |
יחימוביץ' • הרצוג • כבל • מרב מיכאלי • בן אליעזר • בר • בר-לב • שפיר • ברוורמן • מרגלית • שמולי • רוזנטל • בירן • שי • מזרחי |
|
| ש"ס |
ישי • דרעי • אטיאס • יצחק כהן • נהרי • אמנון כהן • מרגי • אזולאי • וקנין • זאב • אברהם מיכאלי |
|
| יהדות התורה | ||
| מרצ | ||
| רע"מ-תע"ל | ||
| חד"ש | ||
| בל"ד | ||
| קדימה | ||