אלעזר שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלעזר שטרן
AlazarShteren.jpg
נולד 1956, תל אביב, ישראל ישראל
השתייכות צה"ל צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1974 - 1987, 1989 - 2008
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים

מפקד גדוד 202 של הצנחנים, מפקד גדוד צנחנים במילואים, מפקד חטיבה 226, מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, קצין חינוך ראשי, ראש אגף כוח אדם (אגף משאבי אנוש)

מלחמות וקרבות

מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
אינתיפאדת אל-אקצה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה

אלעזר שטרן (נולד בשנת 1956) הוא אלוף בצה"ל, שבתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש אגף כוח האדם (אכ"א), וקודם לכן שימש מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל וקצין חינוך ראשי.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

אלעזר שטרן נולד בשנת 1956 בתל אביב, בן להורים ניצולי שואה. שטרן סיים את הישיבה התיכונית נתיב מאיר (ב"כיתת האלופים" - כינוי לכיתה שממנה יצאו 3 אלופים בצה"ל: אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר, וכמו כן הרב הצבאי תא"ל רפי פרץ), וכן היה פעיל בסניף בני עקיבא ביד אליהו. הוא סיים תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וכלכלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב.

הוא נשוי לדורית מנס-שטרן, אחות של חייל שנהרג תחת פיקודו‏[1], ולזוג חמישה ילדים. שטרן נמנה עם מייסדי היישוב הדתי הושעיה בגליל, שם הוא גר.

[עריכה] שירות צבאי

בשנת 1974 שטרן התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים לגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. שטרן שימש כמפקד כיתה ויצא לקורס קציני חי"ר. משנת 1976 שירת כקצין בתפקידי פיקוד בחטיבה, מתפקיד מפקד מחלקה בגדוד 890 עד למפקד גדוד 202. בהיותו סגן מפקד פלוגה בגדוד 890 השתתף במבצע מנורה תחת פיקודו של המ"פ אריה נייגר ופיקד על כוח משנה שהשמיד יעד מחבלים שבו היו תותחים ומרגמות. בקרב נהרגו שבעה מחבלים ומחבל אחד נשבה. לכוח עליו פיקד שטרן לא היו נפגעים.

בשנת 1979, בעת ששימש כמפקד פלוגה בגדוד 890, ערך שטרן סיור בגזרת הר דב למשפחת מנס ששכלה את בנה, אילן מנס, שהיה קשרו האישי של שטרן בעת שזה האחרון היה מ"מ, בתאונת אימונים במהלך תרגיל מסכם בקורס מ"כים[2]. אילן ראה את השירות בגזרה זו כשליחות, ואף כתב על כך להוריו[3]. לאחר מותו התגייסה אחותו של אילן, דורית, והייתה לפקידה הפלוגתית של שטרן, ולימים אשתו. בעוד הסיור מתקיים התקבל דיווח על חוליה בת שלושה מחבלים מארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שנעה בין הכפר שובא לכפר חמאם שבדרום לבנון. אף כי נאסר עליו להשתתף במרדף אחר החוליה, הקפיץ שטרן את כוח הכוננות הפלוגתי ועם עוד כשישה לוחמים נע לעבר המחבלים, נתקל בהם מטווח קצר והרגם. יאנוש בן גל, אלוף פיקוד צפון דאז, העניק לשטרן תעודת הערכה על הדרך בה פיקד על הקרב[4].

במלחמת לבנון הראשונה פיקד תחילה על החפ"ק של מפקד עוצבת האש, תא"ל עמוס ירון, ומספר ימים לאחר הטבח בסברה ושתילה מונה לתפקיד סמג"ד גדוד 202 של הצנחנים. בשנת 1984 מונה למפקד בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים[5] ולאחר שנתיים בתפקיד זה מונה למפקד גדוד 202. בשנת 1987 השתחרר מצה"ל, ועבד בהוראה בבית ספר תיכון בנצרת. בתקופה זו שירת במילואים כמפקד גדוד צנחנים בעוצבת שועלי מרום[6]. בשנת 1989 חזר לצה"ל, ובשנים 19891990 שירת כסגן מפקד חטיבה אזורית בגבול הצפון, בשנת 1991 מונה למפקד חטיבה 226 חטיבת צנחנים במילואים, ובשנים 19931996 שירת כמפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1). שטרן התפרסם, כאשר כמפקד בית הספר לקצינים, הדיח שלושה צוערים שלא פינו מקום ישיבה לנוסעת זקנה באוטובוס‏[7]. במהלך תפקידו יזם והוציא לפועל את פרויקט עדים במדים, שליחת משלחות של חיילי צה"ל במדים לפולין ולארצות נוספות, בעקבות אירועי השואה.

בשנת 1996 נשלח ללימודים באוניברסיטת הביטחון הלאומי (NDU), שבוושינגטון ארצות הברית. בשנת 1999 מונה למפקד אוגדה, ובאותה שנה מונה לקצין חינוך ראשי (קח"ר). אחדים מהנושאים שבהם עסק בתפקידו זה עוררו מחלוקת, ובהם הצעתו לבטל את תקן יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים; בקשתו "לבצע עבודת מטה בעניין הפרדה בין דמם של חללים שנפלו בקרב ולחללים אחרים"; איגרת שבה כתב בקשר להתנהגות חיילי צה"ל בשטחים בזמן אינתיפאדת אל-אקצה: "גם הישר בבני האדם, כמעט מצווה ללבוש מידה מסוימת של אכזריות וחימה בצאתו למלחמה". הוא סגר את השבועון "במחנה" למשך כמה שבועות, לאחר פרסום כתבת שער על קצין במילואים בדרגת אלוף משנה שיצא מהארון והתיר את פעולתו מחדש רק בליווי ועדה מיעצת‏[1]. לטענתו נסגר העיתון בשל רצף של תקלות.

[עריכה] ראש אגף משאבי אנוש

אלוף אלעזר שטרן ואלוף משנה אהרון חליוה בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1

ביולי 2004 מונה לראש אגף כוח אדם, שאת שמו שינה ב-2005 ל"אגף משאבי אנוש" (שינוי שאירע קודם לכן בארגונים רבים). ב-17 ביולי 2008 הוחלף בתפקיד בידי אלוף אבי זמיר, שהחזיר את שם האגף ל"אגף כוח אדם". בתפקידו כראש אכ"א הוריד את רף הרישום הפלילי הפוסל מועמד לשירות ביטחון מלשרת בצה"ל, ובכך התיר למשתמשים בסמים ובעלי רישום פלילי נרחב יותר להתגייס. התבלט בהתבטאויות ובפעולות נגד ריבוי המקבלים פטור משירות צבאי, כגון זמרים מפורסמים [1], [2]. שטרן התבטא גם נגד האחוז הנמוך של תושבי תל אביב המגיע לתפקידי לחימה [3], [4].

הוא הורה לפקודיו להקפיד להשתמש אך ורק בתאריכים עבריים, הקפיד בתחום המשטר והמשמעת, והתפרסם מקרה שבו רדף אחרי חייל בעל הופעה מרושלת בטרמפיאדה הסמוכה למחנה צריפין. החלטתו להדיח את חננאל דיין, חייל שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ על חלקו ביישום תוכנית ההתנתקות עוררה הדים[8]. על רקע פרשה זו, החייל הגיש נגדו תביעה על פגיעה בפרטיותו [5]. שטרן הפך לדמות שנויה במחלוקת בקרב הציבור הדתי ובקרב המתנחלים בשל שירותו כקצין בכיר בצה"ל בעת ההתנתקות. הדבר הוביל להפעלת לחץ עליו, בתקריות שונות[6], כדי שיתפטר מהצבא.

בסוף מרץ 2007 הצהיר שטרן על כוונתו לשנות את מתכונת גיוס חיילי הנח"ל, ובכך בעצם להביא לפירוק המסגרת המחזיקה את הגרעינים הבוגרים של תנועות הנוער. שטרן הוא חניך מוסדות הציונות הדתית, אולם חלק מהחוגים הדתיים ביקרו אותו בצורה חריפה על שהשתתף במסגרת תפקידו הצבאי בתוכנית ההתנתקות. באחת הפעמים אף הותקף על ידי חרדים ודתיים-לאומיים בעת שבא להתפלל בכותל המערבי (אחד מתוקפיו, הרב ישראל אריאל, הורשע ונידון לקנס ולמאסר על תנאי).

שטרן הצהיר פעמים רבות שבכוונתו לסגור את ישיבות ההסדר או לצמצם את היקף פעילותן. במסגרת זו, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כך ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני[9], אך ביטל את ההחלטה בתחילת 2008.

נגד שטרן הוגשה תביעה על שהדליף ליאיר לפיד מסמכים צבאיים אישים של החייל חננאל דיין. בהסכם פשרה בין שטרן לדיין[10] נקבע כי צה"ל, ולא שטרן, ישלם לדיין פיצויים בסך 31,500 ש"ח‏‏[11]. בעקבות הדברים ננזף שטרן על ידי הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ.[10]

אלעזר שטרן השתחרר מצה"ל ביולי 2008. יום לפני שחרורו מצה"ל, הודיע שטרן רשמית למשפחת גולדווסר על זיהוי גופת בנם‏‏ אהוד גולדווסר שנחטף בידי חזבאללה ב-2006. משם נסע למשפחת רגב, שרק כחצי שעה קודם קיבלו את ההודעה הזהה על בנם אלדד רגב[12].

[עריכה] לאחר שירותו בצה"ל

בשנת 2009 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים". החל מחודש אוגוסט 2010 מכהן שטרן בהתנדבות כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ומשנת 2011 גם כיו"ר הפרויקט הלאומי האתיופי (ENP).

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
מאמריו

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אמיר בוחבוט, "מי אתה אלעזר שטרן?", אתר nrg, ‏1 ביוני 2006
  2. ^ אביחי בקר, אני ואני נשנה את העולם, הארץ, ‏ 28 באפריל 2000
  3. ^ אלעזר שטרן, השארת מורשת מפוארת, ynet, ‏ 08 במאי 2011
  4. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, למשכל - הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009, עמודים 50-54.
  5. ^ רשימת מפקדי בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים"
  6. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, למשכל - הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009, עמוד 117.
  7. ^ ידידיה מאיר, "אלעזר שטרן - משיח הפטריוטיזם הישראלי", אתר וואלה, 7 בדצמבר 2007
  8. ^ טל ימין-וולבוביץ' ואמיר בוחבוט, "שטרן רודף את חננאל בגלל הכיפה", באתר nrg
  9. ^ אמיר בוחבוט, גולני וצנחנים? לא לבני הישיבות, באתר nrg
  10. ^ 10.0 10.1 ‏ענת קם, האלוף שטרן יפצה את החייל חננאל דיין, באתר וואלה!, 4.2.2009‏
  11. ^ יפעת ארליך , "האלוף נתבע המדינה תשלם", מקור ראשון 13.02.2009
  12. ^ כתבי ynet, אלופי צה"ל הודיעו למשפחות: הבנים אינם בחיים, באתר ynet‏, 16 ביולי 2008


ראשי אגף כוח האדם (אכ"א, בעבר אמ"ש)

משה צדוק · שמעון מזא"ה · צבי צור · גדעון שוקן · אהרון דורון · חיים בן-דוד · שמואל איל · שלמה להט · הרצל שפיר · משה גדרון · רפאל ורדי · משה נתיב · עמוס ירון · מתן וילנאי · רן גורן · יורם יאיר · גדעון שפר · יהודה שגב · גיל רגב · אלעזר שטרן · אבי זמיר · אורנה ברביבאי

קציני חינוך ראשיים (קח"ר)

יוסף קריבאהרן זאבמרדכי בר-אוןיצחק ארדשאול גבעוליבצלאל אמיראבנר שלואברהם זוהריוסף אלדרנחמיה דגןאהוד גרוסשלום בן משהאברהם עשהאלרן גלינקאאלעזר שטרןאילן הרריאלי שרמייסטר

מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל

חיים לסקוב · צבי הורוביץ · הלל פפרמן · מאיר זורע · דניאל דגן · יששכר שדמי · עמנואל נשרי · ישראל טל · אברהם יפה · יוסף הרפז · יצחק חופי · אביב ברזילי · מאיר פעיל · שלמה אלטון · ישראל גרנית · יוסף קסטל · צבי בר · חיים בנימיני · אורי שמחוני · מתן וילנאי · דורון רובין · יורם יאיר · שמואל ארד · אילן בירן · שאול מופז · זאב זכרין · מתי הררי · גיורא איילנד · יצחק איתן · אלעזר שטרן · מוני חורב · עמוס בן אברהם · יוסי היימן · גל הירש · נדב פדן · אהרון חליוה · יהודה פוקס · ערן ניב

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא