לוחמה אמפיבית

טנק מערכה K1 88-Tank של צבא קוריאה הדרומית מונחת לחוף ע"י רחפת אמריקאית מסוג LCAC, מרץ 2007

נחתים אמריקאים יורדים לחוף בגוודלקנל ב-7 באוגוסט 1942

לוחמה אמפיבית (וכן נחיתת סער אמפיבית ונחיתה מהים) היא טכניקה צבאית, אשר עושה שימוש בכלי שיט מיוחדים או בכלי רכב אמפיביים, כדי להציב כוח צבאי - חיילים, ציוד, כלי רכב ורֶק"מ - על חוף אויב.

המונח "נחיתה" [עריכה]

חיילים אמריקנים נוחתים בחוף אומהה במהלך הפלישה לנורמנדי, 1944. התמונה מצולמת מתוך נחתת.

יש לשים לב כי בעברית משמש המונח "נחיתה" הן לתיאור פעולה זו המבוצעת מן הים אל היבשה, והן לתיאור נחיתה של כלי טיס (המבוצעת מן האוויר אל היבשה או הים), על אף שמדובר בשתי פעולות שונות^[1]. בהתאם למשמעות הראשונה, לוחמי חי"ר שהוכשרו לנחיתה מן הים נקראים בעברית "נַחָתִים" (ובאנגלית "Marines", קרי מארינְס), והשם נַחֶתֶת מתאר סוג מסוים של כלי שיט המיועד לביצוע נחיתה.

הצורך המבצעי בלוחמה אמפיבית [עריכה]

בעת מלחמה נדרשים לעתים צבאות לצלוח מכשולי מים מסוגים שונים. מכשולי מים רדודים ניתנים לצליחה באמצעות כלי רק"מ (כמו טנקים ונגמ"שים), ולעתים גם על ידי לוחמי חי"ר. על תעלות צרות אפשר לגשר במהירות באמצעות טנקי גישור, ועל תעלות רחבות מהן - על ידי בניית גשרים מהירה בידי חיל הנדסה. אך שינוע לוחמים לאזור לחימה המופרד מהם באמצעות גוף מים גדול (אוקיינוס, ים, אגם, נהר רחב וכדומה) מציב קושי רב יותר, ומצריך תובלה ימית אל החוף או גדת הנהר, ולעתים אף תובלה יבשתית מעבר לקו החוף.

בעידן המודרני, נחיתת לוחמי חי"ר וכוחות צבא יבשה אחרים על ראש חוף (האזור בחוף שבו מתרכז הכוח התוקף בתחילת הנחיתה) כדי לכבוש ראש גשר, הינה בין המורכבות בטכניקות הקרביות, בשל התיאום הנדרש בין מאמצי הסיוע הימי, הכולל שינוע ואש, הסיוע האווירי והלחימה הקרקעית. גם הספקת כוחות אלו הינה עניין מורכב.

אספקה לחיילים במהלך הפלישה לנורמנדי

כלי תחבורה המשמשים לנחיתה [עריכה]

נגמ"ש אמפיבי מסוג AAV של חיל הים האמריקני יוצא מתוך ספינת תקיפה אמפיבית ונכנס לים.

בין כלי התחבורה המשמשים לביצוע לוחמה אמפיבית נמנים הבאים:

סירות גומי - אמצעי בסיסי ביותר, להנחתה שקטה וחשאית של לוחמים (לרוב קומנדו ימי) בחוף, על מנת שיהוו כוח חלוץ לאבטחת המשך הנחיתה מהים של כוחות גדולים יותר. את הסירות מורידים בד"כ מספינת מלחמה כלשהי הממוקמת כמה קילומטרים מהחוף, אך ישנן גם דרכים אחרות (הורדה ממסוק, הוצאה מצוללת).
נחתות - בגדלים שונים, המשמשות להנחתת חיילים, ציוד, כלי רכב ורק"מ, בהתאם לגודלן ולכושר הנשיאה שלהן.
אוניות גל-נוע צבאיות ^[2] - שימוש נפוץ של אוניות מסוגים אלה הוא נשיאת כמות גדולה של כלי רכב ורק"מ אל חוף היעד, כלומר הן מתפקדות כמעין נחתות ענקיות. גודלן והעובדה שאינן ספינות מלחמה הופכים אותן לפגיעות, ועקב כך הן משמשות להנחתת כוחות רק לאחר שראש החוף אובטח.
רחפות - דומות לנחתות בתפקודן עד החוף, אך מאפשרות המשך תנועה גם על היבשה.
כלי רק"מ אמפיביים, לרוב קלים יחסית (כלומר נגמ"שים אמפיביים), שנבנו כך שיוכלו לשוט בים, לנחות על היבשה ולהמשיך בנסיעה על הקרקע ^[3]. חלק מכלי הרכב האמפיביים מאפשרים צלילה קצרה במכשולי מים רדודים, או בנויים מלכתחילה לשוט כשהם שקועים במים כמעט במלואם. יצוין כי אם יש צורך בתקיפה באמצעות כלים כבדים כמו טנקי מערכה, ישונעו אלה באמצעות נחתות, רחפות או מטוסי תובלה, וכלי הרק"מ האמפיביים ישמשו לשמירה על ראש החוף עד להגעת הטנקים, או כלל לא ישותפו בלחימה (תלוי בעוצמת אש האויב בחוף).
ספינות רציפי נחיתה^[4] וספינות תקיפה אמפיביות ^[5] - בניגוד לכלי התחבורה הקודמים, ספינות אלה אינן מבצעות בפועל נחיתה מן הים (כלומר אינן מגיעות עד לחוף כמו נחתות, לדוגמה). תפקידן הוא לאחסן בסיפונן התחתון ("Wet Deck") כלי תחבורה כמו כמו נגמ"שים אמפיביים ורחפות, לשנע אותם דרך ימים ואוקיינוסים ולאפשר להם להגיח לתקיפת חופי האויב ממרחק קצר יחסית (כמה קילומטרים). הצורך בספינות אלה נובע מכך, שכלי התחבורה האמפיביים קטנים מכדי להתמודד עם מים עמוקים או סוערים, ואלמלא הספינות הם פשוט לא היו מסוגלים לפעול בחופים מרוחקים. ההבדלים בין שני הסוגים הוא שספינות רציפי נחיתה הן קטנות יותר ותכליתן היא שינוע כלי תחבורה אמפיביים, ואילו ספינות תקיפה אמפיביות הן גדולות יותר ומשמשות גם לנשיאה, המראה ונחיתה של כלי תעופה המסוגלים להמריא ולנחות אנכית (כלומר מעין נושאת מטוסים).

בהיסטוריה הצבאית [עריכה]

במלחמות העולם הראשונה והשנייה נערכו נחיתות סער אמפיביות רבות, אחת הידועות שבהן היא הפלישה לנורמנדי. בהיסטוריה הצבאית של ישראל נרשם מבצע נחיתה מוצלח בשפך האוואלי במהלך מלחמת לבנון.

גלריית תמונות [עריכה]

שני נגמ"שים אמפיביים מסוג AAV של חיל הנחתים האמריקני נוחתים על חוף פרשווטר, אוסטרליה בשנת 1999, במסגרת תרגיל.
רחפת של הצי האמריקני נושאת חיילים ורכבי שטח.
הפושטים של קרלסון יורדים לחוף אאולה ב-4 בנובמבר 1942.
נחתת אמריקאית בפתח הסיפון התחתון של ספינת התקיפה האמפיבית אסקס, מול חופי תאילנד.
נגמ"שי סטרייקר יוצאים מכֶּבֶשׁ אוניית הגל-נוע האמריקאית שוגארט.
אוניית הגל-נוע האמריקאית ויליאם ו. סי. סמוך לכֶּבֶשׁ ניתן להבחין בעשרות כלי רכב צבאיים.
אוניית הגל-נוע האמריקאית פילילאו עוגנת סמוך למחנה פנדלטון, במסגרת תרגול העברת ציוד לחוף.
נחתת 60 מטר ישראלית מובילה כוחות צנחנים לחוף האוואלי במהלך הנחיתה הימית במלחמת לבנון.