ארמון דיוקלטיאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המתחם ההיסטורי של ספליט
וארמון דיוקלטיאנוס
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Diocletian-palace.JPG
ארמון דיוקלטיאנוס - מבט מדרום (מכיוון הטיילת)
מדינה Flag of Croatia.svg קרואטיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 2, 3, 4
תמונה משוחזרת של מבנה הארמון סביבו התפתחה העיר ספליט

ארמון דיוקלטיאנוס (קרואטית Dioklecijanova palača; איטלקית Palazzo di Diocleziano) הוא קבוצת מבנים בעיר ספליט בקרואטיה, אשר נבנה בידי הקיסר דיוקלטיאנוס במאה ה-3 והרביעית כארמון אליו יפרוש לאחר שיוותר על השלטון ב-1 במאי 305. הארמון הוקם על גדתו הדרומית של חצי אי קטן החודר אל הים האדריאטי, כ-6 ק"מ מערבית לסלונה. כיום הארמון ממוקם בליבה של העיר ספליט ונודעת לו חשיבות רבה בשל ממדיו והעובדה שהוא השתמר במצב טוב. בשנת 1979 צורף הארמון, יחד עם המרכז ההיסטורי של העיר ספליט, אל רשימת אתרי המורשת העולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן בנייתו של הארמון, טרם נוסדה העיר ספליט, והקמתו מסמנת את מועד היווסדה. עם זאת, בניגוד לאמונה הרווחת, אין שמה של העיר נובע מהמילה הלטינית לארמון (Palatium) אלא מאספלתוס (Aspalathos), סוג של צמח קוצני נפוץ באזור שהעניק את שמו מוקדם יותר לקולוניה יוונית סמוכה.

המבנה היה נטוש זמן רב עד שיושב על ידי פליטים מסלונה בשנת 639, לאחר שעירם הוחרבה בידי האווארים. במאות השנים שחלפו התרחבה העיר אל מחוץ לחומות הארמון, והוא היה לאזור מגורים ולחלק מהרצף העירוני של העיר.

לאחר ימי הביניים, נשכח הארמון לחלוטין במערב, עד שהאדריכל הבריטי רוברט אדם (Robert Adam) סקר את המקום ופרסם אודותיו את ספרו המקיף "הריסות ארמון הקיסר דיוקלטיאנוס בספלאטו בדלמטיה" (Ruins of the Palace of the Emperor Diocletian at Spalatro in Dalmatia) בשנת 1764. לארמון נודעה השפעה רבה על עבודתו של רוברט אדם, ופרסום הספר הציבו בתחומי השיח האדריכלי באירופה באותה עת.

מבנה הארמון בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הארמון 215.5 מטר ורוחבו 175 מטר בדרומו ו-181 מטר בצפונו. הוא בנוי בצורת מלבן עם מגדלים הבולטים מחומותיו מכל צדדיו, למעט מצידו הדרומי בו גבל בים או ניצב בסמוך לו. לאורך חזית זו, שלא הייתה מבוצרת, נמתח בקומתו העליונה של הארמון מעבר עמודים מקורה, וייתכן כי חזית זו נועדה לאפשר לקיסר גישה פרטית דרך הים או כשער כניסה לסחורה. במרכזן של כל אחת משלוש החזיתות האחרות ניצב שער שהוביל אל החצר המרכזית. מחצר זו הייתה גישה למגורי הקיסר מדרום לה, אל קברו ממזרח לה (כיום הקתדרלה), ואל שלושה מקדשים שנצבו ממערב לה, ואשר רק אחד מהם נותר על תילו ומשמש כיום כבפטיסטריום.

הארמון שילב תכונות של בית מגורים יוקרתי עם אלה של מחנה צבאי, והדקומנוס (Decumanus) חילק את שטחו לשני חלקים שנשאו אופי שונה (1). החלק הדרומי, בסמוך לים, כלל את מבני הציבור ואת מגורי הקיסר, ובשל כך שהארמון נבנה על רצועת שטח שהשתפלה מפנים הארץ אל חוף הים, הפרש של 8 מטר, הוגבה חלק זה. החלק הצפוני של הארמון השתמר פחות משכנו שמדרום. הקארדו (Cardo) חילק אותו לשני חלקים נפרדים (2), ונראה כי כל אחד מהם שימש כמכלול מגורים לחיילים ומשרתים, וייתכן שלשימושים נוספים. בשיאו התגוררו בארמון כ-9,000 איש.

הארמון נבנה מאבן גיר מקומית, שהובאה ברובה ממחצבות באי בראץ', מטוף ומלבנים שהובאו מסלונה וממקומות אחרים. חומרי בניה אחרים שמשו לקישוט המבנה, ובין היתר גרניט ממצרים ושיש מפרוקונסוס.

הארמון כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריסטיל בכניסה למתחם הקיסרי

כיום ניתן עדיין להבחין היטב בגבולותיו של הארמון ובחומתו שחלקים נרחבים ממנה השתמרו. עם זאת, בצידו המערבי של הארמון, כמעט ואין המעבר ממנו אל העיר העתיקה של ספליט מורגש, וראוי לציין כי המתחם אינו מוזיאון אלא חלק מהעיר העתיקה ומתגוררים בו אנשים.

שער הזהב (Zlatna vrata) השתמר בצידו הצפוני של הארמון (3), וכך גם שערו הדרומי המוביל אל חוף הים מתחת לחזית הדרומית ההיסטורית (8). באזור זה של המתחם השתמרו קומותיו התת-קרקעיות של הארמון הכוללות אולמות גדולים מקורים בקמרון חבית, והמשמשים בחלקם כמוזיאון. הארמון שוב אינו גובל בחוף הים, אלא ברצועת חוף ברוחב של כ-50 מטר המשמשת כטיילת העיר.

במרכזו של ארמון דיוקלטיאנוס, במקום בו נפגשו בעת העתיקה הדקומנוס והקארדו, עדיין משתרעת כיכר מלבנית רחבה המהווה את ליבו של המתחם כולו (4). משלושת צדדיה של הכיכר ניצב פריסטיל באורך של 27 מטר (ממערב וממזרח - A ו-B) ובאורך של 13.5 מטר (מדרום - C) - שריד מהכניסה אל המתחם הקיסרי. לאורך הפריסטיל שישה עמודי גרניט עם כותרות מעוטרות בגובה של 5.25 מטר אשר נושאים קשת. בפריסטיל הדרומי ארבעה עמודים דומים ובמרכזו קבוע הפתח שהוביל אל המגורים הקיסריים. מעל מבנה השער ניצבה בעבר כיפה, אך היא לא שרדה ובתקרת המבנה פתח עגול הנמצא במקום בו ניצבה (6).

רחוב צר מוביל מערבה מהכיכר אל מקדש יופיטר, היחיד מבין שלושה מקדשים שהשתמרו (7). המקדש נבנה במאה ה-5 ושני פסלי ספינקס חסרי ראש מגרניט שחורה שומרים על הכניסה אליו. כיום משמש המקדש כבפטיסטריום. מזרחית לכיכר ניצבת קתדרלת דומניוס הקדוש, שנבנתה במקור כמאוזוליאום של דיוקלטיאנוס (5). המבנה המתומן המקורי השתמר כמעט בלא פגע, אם כי 24 העמודים המקיפים אותו, נשאו בעבר גג שהיה מחובר למבנה המרכזי, אך זה לא שרד. על כן שוב אין העמודים מחוברים אל המבנה המתומן והם ערוכים סביבו במעגל. סמוך למבנה, נבנה מגדל פעמונים (9) בין המאה ה-12 למאה ה-16, אך הוא קרס ונבנה מחדש ב-1908.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית הארמון הפונה לים. המבנה הגבוה ביותר הוא המאוזוליאום של דיוקלטיאנוס (כיום הקתדרלה)


Flag of Croatia
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בקרואטיה

העיר העתיקה של דוברובניקקתדרלת יעקב הקדוש בשיבניקהפארק הלאומי אגמי פליטביצה • המתחם ההיסטורי של ספליט וארמון דיוקלטיאנוסהעיר ההיסטורית בטרוגירהמתחם האפיסקופלי של הבזיליקה האופרזיאנית במרכז ההיסטורי של פורץ'מישור סטארי גראד