גלדיאטור
ערך זה עוסק בלוחם ברומא העתיקה. אם התכוונתם לסרט בשם זה, ראו גלדיאטור (סרט).
גלדיאטור (בלטינית: Gladiator, מהמילה גלאדיוס, בלשון חז"ל: לודר) הוא כינוי ללוחם ברומא העתיקה ובמקומות אחרים שעסק במופעי בידור, שכללו קרבות בין גלדיאטורים לבין עצמם או בין גלדיאטורים לבין חיות מסוכנות. לעתים קרובות הסתיימו קרבות אלה במות הגלדיאטור. קרבות של גלדיאטורים התקיימו בערים רבות של הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית, לעתים במבנים שנבנו במיוחד לכך, כדוגמת הקולוסיאום. סוגים שונים של גלדיאטורים נלחמו בצורות שונות של קרב.
הרומאים היו נוהגים להעניש עבריינים על ידי הפיכתם לגלדיאטורים. גם שבויי מלחמה אולצו לעתים להיות לגלדיאטורים. המילה "שעשועים" מהביטוי "לחם ושעשועים" (דרישתם של עניי רומא מהקיסרים) מתייחסת כנראה לקרבות הגלדיאטורים.
לקרבות הגלדיאטורים היה מגיע קהל רב ולרוב הקולוסיאום שבו יתבצע הקרב היה מלא. לעתים נשק הגלדיאטורים היה נישבר ולכן עשירי העיר היו קונים נשק לפני תחילת הקרב וכאשר נשק גלדיאטור אחד היה נשבר הם היו זורקים לו חרב או מגן על מנת שהקרב לא יגמר, גלדיאטור שנישקו נשבר היה חייב לקחת את הנשק שזרקו לו כדי להגן על עצמו, ולכן קרבות היו נמשכים זמן רב בדרך כלל.
מרגע שהשופט היה משחרר את מטפחתו וברגע שהייתה נוחתת על הקרקע היה הקרב מתחיל. גלדיאטור שנפצע או אפסו כוחותיו ולא יכול היה להמשיך בקרב, היה מרים את אצבעו ושוכב. בשלב זה היה גורל הגלדיאטור נתון בידי הצופים - הקיסר ואזרחי רומא. אם רוב אזרחים כיוונו את אגודלם אל צווארם, היה הגלדיאטור מוצא להורג על ידי יריבו, בתנאי שהקיסר הסכים לכך.
מקור השם גלדיאטור הוא "גלאדיוס", שם של חרב רומאית. בלשון חז"ל נזכרים הגלדיאטורים בשם "לודרים". המילה "לודר" הגיעה ללשון חז"ל מן הלטינית. התחרויות שבהן השתתפו הגלדיאטורים כונו Ludi - "משחקים".
[עריכה] הכשרה ואימונים
מקום ההכשרה והאימונים של הגלדיאטורים נקרא לודוס (ביחיד: לודוס; ברבים: לודי). הלודוס הראשון היה זה של אורליוס סקאורוס (Aurelius Scaurus) בקפואה. הוא היה לניסטה של גלדיאטורים שהועסקו על ידי המדינה בסביבות שנת 105 לפנה"ס כדי לבדר את הקהל. מעט לניסטות ידועים בשמם: הם היו ראש משפחת הגלדיאטורים שלהם, עם שליטה על חייהם ועל מותם של כל חברי המשפחה. מבחינה חברתית הם נודעו לשמצה, והכלילו אותם יחד עם הסרסורים והקצבים. היחס היה שונה לבעל גלדיאטורים שהיה שייך למעמד גבוה או שהיה בעל אמצעים.
בעקבות המרד של ספרטקוס, חקיקה חדשה הגבילה בהדרגה את הבעלות על הגלדיאטורים ועל הלודי. בעיר רומא עצמה היו ארבעה; הלודוס מגנוס (הגדול והחשוב ביותר, בו התגוררו עד כ-2000 גלדיאטורים), הלודוס דאקיקוס, הלודוס גאליקוס, והלודוס מאטוטינוס, אשר אימן גלדיאטורים שנלחמו בחיות.
כל הגלדיאטורים, בין אם בהתנדבות ובין אם נידונו לכך, נשבעו שבועת אמונים זהה (sacramentum). הטירונים (novicii) אומנו תחת מאמנים של סגנונות לחימה מסויימים, שככל הנראה היו גלדיאטורים בדימוס. הם יכלו להתקדם בהיררכיה של דרגות (פאלוס) מהן פרימוס פאלוס הייתה הגבוהה ביותר. כלי נשק קטלניים היו אסורים בלודוס, ככל הנראה השתמשו בגירסאות עץ של הנשקים. ככל הנראה סגנונות הלחימה נלמדו באמצעות חזרה מתמדת על התנועות, וסגנון אלגנטי, חסכוני היה המועדף. בנוסף האימונים כללו הכנה לקראת מותם.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
