ארנולד רוזין

ארנולד רוזין
	אין תמונה חופשית
לידה	5 באוקטובר 1930; גלאזגו, סקוטלנד
פטירה	25 באוגוסט 2018 (בגיל 87)
לאום	ישראל
לימודי רפואה	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
התמחות	גריאטריה
תואר	ד"ר; פרופ' בגריאטריה
תפקידים	גריאטר
מחלקות ובתי חולים	מנהל הראשון של המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד; מנהל המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי שערי צדק; מנהל כללי של המרכז הרפואי שערי צדק;
פרסים והוקרה	יקיר ירושלים (2010)

ארנולד רוֹזִין (5 באוקטובר 1930 – 25 באוגוסט 2018) היה רופא גריאטר ישראלי, מאבות מקצוע הגריאטריה ומניחם של יסודות הרפואה הגריאטרית בישראל. מנהלו הראשון של המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד (1969–1977), מנהל המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי שערי צדק (1977–1996) ומנהל כללי של המרכז הרפואי שערי צדק (1982–1984). יקיר ירושלים (2010).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזין נולד וגדל ובגלאזגו, סקוטלנד. היה חניך ומדריך "בבני עקיבא". הוא סיים דוקטורט ברפואה בעיר הולדתו והתמחה בגריאטריה בלונדון בהדרכתה של ד"ר מרג'ורי וורן (אנ'), "אם הגריאטריה המודרנית".

בשלהי שנות ה-50 נישא למרטה וינשטוק-רוזין, לימים פרופסור לרוקחות, כלת פרס ישראל לרפואה. בשנת 1969, עלו בני הזוג לישראל עם שלושת ילדיהם, וכעבור שנה נולד ילדם הרביעי. אחד מילדיהם הוא הרב יונתן רוזין, מרבני ישיבת ברכת משה.

רוזין ניהל את המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד בגדרה במשך כ-8 שנים ומשנת 1977 ועד פרישתו לגמלאות בשנת 1996, ניהל את המחלקה הגראיטרית במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. למשך שנתיים (1982–1984) היה המנהל הכללי של בית החולים שערי צדק. במרוצת השנים לימד והכשיר מאות סטודנטים לרפואה, ובשנת 1985 התמנה לפרופסור בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. הוא פרסם למעלה מ-100 מאמרים וכן פרקים בספרי מקצוע בתחומי הרפואה הפנימית והגריאטריה והיה יושב ראש וחבר בוועדות ציבוריות ואקדמיות שונות. ב-1982 ייסד את המרכז לטיפול בקשיש בקהילה (מלב"ב), עמותה למען חולי אלצהיימר.

היה חבר מוביל בוועדת הכנסת שניסחה את חוק ביטוח סיעוד.

הוא הקים את המרכז ללימודי הזִקנה, שהיה מנהלו.

תחביבו העיקרי היה ריצות למרחקים ארוכים. הוא השתתף בריצות מרתון רבות. את השנים האחרונות לחייו הקדיש ללימוד מקרא, תלמוד והלכה.