גדרה

גדרה
בית כנסת בגדרה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	יואל גמליאל
גובה ממוצע	‎60‏ מטר
תאריך ייסוד	1884
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	23,159 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎7.9%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,015 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	11,492 דונם
גדרה
דירוג חברתי-כלכלי	6 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4231
לאום ודת   97.9% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   2.1% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 12.0% גילאי 5 - 9 10.9% גילאי 10 - 14 8.9% גילאי 15 - 19 8.4% גילאי 20 - 29 12.3% גילאי 30 - 44 24.4% גילאי 45 - 59 12.5% גילאי 60 - 64 3.0% גילאי 65 ומעלה 7.5% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 9 –       יסודיים 5 –       על-יסודיים 7 תלמידים 4,147 –       יסודיים 2,041 –       על-יסודיים 2,106 מספר כיתות 137 ממוצע תלמידים לכיתה 30 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.gedera.muni.il/

עתיקות גדרה

גדרה בגלויה עתיקה

בית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים

פינת ישיבה בפסגת תל קטרה

גן הפסלים של יומה שגב

התחנה המרכזית בגדרה

רחוב הבילו"ים

גְּדֵרָה היא מושבה (מועצה מקומית) באזור השפלה הדרומית במחוז המרכז בישראל. מקור השם גדרה בתנ"ך.‏ ממוקמת ליד כביש 40 כ-10 קילומטר מדרום לרחובות. המושבה הוקמה על ידי קבוצת הביל"ויים בשנת 1884, והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. היא מכונה "מושבת הביל"ויים", שכן היא המושבה היחידה שהוקמה על ידי אנשי ביל"ו.

גדרה נחשבת ליישוב שקליטת העלייה בו התרחשה בהצלחה, ותרמה רבות לפיתוח המקום ולהתאקלמות העולים שבאו לגור בתחומה. יהודי תימן הגיעו למושבה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. התנופה העיקרית הייתה לאחר הקמת מדינת ישראל. במסגרת מבצע על כנפי נשרים הגיעו למושבה יוצאי תימן, אשר היו במרוצת השנים להנהגת המקום. גל נוסף של עלייה הגיע למושבה בשנת 1984 במסגרת מבצע משה. במצודת טגארט ממערב לכביש הראשי הוקם מרכז קליטה ליהדות אתיופיה, אשר נקלטו במושבה.

גאוגרפיה

גדרה בנויה על פני 7 גבעות אשר מתנשאות לגובה של כ-80 מטר מעל פני הים. בשטח השיפוט מצויים שטחים ירוקים רבים. מצפון ומערב יש שטחים חקלאים. כחלק מנופה של המושבה, ניתן לראות בבירור את הרי ירושלים אשר נמצאים ממזרח לגדרה, ואף מופיעים בסמל המועצה המקומית. גדרה גובלת מצפון וממזרח במושב קדרון, מועצה אזורית ברנר, ממערב מועצה אזורית גדרות, ומדרום מועצה אזורית באר טוביה

היסטוריה

שרידי עתיקות

תל קטרה הוא תל עתיק בצפון גדרה. עד 1948 שכן עליו הכפר קטרה שנכבש ונהרס במלחמת העצמאות. לפי החרסים שנתגלו במקום הוא היה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל עד לתקופה הביזנטית. לפי הסברה זה מקומה של העיר קדרון המוכרת ממלחמות החשמונאים. ייתכן שהשם קטרה שמר על השם העתיק קדרון ואכן המושב הסמוך קדרון נקרא בשם זה. בפסגת התל הוקמה תצפית וספסלי מנוחה. משם יש תצפית יפה על גדרה והסביבה.

בבית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים מוצגים ממצאים שנמצאו במערת קבורה מהתקופה הכנענית ומהתקופה הביזאנטית אשר התגלו בגבעות הכורכר ו"מחורבת חברא".

מערת הקבורה מהתקופה הכנענית כללה חדר אחד בגודל של ששה מטרים מרובעים. המערה נחצבה במדרון הדרום-מזרחי של רכס הכורכר. בקבר נמצאו מנחות קבורה וכן כלי חרס ביתיים, כלי נשק וחרפושיות, המאפשרות תארוך לתקופה הכנענית התיכונה שלב ב'.

במערה מהתקופה הביזאנטית חדר אחד ובו תשעה כוכי קבורה ונחתמה באבן גולל. נמצאו בה מנחות קבורה אופייניות ומטבע מימי קונסטנטינוס הראשון. בין הכחים המוצגים המוזיאון: צמידי זכוכית, חרוזי זכוכית ובקבוקי זכוכית.

בצפונה של גדרה באתר "חורבת חברא" נמצאו מבנים, בית בד ובאר וכן לוח שיש עם כתובת בעברית. התאריך המשוער אף הוא מהתקופה הביזאנטית.

בכניסה יש ציטוט של השם גדרה ממפת מדבא ‏‏ ומספר דברי הימים.‏ אך הם לא קשורים למושבה החדשה.

ייסוד המושבה

גדרה נוסדה, כיישוב שיתופי, על ידי אנשי ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה), שסבלו תלאות רבות במקומות שונים, מאז עלייתם לארץ בי"ז תמוז תרמ"ב (1882). רבי יחיאל מיכל פינס אשר הכירם ותיאר אותם:

	תמת לבם עם הרעיון הקדוש לנו ואת חריצותם הנמרצת לעבודה בפעל-כפיים.
– משה סמילנסקי

.

הוא רכש מהקונסול הצרפתי ביפו, באביב 1884, 3000 דונם ליד הכפר הערבי קטרה. האדמה נרשמה על שמו של ר' עזריאל הילדסהיימר מברלין, חולקה ל-25 חלקות שוות ושליח נאמן מכר את החלקות לנדיבים בחוץ לארץ. בני בילו פרעו את חלקם בתשלומים במשך השנים.

בחנוכה, בכ"ו בכסלו תרמ"ה, 14 בדצמבר 1884 (נר שני של חנוכה) עלו על הקרקע הביל"ויים צבי הורביץ ושלמה זלמן צוקרמן. הם הדליקו על גבעת המושבה שתי מדורות כנגד שני נרות חנוכה. במשך השבועות הבאים עלו גם שאר החברים: בנימין פוקס, דב ליבוביץ, יוסף ליס, יעקב שלמה חזנוב, יעקב מוהילבסקי, מנחם מנדל מוהילבסקי ואליהו סברדלוב. על הגבעה מצאו המייסדים את צריף העץ שבנה עבורם פטרונם יחיאל מיכל פינס. ברשותם היו רק חמור, רובה, תשעה מעדרים ומזומנים - 410 פרנק. בשנה הראשונה הם החליטו לנטוע גפנים וקראו לכרמים על שם משה מונטפיורי ורעייתו: "משה" ו"יהודית". בעקבות קשיים במקום, עלה הרעיון לפזר את הבילויים במושבות. פטרונם רבי יחיאל מיכל פינס הגן עליהם. חובבי ציון נרתמו לעזרתם. כעבור שנה רכשו מחרשות וסוסים והחלו לגדל חיטה. האורווה שנבנתה לסוסים נחשבה על ידי ערבי הכפר השכן "קטרה" למבנה והגג נהרס על ידי השלטונות בסיוע ערביי הכפר. אברהם מויאל - בא כח חובבי ציון ביפו - טען לזכותם בפני השלטונות והם הורשו להשלים את הגג מעל הבור ואפילו עברו לגור בו לצד הסוסים.

בינתיים שנים מהראשונים נישאו וזכו לפינה משלהן בפרוזדור של האורווה. שנאת השכנים גברה ובאחת השבתות הותקפה המושבה. מאות ערבים מהסביבה תקפו את המושבה. הם נהדפו בעזרת רוכבים שהגיעו ממזכרת בתיה ומראשון לציון. אך שתי הנשים הפילו את ולדיהן וההתקפה הסתיימה בכריית שני קברים ראשונים במושבה.

בשנת 1888, קיבלו אנשי המושבה רישיון לבנות בתים במושבה. איתם קיבל רשיון יעקב שכביץ שעלה לארץ ישראל בשנת 1893 והתיישב בגדרה ליד הבילויים, והיה לתלמיד החכם של המושבה‏.

שנים מאוחרות

בשנים האחרונות נבנו כמה שכונות חדשות במזרח גדרה. רוב דיירי השכונות החדשות הם זוגות צעירים. יש תוכניות רבות לפתוח גדרה כמו: שיפור מראה התחנה המרכזית, שיפור החזית הפונה לעבר כביש 40, סידורי תשתית וניקוז (בניית כיכרות ועוד), הרחבת השכונות הקיימות והקמת שכונות חדשות, הקמת שני בתי ספר חדשים וכמה גני ילדים נוספים, בעיקר בשכונות החדשות.

במהלך מבצע עופרת יצוקה שנערך בתחילת 2009, ספגה לראשונה העיירה פגיעות של טילי גראד שנורו על ידי מחבלי חמאס מרצועת עזה.

גדרה למען איכות הסיבה

יואל גמליאל, ראש המועצה, פעל ועדיין פועל למען איכות הסיבה בגדרה בדרכים רבות: בסוף שנת 2009, פנה לצוות M.G.E- חברה לפיתוח בר קיימא של ערים ואזורים, ומאז עוסקים נציגי החברה, יחד עם הצוותים המקצועיים של המועצה המקומית גדרה, בגיבוש תכנית אב לבנייה ירוקה שתופץ בקרב הבונים והמתכננים הפועלים בשטח המועצה המקומית גדרה. בנוסף, מועצת גדרה בשיתוף איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה והמשרד להגנת הסביבה מסבסדת קומפוסטרים (מכשיר להכנת קומפוסט/דשן אורגני המיוצר משיירי פסולת אורגנית מהמטבח כדי לייצר דשן אורגני טבעי). כמו כן, קומפוסטרים הביתיים מקטינים את כמות הפסולת הביתית המגיעה להטמנה, כל משפחה המשתמשת בקומפוסט חוסכת מעל לטון פסולת בשנה! המועצה המקומית התקשרה עם חברת שירותי "נוי" מקבוצת שירותי "אלון" חברה מובילה בתחום הייצור של מוצרי תברואה ובפיתוח מתקני תברואה להצבת מתקני מיחזור במגמה לשפר את איכות הסביבה בגדרה. לנוחיות הציבור הרחב החליט ראש המועצה יואל גמליאל להציג ברחבי היישוב מתקנים שונים כגון: מכלי פלסטיק ונייר וזאת על מנת לתת לתושב את השירות הטוב ביותר.

סטטיסטיקה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בגדרה 23,159 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎7.9%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, המועצה המקומית מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 58.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 8,609 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בגדרה:

אתרי עניין

• בית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים
• בור הבילויים - הבור המשוחזר
• מגדל המים
• הפעמון
• בית הכנסת
• צריף הביל"יים (צריף סברדלוב) - הצריף היחיד שנותר מימי העלייה הראשונה.
• בית פוקס - מועדון בני ברית
• גן הפסלים - ליד בית מינץ נמצא גן פסלים פתוח לקהל של הפסל יומה שגב המתגורר במקום. הפסלים עשויים מגרוטאות מתכת שמצא וממלאים בצפיפות את הגן.
• מתנ"ס גדרה החדש.

מוסדות חינוכיים

• בתי ספר יסודיים - בית הספר "פינס", בית הספר "רעות", בית הספר "גוונים", בית הספר "רימונים", בית הספר "אוהל-שלום".
• בתי ספר על-יסודיים - נתיבי נועם, תיכון אזורי גדרה ע"ש מנחם בגין, תיכון רמון ע"ש אסף ואילן רמון.
• חינוך גבוה - מכללת גדרה - מיחמ"ט גדרה, אולפנת הרב בהר"ן.

מוסדות רפואיים

• בית חולים הגריאטרי הרצפלד
• נווה אורנים (בית אבות לתשושים סיעודי ותשושי נפש)
• בית וייזל

ראשי המועצה

• אליהו פרנקל(1949-1962)‏
• צבי צ'צ'קס (עגנון)(1962-1969)‏
• יוסף גרפי (1969-1971)‏
• שלום כהן (1972-1993}‏
• אלי רדיע (1993-2003)
• ירון בן-נון (2003-2008)
• יואל גמליאל (משנת 2008)

ראו גם

• פולמוס גדרה
• כפר אוריאל

לקריאה נוספת

• רן אהרונסון, לכו ונלכה, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, 2004.
• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב, תל אביב: הוצאת דביר, 1939.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדרה

• גדדה, באתר "טיולי"
• גדרה בת 80 - סרטון נוסטלגי משנת 1964, באתר ynet‏
• גדרה - היסטוריה

• 

  הפעמון (2010)

• 

  הפעמון ובית הכנסת (2006)

• 

  שחזור הבור

• 

  מגדל המים

• 

  בית פוקס

• 

  בית פוקס - מועדון בני ברית

• 

  אנדרטה לחללי מלחמות ישראל

• 

  צריף סברדלוב (צריף הבילויים)

• 

  מוזיאון בית מינץ

• 

  גלגל עינויים בגן הפסלים של יומה שגב

• 

  יהודי עם תפילין בגן הפסלים של יומה שגב

• 

  הגן בחזיתו של בית מינץ

• 

  שכונת מגורים חדשה בגדרה

• 

  מצודת טיגארט נטושה בשולי היישוב

מראה כללי של גדרה מגבעות מראר שמצפון לה

_{קואורדינטות: 31°48′50″N 34°46′42″E}