ארפוודסוניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארפוודסוניט
Arfvedsonite-20218.jpg
דוגמת יד מהר סנט-אילר
תכונות המינרל
הרכב כימי Na3(Fe2+,Mg)4Fe3+Si8O22(OH)2
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש גבישים מאורכים פריזמתיים דקים, מחטיים, לוחיים לעתים בתצורת מקבצים קורנים בצורת כוכב. כמה מהדגימות הגיעו לאורך של 20 ס"מ. לעתים גם סיבי
צבע שחור ירקרק, אפור כחלחל או שחור.
ברק זגוגי או משיי עד עמום
שקיפות שקוף למחצה עד אטום
פצילות מעולה בשני כוונים בזוויות של 56 ו-124 מעלות
שבירה פריך, בלתי שווה
קשיות 6-5.5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.5-3.1 (בדרך כלל 3.4)
שרטוט אפור-כחלחל כהה
מידע נוסף תופעת גבישים תאומים נפוצה. הגבישים מקווקווים לאורכם. אופטית המינרל דו-צירי והוא ניחן בפליאוכרואיזם.
מינרלים נלווים נפלין, אגירין, אלביט, ריבקיט, קטופוריט וקוורץ

ארפוודסוניט הוא מינרל, חבר בקבוצת האמפיבול - קבוצה של אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה דמוי שרשרות) מאפיים שהם מינרלים בוני הסלעים חשובים, אם כי הארפוודסוניט עצמו נדיר למדי. הארפוודסוניט בנוי משרשרת כפולה שבה שתי שורות של ארבעונים של סיליקט (SiO4) מתחברות אל שתי שורות אחרות דרך קטיונים של מגנזיום או ברזל או נתרן.

נוסחת המבנה הכימי של הארפוודסוניט היא: Na3( Fe2+, Mg)4Fe3+ Si8O22(OH)2. הסיבה להופעה כפולה של אטומי הברזל בנוסחת הארפוודסוניט נועדה להראות את קיומם של שני סוגים של אטומי ברזל. האחד בערכיות של 2 תופס מקומות זהים בסריג לאטום המגנזיום שערכיותו 2 משום ששני האטומים הם בגודל דומה, והשני בערכיות 3 הוא קטן יותר בנפחו.

הארפוודסוניט מתגבש במערך קריסטלוגרפי מונוקליני ובדרך כלל מופיע בתצורת סיבים או גבישים פריזמתיים מאורכים בתצורת כוכב בגוון שחור עד אפור כחלחל. משקלו הסגולי 3.44 עד 3.45 וקשיותו 5.5 עד 6 בסולם מוס.

הארפוודסוניט הוא המינרל העשיר בברזל בשורה האיזומורפית (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכולים להיות מוחלפים על ידי אטומים אחרים מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל) עם המינרל העשיר במגנזיום - מגנזיו-ארפוודסוניט. ניתן להבחין בין שני המינרלים רק בעזרת אנליזה כימית.

מבחינת תכונותיו האופטיות הארפוודסוניט הוא דו-צירי, והוא ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בולט. הוא נראה כחול-ירוק מזווית אחת, ירוק חום מזווית שנייה ואפור-סגול מזווית שלישית.

הארפוודסוניט נתגלה בשנת 1823 וקרוי על שמו של הכימאי השבדי מגלה הליתיום, יוהאן אוגוסט ארפוודסון (Johan August Arfwedson ‏ 1841-1792).

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארפוודסוניט הוא מינרל נדיר יחסית ונוצר בסביבת סלעי יסוד אלקליים כמו במחדרים הבהירים והעשירים בנתרן ובמינרלים נדירים של סיאניט נפליני ופגמטיטים אגפיאטיים [1] וגרניטים פאראלקליניים יחד עם המינרלים נפלין, אגירין, אלביט, ריבקיט, קטופוריט וקוורץ, כמו בבתולית של גולדן הורן (Golden Horn – קרן הזהב) במחוז אוקאנוגן (Okanogan) במדינת וושינגטון (המקום בו נמצא לראשונה ב-1966 המינרל זקטזריט – zektzerite). מקומות נוספים כוללים את הר סנט-אילר (Mont Saint Hilaire) בפרובינציית קוויבק שבקנדה, מחדר לימאוססק (Ilimaussaq) - המקום בו נתגלה המינרל לראשונה, פגמטיטים בחצי האי קולה ברוסיה, במכרות באוקראינה, בחבל הריין בגרמניה, בלנגסונדפיורד בנורבגיה, מחוז בולדר בקולורדו ובמדינת ניו המפשייר בארצות הברית. [2]

בישראל ניתן למצוא ארפוודסוניט בנורדמרקיט (סוג של סיאניט) של מכתש רמון. בסביבה הקרובה ניתן למצוא ארפוודסוניט בחצי האי סיני: במיקרוגרניטים בוואדי קביליה (באזור הדרומי מזרחי של סיני); ובקוורץ פורפירים באזור ג'בל מוסה וג'בל קתרינה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman (1963) Rock-forming Minerals, v. 2, Chain Silicates, p. 364-374

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגפיאט הוא מונח שנטבע ב-1911 לסוג סלע מיוחד שנתגלה בגרינלנד. המונח עצמו שנוי במחלוקת בין המינרלוגים וחלקם נוהגים להשתמש במונח פאראלקלין.
  2. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.