חבל הריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חבל הריין (או ריינלנד, Rheinland בגרמנית) הוא שמו של האזור השוכן לגדות החלק הצפוני-מרכזי של נהר הריין בגרמניה.

Rhineland.jpg

אורכו של האזור מגבולו הצפוני (דיסלדורף) ועד גבולו הדרומי (קובלנץ) הוא כ-150 ק"מ. למרות שנהר הריין (הזורם מדרום לצפון) מגדיר את האזור, גם אזורים המרוחקים עד כ-70 ק"מ ממנו לכיוון מערב ומזרח משתכיים אליו. שטחו של האזור כשטחה של מדינת ישראל, כ-20,000 קמ"ר.

המושג "חבל הריין" אינו מציין את אזור הריין לכל אורכו של הנהר. בנוסף, "ריינלנד" אינו אזור פוליטי רשמי בימינו; בתחומו נמצאים שטחים של שתי מדינות בגרמניה: נורדריין-וסטפאליה וריינלנד-פאלץ.

יותר מכל, הגדרתו של האזור תרבותית: לתושבי חבל הריין שפה משלהם (קֵלְש) וכן מאכלים, מוזיקה, אמנות ופולקלור. האזור ידוע כאי של רצינות פחותה, נינוחות, אהבת החיים וחוסר רשמיות בהשוואה לאזורים אחרים בגרמניה.

שתי הערים הגדולות והחשובות באזור הן קלן, המייצגת נאמנה את אופי האזור ותרבותו, ובון. בריינלנד, ובמיוחד לאורך הריין, קיימות ערי-מרפא (עיירות נופש) רבות; בשמותיהן של רבות מהן קיימת התחילית באד, שפירושה בגרמנית - מרחצאות. שתיים מהידועות שבעיירות אלו הן באד מינסטראייפל (Bad Münstereifel, אחד המקומות המתוירים ביותר בגרמניה) ובד הונף (Bad Honnef).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1824 הוקם מחוז ריילנד במסגרת פרוסיה מאיחוד מחוזות "הריין התחתי" ו-"יוליך-קלווה-ברג", ובירתו הייתה קובלנץ.

חוזה ורסאי, שנחתם ב-1919, קבע כי לגרמניה אסור יהיה להכניס צבא לאזור או לבנות בו ביצורים, כדי ליצור חיץ בין גרמניה ובין צרפת, לוקסמבורג, בלגיה והולנד. בעקבות החוזה גם הופרד מהריינלנד חבל הסאר, והועבר לשליטת חבר הלאומים, עד שחזר בהחלטת משאל עם, לשליטת גרמניה.

במהלך שנות ה-20 נכנסו לריינלנד, ובייחוד לחבל הרוהר (אשר כיום אינו מוגדר כחלק מחבל הריין) גם כוחות צבא צרפתיים, בלגיים ובריטיים בעקבות אי כיבוד של חוזה ורסאי על ידי הגרמנים, ובראש ובראשונה תשלום הפיצויים לצרפת. חוזה לוקרנו מ-1925 חזר על הסעיפים המדברים על פירוז החבל, ובעקבותיו החלו לצאת כוחות הצבא הזרים.

בראשית 1936 הורה היטלר לפלוש לחבל הריין, האזור הגובל עם צרפת, שהיה מפורז על פי חוזה ורסאי. מפקדי הצבא הגרמני התנגדו לצעד אך היטלר שכנע אותם שצרפת ואנגליה לא יעשו דבר‏[1] והצבא הגרמני נכנס לאזור בניגוד לחוזה ורסאי ולהסכמי לוקרנו. לימים בהתייחסו לפלישה לחבל הריין אמר היטלר:

Cquote2.svg

48 השעות שלאחר הכניסה לחבל הריין היו המתוחות ביותר בחיי. אילו נכנסו הצרפתים אז לחבל הריין, היינו צריכים לסגת כשזנבנו בין רגלינו, מפני שכוחות הצבא שעמדו אז לרשותנו לא היו מספיקים אפילו להתנגדות צנועה

Cquote3.svg
– ס. כהן "היסטוריה דיפלומטית של המאה ה-20" חלק ב' עמוד 165

העדר התגובה מצד צרפת, והמחאה הרפה מצד אנגליה היוו עוד נדבך במדיניות הפיוס כלפי גרמניה של ערב מלחמת העולם השנייה.

ב-1946, אחרי תום מלחמת העולם השנייה, חולק המחוז בין שתי מדינות בגרמניה המערבית - נורדריין-וסטפאליה וריינלנד-פאלץ.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מסעות בזמן- משלום למלחמה ולשואה" ד"ר קציאה טביביאן עמוד 140. הוצאת מט"ח 2009