כרונוביולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כרונוביולוגיה ( מלטינית: כרונו=זמן, ביולוגיה=חקר היצורים החיים) הוא תחום מחקר במדע שחוקר תופעות מחזוריות ביצורים חיים וההתאמות שלהם למקצבים הקשורים למקצבי השמש והירח. מקצבים אלו ידועים כמקצבים ביולוגים.
חקר הכרונוביולוגיה קשור לאנטומיה משווה, פיזיולוגיה, גנטיקה, ביולוגיה מולקולרית והתנהגות יצורים חיים בתוך התחום של המקצבים. תחומים אחרים מתקשרים להתפתחות, רבייה, אקולוגיה ואבולוציה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור פעילויות ביולוגיות רבות ביצורים חיים ניתן להבחין בשונות במשך ובתזמון התהליכים השונים. שונות זו מתרחשת בבעלי חיים (אכילה, שינה, רבייה, תרדמת חורף, נדידה, התחדשות תאית ועוד.), בצמחים (תנועות עלים, תגובות פוטוסינתטיות ועוד.) וביצורים נוספים כמו פטריות וציאנובקטריה. המקצב (ריתמוס) החשוב ביותר בכרונוביולוגיה הוא המקצב הצירקדיאני(יומי), הנמשך בערך 24 שעות ונראה בתגובות פיזיולוגיות בכל היצורים הללו.
ניתן למצוא גם מקצבים נוספים: עונתי (רבייה, נדידה), שנתי, שבועי, חודשי (המחזור החודשי באישה), מחזורים קצרים מ24 שעות (מחזורי שינה, הפרשת הורמון גדילה), מחזורי גאות ושפל ועוד. מקצבים אלה מושפעים מסיבוב הירח סביב כדור הארץ ומסיבוב כדור הארץ סביב השמש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצב יומי (צירקדיאני) התגלה לראשונה במאה ה-16 בתנועת עלי צמח על ידי המדען הצרפתי ג'ין-ג'אקוס דאורטוס דה מריאן. ב-1751 הבוטנאי השבדי קארולוס ליניאוס פיתח שעון צמחי תוך שימוש בכמה מינים של פרחים. על ידי סידור הצמחים במעגל הוא בנה שעון שהראה את השעה ביום לפי אילו פרחים היו פתוחים ואילו היו סגורים. בשנות ה-60 של המאה ה-19, קארל ארנסט וון באאר (von Baer) כתב על הזמן הביולוגי והשונות שלו במינים שונים של בעלי חיים. ג'קוב וון אוקסקול (von Uexkull) המשיך את מחקרו.
ב-1924 אלכסנדר ציזהבסקי (Chizhevsky), בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת מוסקבה, פרסם מספר עבודות:"גורמים פיזיקליים מאחורי תהליכי ההיסטוריה" ו"קטסטרופות אפידימיולוגיות ופעילות מחזורית של השמש" שבדקו מחזורים ביצורים חיים ביחס למחזור הסיבוב השנתי של השמש סביב כדור הארץ ולמחזור החודשי של הירח סביב כדור הארץ. ציזהבסקי פיתח דיסציפלינה חדשה, הליוביולוגיה, ענף מתוך אסטרוביולוגיה. ב-1939 ציזהסבקי נבחר לנשיא כבוד של הקונגרס הבינלאומי של פיזיקה ביולוגית, על פרסומיו מ-1936 "ההד היבשתי של סערות שמש" (ברוסית А.Л.Чижевский. Земное эхо солнечных бурь) אך מעט לאחר מכן ציזהבסקי נעצר על ידי המשטר הקומוניסטי והוגלה לסיביר תחת שלטונו של יוסיף סטלין. מאמריו של ציזהבסקי משנות ה-30 של המאה ה-20 צונזרו כולל מחקר על דם ומדדים אלקטרומגנטיים של כדוריות דם אדומות והקשר שלהם עם מחזורים יומיים באדם. מאמרים אלו ראו אור 40 שנה לאחר מכן ב-1973.
נדמה כי ענף הכרונוביולוגיה יוסד במהלך ועידה שהתרחשה בשנות ה-60 במעבדות קולד ספרינג הרבור בארצות הברית. בוועידה זו מדענים ממגוון תחומים שונים גילו כי הם למעשה חוקרים חלק מאותה תופעה. בשנות ה-60 הומצאה "עקומת מקטע התגובה" (PRC phase response curve) על ידי פטרישיה דקורסי (DeCoursey) שכיום הוא אחד הכלים השימושיים בתחום הכרונוביולוגיה.
פרנץ הלברג (Halberg) מאוניברסיטת מינסוטה, שקבע את המילה צירקדי ("בערך יומי"), נחשב כ"אבא של הכרונוביולוגיה האמריקאית". עם זאת, מי שנבחר לעמוד בראש ה'חברה לחקר מחזורים ביולוגים' בשנות ה-70 היה קולין פיטנדרי (Pittendrigh). נטייתו של הלברג לקידום המחקר בבני אדם ומחלות היא שעמדה לו לרועץ. פיטנדרי תמך במחקר אבולוציוני-אקולוגי. ואכן בשנים אלו חוקרי החברה ערכו מחקרים בסיסיים על מגוון רחב של יצורים, כולל צמחים ולא רק בעלי חיים. בשנים האחרונות עיקר המימון בתחום הכרונוביולוגיה מופנה לחקר עכברים, חולדות, בני אדם וזבובי פירות.
דוגמה לתחומי מחקר בכרונוביולוגיה הוא הטיפול באור ומתן מלטונין וכן האיפוס של המקצב בבני אדם ובבעלי חיים. למשל, ההבדל בין אנשים ששעות הפעילות המועדפות עליהם הן שעות הבוקר לבין האנשים המעדיפים את שעות הלילה. כיום יש דרכי הערכה רבות למקצבים שניתן למדוד.
במחצית השנייה של המאה ה-20, תרומה משמעותית למחקר נעשתה על ידי חוקרים אירופאים כמו יורגן אשוף (Jürgen Aschoff) ופיטנדרי שחקרו את היכולת לשלוט במקצב הצירקדי על ידי אור.
המקצבים הביולוגיים נשלטים על ידי השעון הביולוגי. חלק עיקרי של השעון נמצא במוח, אך שעונים נוספים נמצאו גם ברקמות נוספות בגופם של האדם ובעלי חיים. בצמחים הוא ממוקם בחלקי צמח שונים.

תחומים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרונוביולוגיה היא מדע בינתחומי. היא קשורה לרפואה ולתחומי מחקר נוספים כמו יעפת(ג'ט לג), הפרעות שינה, אנדוקרינולוגיה, מדעי הזיקנה, רפואת ספורט, רפואת חלל ופוטופריודה.
הכרונוביולוגיה אינה כוללת את התורה הלא מבוססת של ביוריתמוסים, הטוענת לתאר קבוצה של שונויות מחזוריות בהתנהגות בני אדם תוך התבססות על מחזורים פזיולוגיים ורגשיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jay C. Dunlap, Jeniffer J. Loros, Patricia J DeCoursey, Chronobiology: Biological Timekeeping, Sinauer Associates Inc. Publishers, Sunderland, Massachusetts, USA, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ביולוגיה

אבולוציה · אימונולוגיה · אנטומיה · אקולוגיה · אתולוגיה · בוטניקה · ביואתיקה · ביוטכנולוגיה · ביוכימיה · ביולוגיה ימית · ביולוגיה מבנית · ביולוגיה מולקולרית · ביולוגיה התפתחותית · ביולוגיה מערכתית · בקטריולוגיה · גנומיקה · גנטיקה · זואולוגיה · היסטולוגיה · טוקסיקולוגיה · כרונוביולוגיה · מדעי המוח · מורפולוגיה · מדעי החיים · מיון עולם הטבע · מיקרוביולוגיה · פיזיולוגיה · פרמקולוגיה · פתולוגיה · קריוביולוגיה · רדיוביולוגיה · ציטולוגיה · אנטומולוגיה · פיטוגאוגרפיה


ראו גם: רמות ארגון בביולוגיה · תחומים בביולוגיה · ביולוגים

פורטל ביולוגיה