בית הכנסת הגדול באוסייק
.jpg) | |
| בית הכנסת כפי שצולם ב-1926 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת |
רחוב ז'ופאנייסקה, אוסייק בקרואטית: Osijek, Županijska ulica |
| מיקום | אוסייק |
| מדינה |
 קרואטיה |
| רב בית הכנסת | ארמנד קמינקא, שמעון אונגר, חיים (צ'ארלס) שטקל |
| נוסח תפילה | נאולוגי |
| מנהל | הוגו שפיצר |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1867–1869 (כשנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1869  |
| תאריך פירוק | 1950 |
| אדריכל | תיאודור שטרן |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-מורית אדריכלות נאו-רומנסקית (אנ') |
| מידות | |
| קומות | 3 |
| קואורדינטות | 45°33′33″N 18°40′34″E / 45.55917°N 18.67611°E |
  | |
בית הכנסת הגדול באוסייק (בקרואטית: Velika Sinagoga u Osijek) היה בית כנסת אשכנזי, שפעל בעיר אוסייק במזרח קרואטיה בין השנים 1869–1941. ב-1950 נהרס המבנה, במקומו הוקם בניין מגורים, והוקם גלעד להנצחת בית הכנסת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הקהילה היהודית באוסייק
ראשוני היהודים הורשו להתיישב באוסייק באמצע המאה ה-18 ובעיר התחתונה התיישבו 11 משפחות יהודיות. קהילה מאורגנת אשכנזית קמה במקום ב-1849, עת התגוררו באוסייק 160 משפחות יהודיות. הקהילה נחלקה לשני קהלים. בעיר העילית התגורר הקהל הגדול יותר ובעיר התחתית קהל קטן יותר. ב-1850 הוקם בית עלמין יהודי בעיר העילית וב-1860 הוקם בית עלמין בעיר התחתית. ב-1856 הוקם בית ספר יסודי יהודי וב-1869 נחנך בית הכנסת המרכזי בעיר העילית. בשלהי המאה ה-19 כיהן ארמנד קמינקא כרב הראשי ליהודי אוסייק ולאחריו כיהן ד"ר שמעון אונגר שכיהן מ-1901 ולמשך 36 שנים כרב הראשי של הקהילה. מינויו של הרב אונגר שהשתייך לזרם הנאולוגי נחשב ניצחון לגישה הליברלית בניהול חיי הקהילה.[1] ב-1903 הוקם בית כנסת בעיר התחתית לקהל המתפללים שם.[2][3]
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה תוכנן על ידי האדריכל תיאודור שטרן, בנייתו נמשכה במשך שנתיים והוא נחנך ב-1869. בית הכנסת שכן ברחוב המסחרי הראשי בעיר העילית, מול בניין העירייה. המבנה היה בן שלוש קומות, נבנה מלבנים בעל חזית גבס המעוטרת בעיטורי טרקוטה. למבנה היו שני מגדלים, בעלי כיפות המעוצבות בצורת לוטוס. המבנה שילב סגנון אדריכלי נאו-מורי, ואדריכלות נאו-רומנסקית (אנ'). בבית הכנסת היו שני מתחמי עזרת נשים, אשר שכנו בקומתו השנייה והשלישית. הריצוף בוצע כמוזאיקה בשיטת אופוס סקטילה. בעת שנחנך היה מבנה בית הכנסת הגבוה ביותר באוסייק.[4][5][6]
עד למלחמת העולם הראשונה השפה המדוברת בקרב בני הקהילה ובכלל זה שפת התפילה בבית הכנסת הייתה הגרמנית. לאחר המלחמה וכינון ממלכת יוגוסלביה הפכה בהדרגה הסרבו-קרואטית לשפה הדומיננטית.
עם הפלישה ליוגוסלביה, ב-10 באפריל 1941 נכנסו לעיר כוחות הוורמאכט בלווי אנשי אוסטאשה. בסיוע פולקסדויטשה החלו ברדיפות, ביזה ומאסרים בקרב בני הקהילה. ב-13 באפריל נבזזה תכולת בית הכנסת. לאחר מכן הושלכו פנימה פצצות תבערה והוא עלה באש. הגרמנים מנעו מאנשי מכבי האש להגיע למקום, והמבנה חרב עד היסוד. הקהילה היהודית חרבה בשואת יהודי קרואטיה. ב-1950 נהרס המבנה, במקומו הוקם בניין מגורים, והוקם גלעד להנצחת בית הכנסת.[7][8]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Carl Bethke, "Keine gemeinsame Sprache?", LIT Verlag, Münster, Deutschland ,2013, pp 68, 87, 89, 193, באתר גוגל ספרים, מסת"ב 9783643117540, (בגרמנית).
- ^ הקהילה היהודית באוסייק, באתר Jewish Cemetery Project (באנגלית).
- ^ צילום מבנה בית הכנסת "הקטן" בעיר התחתית (1999), באתר "המרכז לאמנות יהודית".
- ^ אתרי מורשת יהודית בקרואטיה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
- ^ הקהילה היהודית באוסייק בתוך: אתרי מורשת יהודית בקרואטיה (2006), באתר heritageabroad.gov, עמודים 7–8 (באנגלית).
- ^ בית הכנסת הגדול באוסייק, באתר המרכז לאמנות יהודית (באנגלית).
- ^ הקהילה היהודית באוסייק, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 28–31.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמודים 161–162.