בית הכנסת הקטן באוסייק
 | |
| המבנה בו שכן בית כנסת כפי שצולם ב-2017 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת |
רחוב ד.טוצוביצ'ה 32, אוסייק בקרואטית: 32 ,Osijek, D. Tucovića ulica |
| מיקום | אוסייק |
| מדינה |
 קרואטיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1902–1903 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1903  |
| אדריכל | וילהם קרל הופבאוור (Wilhelm Carl Hofbauer) |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-מורית אדריכלות נאו-רומנסקית (אנ') |
| מידות | |
| קומות | 3 |
| קואורדינטות | 45°33′24″N 18°43′18″E / 45.55667°N 18.72167°E |
  | |
בית הכנסת הקטן באוסייק (בקרואטית: Mala Sinagoga u Osijek) היה בית כנסת אשכנזי, שפעל בעיר אוסייק במזרח קרואטיה בין השנים 1903–1941. המבנה שרד את מלחמת העולם השנייה, ב-1970 נמכר והוסב לכנסייה פנטקוסטליסטית.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הקהילה היהודית באוסייק
ראשוני היהודים הורשו להתיישב באוסייק באמצע המאה ה-18 ובעיר התחתונה התיישבו 11 משפחות יהודיות. קהילה מאורגנת אשכנזית קמה במקום ב-1849, עת התגוררו באוסייק 160 משפחות יהודיות. הקהילה נחלקה לשני קהלים. בעיר העילית התגורר הקהל הגדול יותר ובעיר התחתית קהל קטן יותר. ב-1850 הוקם בית עלמין יהודי בעיר העילית וב-1860 הוקם בית עלמין בעיר התחתית. ב-1856 הוקם בית ספר יסודי יהודי וב-1869 נחנך בית הכנסת המרכזי בעיר העילית. בשלהי המאה ה-19 כיהן ארמנד קמינקא כרב הראשי ליהודי אוסייק ולאחריו כיהן ד"ר שמעון אונגר שכיהן מ-1901 ולמשך 36 שנים כרב הראשי של הקהילה. מינויו של הרב אונגר שהשתייך לזרם הנאולוגי נחשב ניצחון לגישה הליברלית בניהול חיי הקהילה.[2]
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה תוכנן על ידי האדריכל וילהם קרל הופבאוור בדומה למבנה בית הכנסת הגדול, וניצב במנח מערב-מזרח. המבנה שכן ברחוב מרכזי בעיר התחתית של אוסייק, בנייתו החלה ב-1902 והסתיימה שנה מאוחר יותר. חזית הבניין נחלקת לשלושה נדבכים, כניסה מרכזית ומשני צידיה שני מגדלים. הכניסה למבנה קמורה ומעליה ויטראז' מעוגל. מעל דלת הכנסייה הוצב מגן דוד. שני המגדלים צמדים למבואה, בכל אחד מהם גרם מדרגות המוביל לעזרת הנשים אשר שכנה בקומה השנייה, ולעליית הגג שהיוותה למעשה את הקומה השלישית במבנה. ראשי המגדלים עוטרו בכיפות כסופות דמויות בצל, ועוטרו בראשם במגן דוד. פנים המבנה נחלק לשלושה חלקים. המבואה, אולם התפילה המרכזי, והבמה וארון הקודש. האולם המרכזי הוא חלל עץ גדול, מקומר לצורת חבית.[3]
עד למלחמת העולם הראשונה השפה המדוברת בקרב בני הקהילה ובכלל זה שפת התפילה בבית הכנסת הייתה הגרמנית. לאחר המלחמה וכינון ממלכת יוגוסלביה הפכה בהדרגה הסרבו-קרואטית לשפה הדומיננטית.
עם הפלישה ליוגוסלביה, ב-10 באפריל 1941 נכנסו לעיר כוחות הוורמאכט בלווי אנשי אוסטאשה. בסיוע פולקסדויטשה החלו ברדיפות, ביזה ומאסרים בקרב בני הקהילה. תכולת בית הכנסת נבזזה. קהילת אוסייק חרבה בשואה. לאחר המלחמה שבו שרידי הקהילה וניסו לחדש את הפעילות הקהילתית. המבנה שרד את המלחמה, וב-1970 נמכר והוסב לכנסייה פנטקוסטליסטית. נכון ל-2023 היה המבנה במצב טוב, וניתן היה לאתר סממנים לשימושו הקודם, כגון תבליטים של עשרת הדברות ומספר מגיני דוד.[1][4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הקהילה היהודית באוסייק, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 28–31.
- ^ Carl Bethke, "Keine gemeinsame Sprache?", LIT Verlag, Münster, Deutschland ,2013, pp 68, 87, 89, 193, באתר גוגל ספרים, מסת"ב 9783643117540, (בגרמנית).
- ^ בית הכנסת "הקטן" בעיר התחתית (1999), באתר "המרכז לאמנות יהודית".
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמודים 161–162.