גבעת ווטרשיפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר מ-1984 בתרגום רנה ליטוין
כריכת הספר מ-2013 בתרגום יואב אבני

גבעת ווטרשיפאנגלית: "Watership Down") הוא ספרו הראשון והמפורסם ביותר של ריצ'רד אדמס. הספר ראה אור באנגליה ב-1972. הספר מבוסס על אוסף סיפורים שסיפר אדמס לבנותיו בטיול לסטרטפורד על אייוון (כ-40 קילומטר מדרום לאוקספורד), והן לחצו עליו להפוך אותם לספר.

הספר זכה להצלחה רבה מיד לאחר פרסומו, תורגם לשפות רבות וזכה בפרסים שונים. ב-1978 יצא סרט מצויר בעקבות הספר, וב-1999 עובד הספר לסדרת טלוויזיה מצוירת.

תיאור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת ווטרשיפ מספר על הרפתקאותיהם של חבורת ארנבונים שנמלטים מהארנביה שלהם בעקבות חששו של אחד מהם מאסון קרב ובא. ייחודו של הספר בצורת ההאנשה שבו - אמנם העולם מתואר בו מנקודת מבטם של ארנבונים, מבחינה גופנית, אינסטינקטים, צרכים פיזיים, תנאי המגורים והסכנות המאיימות על חייהם, אך הארנבונים הם נבונים ומדברים, וכל ארנבון הוא בעל שם ותכונות אופי אנושיות לחלוטין. ארנבונים אלה שונים מאוד מהארנבונים שניתן למצוא בהרפתקאות אליס בארץ הפלאות או בספריה של ביאטריקס פוטר - הם בעלי דמויות עגולות, ויש ביניהם טיפוסים אמיצים, חכמים, אלימים ומרושעים. הארנבונים דומים ביותר לבני אדם בכך שהמחבר יצר סביבם תרבות "אנושית" - שפה, פתגמים, שירה ומיתולוגיה. מספר פרקים דנים במעשיות מימי הקדם של הארנבונים. בכך הספר דומה יותר לספרים כמו "חוות החיות" מאת אורוול או לפנטזיה מסוג שר הטבעות מאשר לארנבונים במשלי איזופוס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הספר אנו פוגשים בצמד ארנבונים אחים - לוז (Hazel), המבוגר שמבין השניים הוא ארנבון ממוצע שאינו מתבלט יתר על המידה בארנביית הבית שלו, ואילו אחיו חומש (Fiver) (בתרגום החדש - חמישון) הוא ארנבון קטן וחסר ביטחון, בעל יכולות הנחשבות לנבואיות בעיני לוז. לאחר שחומש צופה גורל איום לארנביית הבית שלהם (סנדלפורד\Sandleford), ולאחר שמנהיג הארנבייה מתעלם מאזהרתם, מחליטים חומש ולוז לעזוב את הארנבייה בכוחות עצמם תוך שהם לוקחים עמם מספר רב ככל הניתן של ארנבונים. הארנבון הבולט מבין המצטרפים אל לוז וחומש הוא רם-ראש (Bigwig) (בתרגום החדש - ראש גדול)- ארנבון חזק ופראי, שמאס ביחס שלו זכה בארנביית הבית.

החלק הראשון של הספר עוסק בחיפושם של הארנבונים אחר מקום חדש לחיות בו. הארנבונים עוברים בדרכם יער, נהר, שדה וכביש, כאשר במהלך המסע מתעצבת החבורה שלהם ולוז תופס אט אט את תפקיד המנהיג, יותר ככורח מאשר מתוך רצון. בתוך כך מתקיימת מתיחות סמויה מתמדת בינו ובין רם-ראש, שעל פי גילו וכוחו היה צריך להיחשב בעצמו למנהיג. רם-ראש, מצדו, שומר על סמכותו של לוז ואף נלחם בארנב שמערער עליה.

לבסוף נתקלים הארנבונים בארנבייה חדשה, שארנבוניה מקבלים אותם לחיקה. בני חבורתו של לוז שמחים למצוא ארנביה גדולה להשתכן בה, אך חומש מודאג ומסרב להתגורר בה, לתמיהתו של לוז. ככל שהארנבונים משתקעים בארנבייה החדשה הם מגלים פרטים מוזרים עליה - הארנבונים בה שכחו את המסורות העתיקות ומגיבים ברתיעה לסיפור על "אל-אחראיירה", דמותו המיתולוגית של ארנבון תחבולן. במקום זאת, מעדיפים הארנבונים לעסוק בשירה ובטקסים משונים. בהמשך מגלים לוז וחבורתו כי האדם מספק מזון לארנבייה בצורה ישירה.

המרצע יוצא מן השק לאחר שרם-ראש נתפס במלכודת תיל שהציב האדם, וארנבוני הארנבייה מסרבים לסייע ללוז וחבורתו בהצלתו, ואף תוקפים אותם. חבורתו של לוז מצליחה לבסוף להציל את רם-ראש, ואחר שומעת נאום תוכחה של חומש המתאר להם את מצבה האמיתי של הארנבייה שאליה הגיעו - ארנביית מלכודות שהאדם השתלט עליה והפך אותה לתלויה בו. הארנבונים שבה אינם מסוגלים להתקיים בכוחות עצמם, והם מעדיפים לשלם את המחיר של מוות חטוף פה ושם על פני הצורך לקיים את עצמם. לנוכח תגלית זו, ממשיכה חבורתו של לוז אל הגבעות המבודדות, שם יהיו רחוקים מבני אדם.

החלק השני של הספר עוסק בהקמתה של הארנבייה החדשה של חבורתו של לוז על גבעת ווטרשיפ. במהלך ההקמה מתוודעים הארנבונים לסביבתם וזוכים בידידים ובעלי ברית חדשים - עכבר שאותו הצילו מנץ, ושחף בשם קיהאר (Kehaar) שבו טיפלו כשהיה פצוע. בזמן הקמת הארנבייה מגיעים אליה פליטים מארנביית המוצא של חבורתו של לוז ומספרים על חורבנה בידי בני האדם, ועל הטבח שהתבצע בארנבונים שנותרו מאחור.

רק לאחר שנשלמת הקמת הארנבייה מבין לוז כי נשקפת לקיומה סכנה מכיוון שכל הארנבונים שבחבורתו הם זכרים. החיפושים של הארנבונים אחר נקבות בעזרת קיהאר מובילים אותם לשני מקורות אפשריים - חווה סמוכה שבה מוחזקים ארנבונים בכלוב, וארנבייה חדשה, הנמצאת במרחק מספר ימים מארנבייתם. בזמן שנשלחים שליחים לארנבייה החדשה, מנסה לוז לארגן פשיטה על החווה שמטרתה שחרור הארנבונים הכלואים שם. הפשיטה מצליחה, אך בני האדם כמעט ותופסים את הארנבונים. כאשר לוז מנסה ליצור הסחה הוא נורה ונופל לתעלה. רק בזכות החוש הנבואי של חומש מצליחים הארנבונים לאתר את מקום המצאו ולחלץ אותו, פצוע וצולע.

כאשר חוזרים השליחים מהארנבייה החדשה, אפרפה (Efrafa) שמה, הם מספרים סיפורי אימה על ארנבייה זו, המתנהלת תחת משטר טוטליטרי וקפדני, ונשלטת בידי ארנבון מטיל אימה בשם הגנרל אשבול (Woundwort). למרות הסירוב המוחלט שבו נתקלו השליחים, מחליט לוז לצאת לאפרפה ולהוציא משם נקבות על אפו ועל חמתו של הגנרל.

בחלק השלישי של הספר אנו מלווים את הארנבונים במסעם אל אפרפה, ולאחר מכן את רם-ראש במשימה האישית שהוטלה עליו - לחדור לאפרפה תחת מסווה של ארנבון בלי בית, שמטרתו להתסיס את הרוחות ולארגן בריחה. משימתו של רם-ראש צולחת בידו למרות השתבשותן של תוכניותיו, והארנבונים מצליחים לחלץ מספר רב של נקבות מאפרפה, כמו גם מורד בשם שחורי (Blackavar).

בחלק הרביעי של הספר עומדת הארנבייה שבגבעת ווטרשיפ למבחן כאשר כוח גדול של ארנבונים מאפרפה יוצא להשמידה ולהחזיר את הנקבות שנמלטו. הארנבונים של גבעת ווטרשיפ מצליחים לנצח במאבק בשל עמידתו האיתנה של רם-ראש, הנלחם בגנרל אשבול ומעכב אותו תוך הפגנת ציות עיוור ללוז, ותעלול שהוגה לוז, המפתה כלב מהחווה הסמוכה לבוא ולתקוף את ארנבוני אפרפה. הקרב מסתיים בחורבן מוחלט של ארנבוני אפרפה והיעלמותו של אשבול.

לקראת סיום הספר מתוארים את הארנבייה המשגשגת שקמה בגבעת ווטרשיפ ותוכניותיה לעתיד. בסופו של הספר אנו עדים למותו של לוז בשיבה טובה.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנויות והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים רואים בספר אלגוריה לחברה האנושית. הספר בנוי כאוסף של גיבורים רבים (שוב, בדומה לחבורת הטבעת של טולקין) שלכל אחד מהם תפקיד ופן מסוים בעלילה. אדמס טען כי הספר הוא סיפור לילדים ולא יותר, אך אוהדים רבים פירשו את הספר כהתקפה על פשיזם ופייסנות, בדומה לצורה בה הותקף הסטליניזם ב"חוות החיות". לדעה זו יש חיזוקים בספר, בדמות שהות הארנבונים בשתי ארנביות אחרות שהחיים בהן מתקיימים תחת פילוסופיות פוליטיות קיצוניות. אחת מהן היא אפרפה, הנשלטת באלימות ובפחד על ידי גנרל אשבול הכוחני. בארנביה השנייה חיים הארנבונים חיים ללא דאגות ומפוטמים על ידי האיכר המאכיל אותם, אך הכול יודעים (אם כי אין מדברים על כך) שהאיכר הניח מלכודות בשדה כדי לתפוס את הארנבונים. ארנבונים אלו בחרו בחיים קלים שבהם אין דאגות פרנסה, על חשבון הסיכון של מוות פתאומי במלכודת.

אדמס אמר כי דמויותיהם של לוז (מנהיג החבורה והארנב הראשי לעתיד) ושל רם-ראש (ארנב חזק ולוחם מצטיין) מבוססות על קצינים-עמיתים שהכיר בהיותו צנחן במלחמת העולם השנייה.

הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה מהסרט

ב-1978 נעשה סרט אנימציה על פי הספר בבימויו כתיבתו והפקתו של מרטין רוזן. הסרט מספר את אותו סיפור כמו הספר ונאמן לו גם במידת האכזריות שקיימת בסיפור, למעט מספר שינויים שנעשו כדי לא להעמיס על האנימציה. בסרט דיבבו צוות שלם של שחקנים מפורסמים ביניהם, ג'ון הרט, זירו מוסטל, נייג'ל הות'ורן ועוד. כמו כן תרם ארט גרפונקל שיר לסרט שנקרא "Bright Eyes". הסרט התקבל באהדה רבה ונחשב סרט אנימציה איכותי.

הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 נעשתה סדרת אנימציה לילדים של גבעת ווטרשיפ. לסדרה היו 39 פרקים מחולקים ל 3 עונות. הסדרה התבססה באופן רופף יותר על הספר, והעונה השלישית סטתה ממנו לגמרי. העובדה הזאת והיות הסדרה אדפטציה לילדים גרמה לפוריטנים להפנות עורף לפרויקט, והסדרה הייתה רחוקה מלהצליח כמו הסרט והספר אך למרות זאת זכתה בפרס ג'ימיני על הפסקול. הסדרה שודרה בישראל בערוץ הילדים בתחילת שנות האלפיים בדיבוב לעברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האזור שבו טיילו אדמס ובנותיו - מפה וצילומים של האתרים המוזכרים בספר