גוסטב וגנר

גוסטב פרנץ וגנר (בגרמנית: Gustav Franz Wagner;‏ 12 במאי 1910 - 3 באוקטובר 1980) היה פושע מלחמה נאצי ששימש כסגן מפקד מחנה ההשמדה סוביבור שבפולין.

וגנר נולד וגדל בווינה שבאוסטריה. בשנת 1931 נאסר על היותו חבר המפלגה הנאצית בווינה ועל מנת להתחמק ממאסר נוסף עבור ציור גרפיטי של צלב קרס, עבר בשנת 1934 לגרמניה. בגרמניה היה חבר האס אה ולאחר מכן הוא הצטרף לאס אס. בשנת 1940 פעל במרכז ההרג הנאצי בטירת הרטהיים (NS-Tötungsanstalt Hartheim) סמוך ללינץ. שם נרצחו אנשים בעלי מוגבלויות במסגרת תוכנית T4 - אותנסיה.

גם בגלל ניסיונו זה, מונה וגנר בשנת 1942 לסגנו של פרנץ שטנגל במחנה ההשמדה סוביבור. במסגרת תפקידו הוא עמד על הרמפה ברציף הרכבת וקבע מי מהבאים דינו לעבודה ומי למוות. בין האסירים הוא נחשב סדיסט ונהג להכות אסירים יהודים עד שנפחו את נשמתם. אחד הניצולים טען כי וגנר לעולם לא היה אוכל צהריים מבלי שמישהו נהרג קודם. היה ידוע גם תחת השמות "החיה" "התליין של סוביבור", "הקצב" ו"חיוך של מלאך המוות". במחנה זה הומתו בגז מעל ל-250,000 איש במהלך מבצע ריינהארד. עבור עבודתו בסוביבור, העניק לו היינריך הימלר את צלב הברזל ותיאר אותו כאחד מהראויים ביותר בקרב אנשי הביצוע של מבצע ריינהארד. לאחר המרד בסוביבור באוקטובר 1943 הוא הורה לסגור את המחנה ונשלח לאיטליה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, נידון וגנר למוות שלא בפניו במשפטי נירנברג. הוא חי בשם בדוי בעיר גראץ ועבד כפועל בניין. בעזרת הגמון מהוותיקן בשם אלויס הודאל, הצליחו וגנר ושטנגל לברוח יחד לברזיל, שם קיבל ב-1950 אישור לישיבת קבע וחי באין מפריע תחת השם גינתר מנדל.

וגנר נתגלה לבסוף בברזיל ב-30 במאי 1978 הודות למאמציו של צייד הנאצים שמעון ויזנטל. לאחר שהביא לתפיסתו של שטנגל, ראה ויזנטל ראיון שהעניק שטנגל ממקום כלאו, בו אמר שסגנו וגנר מתגורר בברזיל. על מנת למצוא אותו הפיץ ויזנטל לעיתונים תמונה מפוברקת של וגנר וטען שזוהי תמונה מעודכנת מסאן פאולו שם הוא מסתתר, על מנת שהוא ייבהל ויסגיר את עצמו וכך באמת קרה. וגנר הסגיר את עצמו, נעצר ובקשות ההסגרה מישראל, אוסטריה ופולין נדחו על ידי היועץ המשפטי של ברזיל. ביוני 1979 דחה בית המשפט העליון בברזיל את בקשת ההסגרה של גרמניה המערבית בנימוק טכני והוא שוחרר לביתו.

בראיון ל-BBC בשנת 1979, לא הביע וגנר חרטה על פשעיו ואמר "לא הייתה לי שום תחושה לגבי זה... זה היה סתם עוד עבודה בשבילי. לאחר שעות העבודה, אף פעם לא דיברנו על העבודה שלנו אלא שתינו ושיחקנו קלפים".

באוקטובר 1980 נמצא וגנר מת בסאו פאולו כשסכין תקועה בחזהו. לדברי עורך דינו, מדובר היה בהתאבדות (הוא גם ניסה להתאבד פעמיים בהיותו במעצר), אך יש הטוענים כי נדקר למוות, בעיקר בגלל הקושי בביצוע התאבדות בדרך זו. מותו נרשם תחת סעיף התאבדות.