גבריאל בך
| גבריאל בך | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 13 במרץ 1927, הלברשטט, גרמניה  |
| עלה לישראל | 1940 |
| השתייכות | |
| תקופת כהונה | |
| תפקידים בולטים | |
| פעילויות נוספות |
|
גבריאל בָּךְ (נולד ב-13 במרץ 1927) הוא משפטן ישראלי שכיהן כפרקליט המדינה (1969–1982) ושופט בית המשפט העליון (1982–1997). לאחר פרישתו כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ראשית דרכו
בך נולד בשנת 1927 בהלברשטט שבגרמניה. בשנת לידתו עברה משפחתו להתגורר בבירה ברלין, שבה חיו עד שנת 1938 וממנה עברו לאמסטרדם שבהולנד. כעבור שנתיים עלו לארץ ישראל. בך השלים את לימודיו היסודיים בגרמניה ובהולנד, ובשנת 1945 סיים את תיכון בית הכרם בירושלים. החל בשנת 1943 היה חבר בארגון "ההגנה".
החל את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, וסיים אותם בהצטיינות בשנת 1950 בלונדון, על בסיס מלגת כבוד של ממשלת המנדט הבריטי. לאחר מכן נותר באנגליה והתמחה במשרדו של דוד ויצמן. כשחזר ארצה שירת בפרקליטות הצבאית בצה"ל (1951–1953). את שירותו סיים בדרגת סרן, ולאחריו התקדם בשירות המילואים לשופט בית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה.
[עריכה] פרקליטות המדינה
בשנת 1953 החל לעבוד בפרקליטות המדינה ועבד בתפקידים שונים במשרד. בשנת 1965 מונה לסגן פרקליט המדינה, ובשנת 1969 מונה לפרקליט המדינה. בתפקיד זה שימש עד מינויו לבית המשפט העליון בשנת 1982.
בזמן כהונתו בפרקליטות התמחה בתחומי המשפט הפלילי והאזרחי, והופיע בפני ערכאות משפטיות שונות. בשנים 1960–1962 היה אמון על הכנת וביצוע התביעה במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן. ב-10 ביוני 1963 נשלח לשמש משקיף במשפט של יוסף בן גל ואוטו יוקליק שנעצרו בשוויץ על פעילות במסגרת פעילות המוסד נגד המדענים הגרמנים במצרים [1]. בספטמבר 1965 הופיע מטעם התביעה במשפט השוחד של יצחק רפאל [2], שהסתיים בזיכויו של רפאל בגלל סירוב להעיד של העד המרכזי של התביעה.
ניסיונו המקצועי בחו"ל ותחומי התמחותו הנרחבים הביאו לבחירתו לתפקידים משפטיים שונים בגופים בינלאומיים, בין היתר ככתב האו"ם בישראל לנושא מניעת עבריינות. בשנת 1969 טיפל בהגנתו של מרדכי רחמים, מאבטח חברת אל על שהואשם בהריגת מחבלים בשדה התעופה בציריך. מעבר לכך היה חבר במספר ועדות חקירה ממשלתיות. בשנת 1965 היה חבר עם שמואל בנדור וצבי אהרוני בועדת חקירה לבירור פרסום ידיעות על סיוע צבאי של ארצות הברית לממלכת ירדן [3].
[עריכה] שופט בבית המשפט העליון
בך כיהן 15 שנים כשופט בבית המשפט העליון. הוא נחשב לשופט ליברל, במיוחד בכל הנוגע לחופש הביטוי, לדיני איסוף ראיות ולזכויות הנשים. (זכורים במיוחד פסקי הדין שלו בעניין גיל הפרישה לנשים וכן בפרשת כרמלה בוחבוט, שבה הקל בעונשה של אישה שהרגה את בעלה לאחר שהתעלל בה במשך שנים רבות). במערכת הבחירות לכנסת האחת עשרה כיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ויצר אמנה תקדימית לשמירת כללי התנהלות במערכת הבחירות, שעליה חתמו נציגי כל המפלגות הגדולות.
[עריכה] לאחר הפרישה
מספר שנים עמד בך בראשות הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. כיום, בין היתר, הוא יו"ר הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון בבנק ישראל.
בשנת 2005 זכה באות אביר איכות השלטון למפעל חיים.
בך נישא בשנת 1955 לרות, בתו של יהודה ארזי, ונולדו להם בת ושני בנים. אחד מבניו, עורך הדין יהונתן בך, נפטר ממחלה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יעל רוזמן, גבריאל בך: פרקליט, שופט וג'נטלמן, ידיעות ספרים, 2011.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גבריאל בך, באתר הרשות השופטת
- ראיון וידאו ארוך (באנגלית)
- ראיון אודות משפט אייכמן, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2001
- גבריאל בך, מחשבות והרהורים 30 שנה לאחר משפט אייכמן, באתר "יד ושם"
- נצחיה יעקב, בשליחות העם היהודי, באתר ישראל היום, 8 באפריל 2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ משפט בן גל ויוקליק מחר, דבר, 9 ביוני 1963
- ^ החל משפטו של י. רפאל, דבר, 7 בספטמבר 1965
- ^ ילקוט הפרסומים, 18 בפברואר 1965, עמוד 1307
| פרקליטי המדינה | ||
|---|---|---|
|
| יו"ר ועדת הבחירות המרכזית | |||
|---|---|---|---|
|
