גופרית דו-חמצנית
גופרית דו-חמצנית, תרכובת שנוסחתה (SO2). הגופרית הדו-חמצנית היא מזהם אוויר הנוצר באופן טבעי בהתפרצויות של הרי געש.
| גפרית דו-חמצנית | |
|---|---|
מולקולת גפרית דו-חמצנית אורך הקשר -בפיקומטרים |
|
מודל נפחי של המולקולה |
|
| פרטים | |
| שם סיסטמטי |
Sulfur-dioxide |
| שמות נוספים | Sulfurous anhydride |
| נוסחה כימית | SO2 |
| מסה מולקולרית | g/mol 64.066 |
| מראה | גז |
| מספר CAS | 7446-09-5 |
| צפיפות | g/cm3 0.0026288 |
| מצב צבירה בטמפרטורת החדר | גז |
| טמפרטורת היתוך | −72 °C |
| טמפרטורת רתיחה | -10 °C |
| חומציות | 1.81 pKa |
שריפת חומרי דלק המכילים גופרית בתחנות כוח ובתעשייה פולטת לאוויר עוד מחומר זה חמצון של גפרית דו-חמצנית יוצר חומצה גופרתית H2SO4 הגורמת לגשם חומצי. בעשורים האחרונים מנסים להשתמש בסוגי דלק ופחם שכמות הגופרית בהם נמוכה (דלי גופרית), או בגז טבעי. פליטת הגופרית הדו-חמצנית לאוויר אכן פחתה כתוצאה מכך, אולם הבעיה לא נפתרה לגמרי. גופרית דו-חמצנית היא אחד הגורמים לתופעת הגשם החומצי, יחד עם תחמוצות החנקן. את נזקיה הבריאותיים של הגופרית הדו-חמצנית קשה להעריך בשל הופעתה עם חומרי זיהום נוספים, ואי-השפעה בריאותית בעת הופעתם של כל אחד מהמזהמים הללו בנפרד, כולל גופרית דו-חמצנית.
הגופרית הדו-חמצנית משמשת כחומר משמר הנקרא גם E-220 בייצור פירות יבשים ויין.
תוכן עניינים |
מבנה [עריכה]
המולקולה כפופה וחבורת הסימטריה שלה C2v
למרות שלגפרית, כמו לחמצן, 6 אלקטרוני ערכיות הקשרים הכימיים בSO2 אינם זהים לאלו שבאוזון. אורך הקשר גפרית חמצן בגפרית דו-חמצנית -143.1 פיקומטר, קצר מזה שבגפרית חד-חמצנית SO - 148.1 פיקומטר בעוד שקשרי חמצן-חמצן ארוכים יותר באוזון מאשר בחמצן. גם אנרגיית הקשר S-O גדולה יותר בגפרית דו-חמצנית -SO2 548 קילוג'אול למול לעומת גפרית חד-חמצנית SO2 524 קילוג'אול למול בעוד שאנרגיית הקשר באוזון נמוכה מזו שבחמצן. הבדלים אלו מרמזים שסדר הקשר בגפרית דו-חמצנית הוא 2 לעומת 1.5 באוזון
יצירת החומר [עריכה]
שריפה [עריכה]
גפרית דו-חמצנית מופקת בשריפה של גפרית 
וכן בתגובה של מימן גופרתי עם חמצן 
כמויות ניכרות של גפרית דו-חמצנית נוצרות בשריפת חומרים אורגניים עתירי גופרית כדוגמת צמר ושיער הבנויים בעיקר מהחלבון קרטין שלו תכולה גבוהה של ציסטאין. החומר נוצר גם בשריפה של מוצרי גומי וגומי מוקצף מגופרים למשל בשריפה של מזרנים וכריות וכן בשריפת צמיגים. גם חימום של מינרלים כפיריט, ספלריט וצינובר יוצר גפרית דו-חמצנית. 


תגובות אלו מתרחשות בעת התפרצויות געשיות ואחראיות לשחרור מיליוני טונות של גפרית דו-חמצנית לאטמוספירה
חיזור [עריכה]
SO2 היא תוצר לוואי של ייצור סידן סיליקט (Ca2SO4) בתעשיית המלט 
הגז נוצר גם מהפעלת חומצה גופרתית חמה על נחושת 
שימושים [עריכה]
בזיקוק נפט [עריכה]
בתהליך קלאוס (Claus process) גפרית דו-חמצנית משמשת להוצאת מימן גופרתי מגז טבעי ומתערובות גזים הנוצרות בזיקוק נפט. 
הפקת חומצה גופרתית [עריכה]
לייצור חומצה גופרתית מחמצנים גפרית דו-חמצנית לגפרית תלת חמצנית SO3 המגיבה עם מים לקבלת התוצר 
שימור מזון [עריכה]
גפרית דו-חמצנית משמשת לשימור של פירות יבשים כדוגמת משמשים. יתרונו בשמירה על מראה הפרי. כתוסף מזון יסומן כ E220.
שימור יין [עריכה]
גפרית דו-חמצנית משמשת הן כחומר אנטי-בקטריאלי והן כנוגד חמצון ביינות, מניעת התפתחות חיידקים מונעת התפתחות חומצות נדיפות ביין. החומר נמצא ביין כמולקולה חופשית או קשורה. קישור SO2 יכול להיות, למשל לקבוצה הקרבונילית של אצטאלדהיד והוא משתנה בין יינות שונים. החלק החופשי נמצא בשיווי משקל בין SO2 מומס ליון סולפיט SO3- ככל שהpH של היין גבוה (בסיסי) שיווי המשקל יטה לכיוון הסולפיט וריכוז הSO2 החופשי שהוא הפעיל בשימור היין ועשוי לגרום להופעת ריח יעלה בריכוז בPH נמוך (חומצי). שימוש בגפרית דו-חמצנית מחייב סימון על התווית "מכיל סולפיט". ריכוז החומר במשקה מוגבל בארצות הברית ל-350 מיליגרם לליטר ובארצות האיחוד האירופי ל-160 מ"ג לליטר ביינות אדומים ו210 מ"ג לליטר ביינות לבנים או ביין רוזה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- MSDS (גיליון בטיחות חומרים) של גופרית דו-חמצנית (אנגלית)