גיום לה ז'נטיל
| לידה |
12 בספטמבר 1725 קוטנס, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 1792 (בגיל 67) פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | צרפת |
| מנחה לדוקטורט |
ז'וזף-ניקולא דליל |
| מוסדות |
מצפה הכוכבים של פריז |
| פרסים והוקרה | גלקסיית לה-ז'נטיל, מכתש לה ז'נטיל על הירח |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי ערפיליות, צבירי כוכבים וגלקסיות | |
  | |
גִיוֹם ז'וֹזֶף יָאסָנְת זָ'אן-בָּאטִיסְט לֶה זֶ'נְטִיל דֶה לָה גָלֶסְיֶיה (בצרפתית: Guillaume Joseph Hyacinthe Jean-Baptiste Le Gentil de la Galaisière, 12 בספטמבר 1725 - 22 באוקטובר 1792) היה אסטרונום צרפתי שנודע בשל תצפיותיו בערפיליות ובשל מסע כושל שערך באוקיינוס ההודי כדי לצפות במעבר נוגה על פני השמש בשנים 1761 ו-1769.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לה ז'נטיל נולד בקוטנס שבמחוז מאנש, חבל נורמנדי תחתית בצרפת ולמד אסטרונומיה בקולז' דה פראנס מהאסטרונום והקרטוגרף ז'וזף-ניקולא דליל. לאחר לימודיו הוא עבד במצפה הכוכבים של פריז כעוזרו של ז'ק קאסיני (בנו של ג'ובאני דומניקו קאסיני) ושם גילה בשנת 1747 את הגלקסיה M32 שנקראת על שמו "גלקסיית לה ז'נטיל". בשנת 1749 הוא צפה גם בצבירים הפתוחים M36, M38 ו-M41 בלי לדעת שכבר התגלו על ידי ג'ובאני בטיסטה אודיירנה. הוא הציג את תצפיותיו ותגליותיו לאקדמיה הצרפתית למדעים (נקראה אז האקדמיה המלכותית למדעים) והתקבל אליה כחבר בשנת 1753.
בשנת 1760 יצא לה ז'נטיל למסע חקר כחלק משיתוף פעולה בינלאומי שאורגן על ידי מיכאיל לומונוסוב ושנועד לצפות במעבר נוגה על פני השמש ממספר רב של מקומות על פני כדור הארץ כדי לקבוע באמצעות טריאנגולציה את מרחקה של השמש מכדור הארץ ולמעשה לחשב את גודלה של יחידה אסטרונומית. לה ז'נטיל התכוון לצפות במעבר מפודוצ'רי שבהודו, אך בשל מלחמת שבע השנים הוא התקשה להגיע אל יעדו וב-6 ביוני 1761, מועד המעבר, הוא היה בלב ים ובשל תנועת האוניה לא היה ביכולתו לבצע מדידות מדויקות. לה ז'נטיל החליט להמתין שמונה שנים עד למעבר הבא של נוגה על פני השמש בשנת 1769 ובינתיים ניצל את כישוריו כקרטוגרף כדי למפות את החוף המזרחי של מדגסקר. לקראת המעבר הוא תכנן לצפות בו ממנילה שבפיליפינים, אך הרשויות הספרדיות היו עוינות כלפיו והוא חזר לפודוצ'ורי, שם הקים מצפה כוכבים קטן והמתין למועד המעבר. ב-4 ביוני 1769, יום האירוע, השמים היו מעוננים ולה ז'נטיל לא הצליח לצפות במעבר. הוא יצא חזרה לצרפת, אך המסע התעכב בשל מגפת דיזנטריה ולאחר מכן נקלעה הספינה לסערה ונאלצה לעגון בראוניון לתיקונים. לה ז'נטיל מצא ספינה אחרת והצליח לחזור לפריז רק באוקטובר 1771.
עם חזרתו הוא גילה שבהיעדרו הוא הוכרז כמת, רכושו חולק בין קרובי משפחתו, אשתו התחתנה עם אחר ומשרתו באקדמיה למדעים לא נשמרה. רק לאחר מאבק משפטי והתערבות של לואי השישה עשר הוא זכה בחזרה ברכושו ובמשרתו. את קורותיו במסע הוא פרסם בספר בן שני כרכים שנקרא "מסע באוקיינוס ההודי" ושיצא לאור בשנת 1779. הוא נפטר בפריז בגיל 67.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שמו של לה ז'נטיל נקראת הגלקסיה M32 וכן נקרא על שמו מכתש על הירח בשנת 1961.
בשנת 1992 כתבה המחזאית הקנדית מורין האנטר מחזה בשם "המעבר של נוגה" (Transit of Venus) המבוסס על סיפורו. המחזה עובד בשנת 2007 לאופרה עם מוזיקה של המלחין הקנדי ויקטור דייוויס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיום לה ז'נטיל באתר SEDS