M41

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M41
Messier 041 2MASS.jpg
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים: כלב גדול
שמות נוספים: NGC 2287
תאריך גילוי: סביב 1654
סוג: צביר פתוח
בהירות: 4.5+
סיווג מורפולוגי: I,3,r
עלייה ישרה: 06ʰ 46.0ᵐ‏
נטייה: ‏‏46′ ‏20°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת: 4.74-
מרחק בשנות אור: 2,300
קוטר בשנות אור: 25
מספר כוכבים: 100

M41 (מ-Messier 41, או NGC 2287) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים כלב גדול הנמצא במרחק של כ-2,300 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-100 כוכבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצביר התגלה על ידי ג'ובאני בטיסטה אודיירנה שכלל אותו בקטלוג ערפיליות שפורסם בשנת 1654. ב-16 בפברואר 1702 הוא התגלה בשנית על ידי ג'ון פלמסטיד, שציין שמדובר בצביר כוכבים ושוב על ידי גיום לה ז'נטיל ב-1749. הצביר נצפה על ידי שארל מסיה ב-16 בינואר 1764 והוכנס לקטלוג מסיה בו הוא מתואר כצביר של כוכבים קטנים ללא ערפילית. אריסטו ציין בשנת 325 לפני הספירה את קיומו של עצם דמוי שביט מדרום לסיריוס וייתכן שהוא למעשה הבחין בצביר, שניתן לראיה ללא ציוד עזר.

לצביר דרגת בהירות 4.5 כך שניתן לראותו ללא ציוד עזר כאשר תנאי התצפית הם טובים במיוחד. באמצעות משקפת ניתן להבחין בכוכבי הצביר הבהירים ביותר, שלהם דרגת בהירות 6.9. מיקומו של הצביר הוא מעט יותר מ-4 מעלות מדרום לסיריוס וכ-20 דקות קשת (שליש מעלה) מצפון-מערב לכוכב 12 בכלב גדול.

מאפייני הצביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של M41 הוא כ-25 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-2,300 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-38 דקות קשת - יותר מקוטרו של הירח המלא. הצביר מכיל כ-100 כוכבים מסוגים שונים, ביניהם ענקים אדומים וכתומים וכוכבי הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A, כך שגילו של הצביר מוערך ב-200 מיליוני שנים. הצביר מתרחק ממערכת השמש במהירות של כ-34 קילומטר בשנייה.

במרחק זוויתי של כ-4.3 מעלות מדרום מזרח ל-M41 נמצא צביר פתוח נוסף שנקרא Collinder 121. צביר זה עמום בהרבה, אך נמצא באותו המרחק ממערכת השמש כמו M41, כך שהמרחק בין הצבירים הוא כ-180 שנות אור בלבד וייתכן שנוצרו ביחד מאותה ערפילית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M41 בקטלוג מסיה באתר SEDS.