גילברט מק'קרת

גילברט מק'קרת
Gilbert Mackereth
לידה	19 באוקטובר 1892; סלפורד, הממלכה המאוחדת
פטירה	11 בינואר 1962 (בגיל 69); סן סבסטיאן, ספרד
מדינה	הממלכה המאוחדת
השתייכות	הצבא הבריטי
דרגה	לוטננט
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
	הצלב הצבאי; אביר מפקד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש ;

סר גילברט מק'קרת (באנגלית: Gilbert Mackereth;‏ 11 באוקטובר 1892 - 19 בינואר 1962) היה איש צבא ודיפלומט בריטי. בעל עיטור גבורה על תפקודו במלחמת העולם הראשונה, בה התקדם תוך ארבע שנים מטירון לסגן-אלוף בפועל. בין השנים 1933 ל-1939 היה קונסול בריטניה בסוריה תחת המנדט הצרפתי ובין 1947 ל-1953 כיהן כשגריר ארצו בקולומביה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מק'קרת נולד בסלפורד (במנצ'סטר רבתי). זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה נענה לקריאת הגיוס של הוריישו קיצ'נר והתנדב לבטליון הרובאים המלכותי ה-21 (21st Battalion, Royal Fusiliers), אחד הגדודים שהרכיבו את "צבא קיצ'נר" שגויס ואומן בחופזה בטרם נשלח לחזית המערבית. כשנה לאחר מכן השתתף מק'קרת לראשונה בקרב. ב-6 ביולי 1916 הועלה לדרגת לוטננט-משנה (סג"ם) ובפברואר 1917 הועלה לדרגת לוטננט (סגן). ב-18 ביוני 1917 הציל תחת אש סיור שנע בשטח ההפקר. על מעשה גבורה זה זכה בצלב המלחמה ובאישור לשאת עלה אלון על עיטור מדליית הניצחון. באוגוסט 1917 הועלה לדרגת קפטן (סרן) ולתפקיד שליש. ב-21 באוגוסט נפצע ליד קמברה ונשלח לבית חולים למשך חמישה חודשים. ב-15 ביוני 1918 שב לחזית וקיבל דרגת מייג'ור בפועל ותפקיד סמג"ד בטליון רובאי לנקשייר ה-17 (17th Battalion, Lancashire Fusiliers). פחות מחודשיים לאחר מכן הועלה לדרגת לוטננט קולונל בפועל (סגן-אלוף) ולמג"ד בפועל.

בשירות החוץ במזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מק'קרת שוחרר משירות ב-24 באפריל 1919 והצטרף לשירות הדיפלומטי. ב-1921 הוצב בירושלים שם נשא לאשה את אשתו מיוריאל, לאחר מכן שימש כסגן קונסול בצפון אפריקה (בטנג'יר ובפאס) ובאדיס אבבה.

ב-1933 הועבר לכהן כקונסול בריטניה בסוריה תחת המנדט הצרפתי. המתח בין המעצמות היה גבוה ביותר. צרפת האשימה את בריטניה בסיוע למורדים הדרוזים ובריטניה האשימה את צרפת בכך שהיא מהווה בסיס ללאומנים פלסטינים החודרים משטחה לשטחי המנדט הבריטי ומבצעים פעילות טרור (אנשי עז א-דין אל-קסאם). השקפתו של מק'קרת על הסכסוך בין היהודים לערבים הייתה כעל סכסוך מקומי אלים שיש לפתור על ידי אמצעים להשלטת סדר. בניגוד לעמדת בכירי שירות החוץ הבריטי היה מק'קרת סקפטי לגבי פתרון פאן ערבי ותמך בכינון מדינות לאום בחסות בריטית, על מנת לספק את היצרים הלאומיים.^[1] מק'קרת לא היסס להפעיל ריגול על מנת לפצח את ההתארגנויות הפלסטיניות והחדיר סוכנים לפגישות סודיות בהן נדונו תוכניות מבצעיות לפעילות טרור. סוכניו של מק'קרת רמזו לו על תוכנית לפעילות חיסול של בכיר בריטי, אך לא ידעו לספק מידע נוסף. עקב המידע החסר לא נמנע רצח מושל הגליל, לואיס אנדרוס בספטמבר 1937. אחת מתוצאות הדבר הייתה המלצתו של מק'קרת להקים את גדר הצפון, על מנת שתחצוץ בין שטחי המנדט הבריטי והצרפתי. סיבה נוספת לחציצה זו הייתה הניסיון לעצור את ההעפלה היבשתית של יהודים שהסתננו לארץ ישראל מצפון. במסגרת מיזם זה התקיימה התכתבות מקפת בין מק'קרת לבין יועץ המשטרה בארץ ישראל צ'ארלס טגארט ואחרים (נחקרה בעיקר על ידי איתמר רבינוביץ') המהווה מקור היסטורי חשוב להבנת המדיניות הבריטית שנוצרה בשטח בעיקר על מנת להילחם בטרור המקומי (בניגוד להסתכלות הרחבה שגובשה בלונדון) ולהגדרת ההיסטוריוגרפיה המבדילה בין הדיפלומטיה של שירות החוץ ומשרד המושבות לבין דרכי ההתמודדות שננקטו על ידי פקידים באזור. דרך נוספת בה השפיע מק'קרת על הפוליטיקה של סוריה בניסיון להטותה לטובת הבריטים הייתה שוחד ששילם באופן קבוע במהלך שנים לראש ממשלת סוריה הלאומני, ג'מיל מרדם.^[2]

בהמשך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1940 מונה מק'קרת כקונסול כללי באדיס אבבה, ושנה לאחר מכן הועבר לכהן באותו תפקיד באנקרה. ב-1945 הועבר לכהן באותו תפקיד במרוקו הצרפתית והוצב ברבאט. מיד לאחר מלחמת העולם השנייה מונה לקונסול הכללי של בריטניה באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, אחד מתפקידיו היה להשליט סדר אזרחי במקום, שהיה עד אז תחת שלטון הקיסרות היפנית. בדצמבר 1947 מונה לשגריר ארצו בקולומביה, תפקיד בו שירת עד 1953.

מק'קרת פרש עם רעייתו, מיוריאל, לסן סבסטיאן שבספרד. מק'קרת נפטר בן 69 ונקבר בספרד. הזוג היה חשוך-ילדים ומיוריאל שבה לבריטניה, שם נפטרה ב-1979, ללא כל יורשים.

עיטורים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום מלחמת העולם הוענקו לו מדליית המלחמה הבריטית וכוכב 1914–1915, בנוסף לעיטור צלב המלחמה שניתן לו על גבורתו. ב-1939 קיבל מידי ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת דרגת "עמית" במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש, שנגזר מדרגתו הדיפלומטית. ב-1952 הועלה לדרגת "אביר-מפקד" שהקנה לו את האפשרות לשאת את התואר סר לפני שמו, כהוקרה על תפקידו כשגריר בבוגוטה.

פרשת גילוי הקבר וקבורתו מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010 הודיעו שלטונות ספרד להיסטוריון של מלחמת העולם הראשונה, שאיתר את הקבר, שקברו של הבריטי שנקבר בסן סבסטיאן, אשר מיסי הקבורה עבור לא שולמו, יפונה לצורך קבורה-מחדש בקבר אחים. הדבר האיץ פרסומים בעיתונות הבריטית על מנת לאתר קרובי משפחה של "גיבור מלחמת העולם הראשונה שעומד להיות מושלך מקברו בספרד עקב אי תשלום מיסים".^[3] גם השגרירות הבריטית בספרד התערבה והתרתה בשלטונות לא להמשיך ולפעול להוצאת הגופה. ב-10 במאי, ארבעה ימים לאחר פרסום הכתבות בעיתונות, אותר קרוב רחוק של מק'קרת שהסכים לאשר שהעיתון סאן ישלם את סכום המס הנדרש.^[4]

ב-11 בנובמבר (יום הזיכרון לחללים בחבר העמים הבריטי) 2011 נקברו שרידיו של מק'קרת מחדש בחצר מוזיאון חיל הרובאים בבארי (Bury) שליד מנצ'סטר. זהו החלל הבריטי היחיד שהוחזר לקבורה על אדמת בריטניה מאז קבורת הלוחם האלמוני במנזר וסטמינסטר ב-1920.^[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Michael G. Fry, Itamar Rabinovich, Despatches from Damascus : Gilbert MacKereth and British policy in the Levant, 1933-1939, Tel Aviv University, 1985 ISBN 9789652240040