גן התענוגות הארציים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
GardenED.jpg
גן התענוגות הארציים
הירונימוס בוש, 1503 - 1504
טריפטיכון שמן על עץ, 220.03 × 194.94 ס"מ
מוסיאו דל פראדו, מדריד

גן התענוגות הארציים הוא טריפטיכון שמן על עץ מעשה ידי הצייר ההולנדי הירונימוס בוש. היצירה צויירה בין השנים 1503 - 1504. תמת היצירה כוללת מאפיינים דתיים נוצריים, והיא אחת העבודות הידועות ביותר של הצייר. היצירה מוצגת במוסיאו דל פראדו שבמדריד. חלקן החיצוני של הלוחות מצויר בסגנון גריסיי. היצירה מציגה, משמאל לימין, את בריאת אדם וחוה, העולם שיכול להתקיים לולא החטא הקדמון, והענישה על החטא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש יצר את היצירה בין השנים 1503 - 1504. ככל הנראה טריפטיכון זה לא נועד להיות מוצג בכנסייה אלא בביתו הפרטי של מזמין היצירה. אנטוני דה ביטיס מתאר את היצירה בשנת 1517 בעת שהוצגה בארמון של בית נאסאו בבריסל[1]:

וכן יש לוחות שעליהם מצוירים יצורים מוזרים. הם מייצגים את הימים, השמים, העצים, המישורים וכן דברים רבים אחרים כגון אנשים זוחלים מקונכיות, אחרים הנראים כמו ציפורים, גברים ונשים, לבנים ושחורים בכל מיני מעשים ותנוחות

ככל הנראה היצירה צוירה עבור הנדריק השלישי מנאסאו ברדה. בשנת 1566 היצירה העותקה לשטיח קיר המוצג כיום באסקוריאל. בשנת 1568 הוחרמה היצירה על ידי ויליאם השקט ונלקחה לספרד שם היא מוזכרת ברשימת הציורים שניתנו על ידי פליפה השני, מלך ספרד לאסקוריאל.

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקה החיצוני של היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקה החיצוני של היצירה

כאשר דלתות הטריפטיכון סגורות, ניתן לראות ציור בסגנון גריסיי ירוק-אפור על רקע שחור המתאר את הארץ המוקפת ים על רקע של שמים מעוננים, כאשר קרן שמש מאירה על הארץ. אלוהים מתואר בפינה השמאלית העליונה של היצירה, ומעלה הציור מופיע ציטוט מספר תהילים:

כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמד

– תהילים ל"ג ט'

היצירה מתארת את היום השלישי של בריאת העולם, ומהווה רקע ליתר המאורעות המתוארים ביצירה.

חלקה הפנימי של היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוח הימני - הגיהנום
הלוח השמאלי - גן עדן

הלוח השמאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוח השמאלי של היצירה מתאר את בריאת אדם וחוה ואת השמתם בגן עדן. לוח זה מתאר את בעלי החיים והיצורים השונים בגן עדן, ובניגוד למצופה, אין מדובר בסצנה שלווה - היצורים טורפים זה את זה, ואדם נועץ מבטי זימה בחווה - רמז לחטא הקדמון.

הלוח המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח זה מתאר את העולם שהיה יכול להתקיים לולא היה מתבצע החטא הקדמון. בעולם זה מוצגים בני אדם עירומים, אינם מודעים למבושיהם, ולפיכך נהנים מהטבע ומנוכחות הבריאות השונות של האל, ללא דאגה או מחסור.

הלוח הימני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוח הימני מתאר את עונשם של בני האדם על חטאיהם. בלוח מופיעים בעלי חיים המענים את בני האדם, וכן מתוארות טרנספורמציות של בעלי חיים אל מפלצות. בני האדם נענשים בהתאם לחטאים בני המוות בהם חטאו.


הלוח המרכזי - גן התענוגות הארציים


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לארי סילבר, [http://www.percontra.net/5silver.htm