דבורה פלדמן
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1986 (בת 37) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית, גרמניה |
| לאום | יהודי |
| מקום לימודים |
קולג' שרה לורנס |
| שפות היצירה |
יידיש, גרמנית, אנגלית אמריקאית, אנגלית |
| סוגה |
אוטוביוגרפיה, ספר זיכרונות |
| יצירות בולטות |
Unorthodox, המורדת: מחצר סאטמר אל החופש |
| מספר צאצאים |
1 |
|
www | |
  | |
דבורה פלדמן (באנגלית: Deborah Feldman; נולדה ב-17 באוגוסט 1986) היא סופרת יהודייה-אמריקאית-גרמנייה. ידועה בעיקר בזכות האוטוביוגרפיה שלה משנת 2012 "Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots" (בעברית: "המורדת"), המספרת על התבגרותה בקהילת חסידות סאטמר החרדית בוויליאמסבורג.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דבורה פלדמן נולדה בארצות הברית וגדלה בקהילת חסידות סאטמר החרדית בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק.[3] היא גודלה על ידי סבה וסבתה ניצולי השואה, מאחר שאמה עזבה את החסידות, ואביה לקוי הנפש לא הצליח לגדל אותה בכוחות עצמו.[4]
השפה הראשונה שלה הייתה יידיש, כאשר השימוש באנגלית בקהילה היה משני. כשהייתה פלדמן בת 13, ניסה בן-דודה לאנוס אותה, והיא התנגדה והוא נמלט.[5] היא חותנה בשידוך בגיל 17, והפכה לאם בגיל 19.[6]
בשנת 2006 עברה פלדמן עם בעלה מוויליאמסבורג, והחלה ללמוד בסתר ספרות בשרה לורנס קולג'.[7] בשנת 2009 היא לקחה את בנה, עזבה את בעלה וניתקה את קשריה עם הקהילה.[8] היא החלה לכתוב בלוג, ובשנת 2012 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots" שהפכה לרב-מכר, נכנסה לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס,[9] נמכרה במיליוני עותקים, וזכתה לתהודה רבה בתקשורת העולמית.[10][11][12]
בשנת 2014 פרסמה דבורה פלדמן את ספרה השני, "Exodus", המתאר את חייה של אם יהודייה חד-הורית בעולם לא יהודי.[13] בשנת 2014 גם עברה לברלין שבגרמניה, שם גרה בשכונת נויקלן והמשיכה לעבוד כסופרת.[14] בשנת 2016 תורגמה האוטוביוגרפיה שלה לגרמנית.
ב-26 במרץ 2020 הוציאה נטפליקס מיני-סדרה בכיכובה של שירה האס בשם Unorthodox ("המורדת"), שמבוססת על ספרה האוטוביוגרפי של פלדמן.[15]
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots", 2012
- תורגם לעברית בידי צילה אלעזר ופורסם ב-2013 בהוצאת כנרת זמורה ביתן - המורדת: מחצר סאטמר אל החופש
- Exodus, 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דבורה פלדמן (בגרמנית)
דבורה פלדמן, ברשת החברתית פייסבוק
דבורה פלדמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דבורה פלדמן, ברשת החברתית Goodreads
ארנון גרונברג פוגש את דבורה פלדמן, סרטון באתר יוטיוב, 21 במאי 2017
אנה בורד, שיעור מורדת, באתר "ידיעות אחרונות", 21 באפריל 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Deborah Feldman: "Überbitten" - Suche nach einer neuen Identität, Deutschlandfunk (בגרמנית)
- ^ Was ich an dieser Gesellschaft schätze, F.A.Z. Plus (בגרמנית)
- ^ ami, דבורה פלדמן , המורדת מקהילת סאטמר,עדיין מחפשת את דרכה בחיים, באתר חיים של אחרים, 2017-12-11
- ^ Philipp Peyman Engel, »Ich mag jüdische Ruhestörer«, Jüdische Allgemeine, 2017-06-19 (בגרמנית)
- ^ Buch von Deborah Feldman: Unorthodox - Leben unter Fundamentalisten | STERN.de, mobil.stern.de
- ^ המסע מחצר סאטמר אל החופש, באתר www.haaretz.co.il
- ^ Löbbert, Raoul (2016-06-26). "Deborah Feldman: Willkommen in der Stadt der Freiheit". Die Zeit (בגרמנית). ISSN 0044-2070. נבדק ב-2020-03-25.
- ^ Feldman, Deborah (2010-08-28). "Once upon a life: Deborah Feldman". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-25.
- ^ Roberts, Sam (2012-02-10). "Embracing a Race and Rejecting a Sect". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-25.
- ^ Florian Felix Weyh: Ultraorthodoxe Aussteigerin. Flucht vor religiösem Fanatismus. In: Deutschlandfunk. 25. April 2016, abgerufen am 1. August 2016.
- ^ Literatur-Tipps: Ab in den Lesesommer! In: Zeit online. 7. Juli 2016, abgerufen am 1. August 2016.
- ^ Neues Leben in Berlin. Deborah Feldman flieht aus ultraorthodoxer jüdischer Sekte. In: Berliner Zeitung. 29. Mai 2016, abgerufen am 1. August 2016.
- ^ סקירות ספרים של דבורה פלדמן, באתר פרלמנט הספרים(הקישור אינו פעיל)
- ^ Benyamin Reich, »In Berlin ist alles möglich«, Jüdische Allgemeine, 2015-03-23 (בגרמנית)
- ^ Zentralrat der Juden in Deutschland K.d.ö.R, Netflix verfilmt Deborah Feldmans Leben, Jüdische Allgemeine, 2019-05-22 (בגרמנית)