דוד מתתיהו רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד מתתיהו רבינוביץ
לידה 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוקטובר 1997 (בגיל 70 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 25 באוקטובר 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב יחיאל יהושע רבינוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ח, דצמבר 1927 - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, 25 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מביאלא בני ברק, ולפני כן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא. היה גם מלחין ומחבר ספרי חסידות והדרכות.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר שדליץ שבפולין לרבי יחיאל יהושע, האדמו"ר מביאלא. כשהיה בן 12 פרצה מלחמת העולם השנייה. עם פלישת הנאצים לפולין ב-1939 נמלט עם אביו ובני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. הסובייטים שלחו אותם לסיביר. בשנת ה'תש"ב (1942) עלה לארץ ישראל עם אחיו (לימים האדמו"רים רבי יצחק יעקב רבינוביץ ורבי בן ציון רבינוביץ) בערב פורים ה'תש"ג (1943), במסגרת ילדי טהראן. האחים התקבלו בארץ על ידי אחותם הבכורה גיטל ובעלה חיים גוטהלף בתל אביב, ועל ידי דודתו של אביו ובעלה רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, רבה הראשון של בני ברק.

יחד עם קבוצה מילדי טהראן התקבל במוסדות שהקים הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז'. למד בחברותא עם הרב יעקב אדלשטיין את מסכת חולין, לאחר שנצטווה מאביו במכתב מסיביר ללמוד לימודי רבנות. הרב כהנמן אמר על כך שאלה "חולין שנעשו על טהרת הקודש"[1]. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, רבי יוסף צבי קאליש[2].

בשנת תשכ"ד חנך בית מדרש שהקים לחסידי אביו ברחוב יהושע בבני ברק. בשנת תשכ"ט ייסד את ישיבת אור קדושים לזכר חסידי בית ביאלא שנספו בשואה ועמד בראשותה. פעל לשימור ציוני האדמו"רים לבית ביאלא בפולין[דרושה הבהרה]. בשנת תשכ"ד הוציא את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא.

מספר חודשים לאחר פטירת אביו בשבט תשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידי אביו. הקים בתי מדרשות בירושלים ובבני ברק. היה נוסע לבקר בחו"ל בעיקר בלוס אנג'לס ובפריז לקבלת קהל. הלחין עשרות ניגונים, שחלקם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר.

במוצאי שבת כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח נפטר בביתו בבני ברק בפתאומיות. נקבר בחלקת כולל פולין בהר הזיתים ליד קברו של אביו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדר ב' ה'תשי"ד נישא לטויבא, בתו של רבי שמואל אהרן שצדרוביצקי מביאליסטוק, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשי"ח התאלמן ובסוף שנת ה'תשכ"א נישא לרבנית שרה רבקה רבינוביץ ועבר לגור בבני ברק.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להבת דוד. על התורה והמועדים, ה' חלקים. תורות שנאמרו בשבתות ובמועדים, מתוך כתבי ידו. הספרים יצאו בכמה מהדורות.
  • תפארת אבות. בני ברק, תשכ"ד.
  • אורחות דוד חלק א', עצות והדרכות, פרקי אבות, שיחות קודש, ירושלים תשס"א; חלק ב', תולדות והנהגות, ירושלים תשע"ג.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב שמואל, רב ואב"ד הקהילה ביאלה ב"ב.
  • בנו רבי יעקב מנחם, ממלא מקום אביו בבית מדרשו בבני ברק. תחת הנהגתו הוקמו מוסדות בערים בני ברק, ירושלים, אלעד, בית שמש, וביתר עילית (בהם נמצאים היכלי הישיבות של החסידות). כמו"כ בהמשך לפעילות של אביו ייסד עמותה למען קדשי בית ביאלה בפולין אשר יסדו בית מדרש והכנסת אורחים בעיר פשיסחא בפולין על יד ציון מיסד השלשלת היהודי הקדוש זצ"ל נשוי לראצ'ה ברכה, בתו של רבי צבי הירש רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים[3].
  • בנו רבי אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, הקים את חצרו ואת ישיבת אור קדושים בשכונת גבעת שאול בירושלים. תחת הנהגתו הוקמו בתי כנסת ומרכזי קירוב ליהדות בשם "להבת דוד" במנהטן, לוס אנג'לס ומיאמי[4].
  • בנו רבי פנחס ירמיה, האדמו"ר מביאלא לענטשנא. התמנה לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידי אביו והקים בית מדרש ומרכז חסידי בעיר בית שמש.
  • בנו רבי אהרן שלמה, אדמו"ר מביאלא בבורו פארק שבניו יורק. הקים מרכז קירוב במיאמי שבפלורידה ובית מדרש לחסידיו בביתר עילית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורחות דוד חלק ב', עמוד רי"ח, ירושלים, תשע"ג
  2. ^ קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.
  3. ^ ישראל כהן, ‏אשת האדמו"ר מביאלה בני ברק ויתרה על הדירה לאחיה: "בשביל השלום", באתר כיכר השבת, 15 במרץ 2016
  4. ^ אתר להבת דוד