חסידות קרעטשניף

חסידות קרעטשניף היא חסידות רומנית מגזע נדבורנא. האדמו"ר הראשון שכיהן בקרעטשניף היה רבי מאיר רוזנבוים, בנו של רבי מרדכי לייפר מנדבורנה, בן נינו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.

תולדות החסידות

רבי מרדכי לייפר (י"ט באייר תקפ"ד (1824) -ט"ו בתשרי תרנ"ה (1845)) כיהן בהתחלה בנדבורנה אך בהמשך עבר משם לערים אחרות, ביניהן חוסט ובישטינא. לאחר פטירתו כל בניו שימשו כאדמו"רים, ביניהם בנו הרביעי רבי ישראל יעקב שכיהן כאדמו"ר מחוסט ונכדו רבי איתמר לייפער שכיהן כאדמו"ר מבישטינא. בניו האחרים התפרסו בערים שונות בהונגריה ורומניה. בנו השלישי רבי מאיר, כיהן כאדמו"ר בקרטשניף שברומניה.

רבי מאיר נולד בשנת תר"ח. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. היה מפורסם ברצינותו ובדבקותו. בנו רבי אליעזר זאב אמר שראה את אביו מחייך רק שלוש פעמים בכל ימי חייו. היה קנאי בדרכיו והנהיג את חסידיו בתקיפות. אביו רבי מרדכי אמר עליו שבשמיים מכנים אותו בשם "איש אלוקים". היה מפורסם במופתיו. רבי מאיר שינה את שם משפחתו מלייפר לרוזנבוים. נפטר בל' בסיוון תרס"ח (1908).

הדור השני

חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם רבי איתמר מנדבורנא ממנו השתלשה חסידות נדבורנא המרכזית בבני ברק ורבי אליעזר וולף מקרטשניף.

רבי אליעזר וולף מילא את מקום אביו בקרטשניף. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. נרצח באושוויץ בכ"ז באייר תש"ד. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר:"מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"^{[דרוש מקור]}.

בניו האחרים של רבי מאיר היו:

• רבי יעקב ישכר בער שכיהן כאדמו"ר בסלוטפינה שבמרמורש ולאחר מכן בסיגט. נרצח בשואה.
  • רבי חיים מרדכי ממישקולץ.
  • רבי מאיר מריישא.
  • רבי יצחק מסיגט. מחבר ספר "מנחת יצחק". חתן רבי יעקב לייפר מנדבורנה דברצין.
• רבי יצחק שכיהן כאדמו"ר בראחוב שבצ'כיה ובסוף ימיו בווישווה, התפרסם כבעל צדקה וכמקבל ייסורים באהבה. נרצח באושוויץ בג' בסיוון ה'תש"ד. בנו רבי מאיר כיהן בדרוהוביטש. נכדו משמש כיום באדמו"רות ראחוב.
• רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר בראחוב לאחר שאחיו רבי יצחק עבר לווישווה.
• חתנו רבי שלמה אייזיקסון צאצא פעמיים של רבי יצחק מקאליש השלישי בשושלת פרמישלאן-נדבורנא. כיהן כאדמו"ר ברומן שברומניה.
  • רבי מאיר (חתן דודו רבי איתמר מנדבורנא) שכיהן כאדמו"ר בפילדלפיה בשם אדמו"ר מרומאן.
    • רבי חיים שלמה.
    • רבי שלמה מפאסיק שבניו ג'רזי.
    • רבי דב מסטייטן איילנד.
  • רבי ישראל (חתנו של רבי יוסף מנירדהז בנו של רבי מרדכי לייפר) שכיהן בנירדהז.
  • רבי אברהם ישכר בער מפאליען. חתן הרב ישראל חיים פרידמן מראחוב. בנו היה רבי יחיאל יהודה מאחוזה, חתנו של רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט.
• חתנו רבי פנחס שפירא מקעכניה. בנו רבי ישכר בער מקעכניה היה חתנו של דודו רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנה. בנו של רבי ישכר בער היה רבי מאיר מקעכניה.

הדור השלישי

שלושה מבניו של רבי אליעזר וולף כיהנו כאדמו"רים בחייו כמנהג נדבורנא. בנו הגדול היה רבי שמואל שמעלקע מביטשקוב, היה תלמיד חכם גדול. בנו השלישי היה רבי ניסן חיים‏ שכיהן כרב בבראדשין ולאחר מכן כאדמו"ר ורב בדרוהוביטש. נרצח בשואה. בנו הרביעי היה רבי מאיר חתנו של דודו רבי ישכר בער מסאטמאר. מילא את מקום חמיו בסאטמר וכיהן שם גם כמו"צ. בן נוסף היה רבי מרדכי מפסט, חתן בן דודו רבי יעקב מנדבורנא-דברצין. חתנו של רבי אליעזר וולף היה אחיינו רבי חיים מרדכי מנדבורנא בני ברק.

לאחר השואה כיהנו כאדמו"רים בנו של רבי אליעזר וולף, רבי דוד משה ובנו של רבי ניסן חיים מדרוהוביטש, רבי צבי הירש. שניהם היו חתנים של דודם (ובן דודם) רבי חיים מרדכי מנדבורנא.

רבי דוד משה הקים בתחילת שנות ה-50 את קריית קרטשניף ברחובות. הוערך על ידי החזון איש ורבי אהרן רוקח מבעלז. נערץ על חסידי דורו והתפרסם כעובד ה' נפלא וכבעל מופת גדול. בשנותיו האחרונות שיחרו לפתחו רבבות ונושעו מברכותיו. הקים ישיבה בשם "שער אליעזר" ברחובות. נפטר בצעירותו בי"ז בתמוז תשכ"ט. בהלוויתו הכתירו החסידים את בנו הגדול רבי מנחם אליעזר זאב שהיה אז אברך צעיר לשמש כאדמו"ר מקרעטשניף.

בנו השני של רבי דוד משה הוא רבי ישראל ניסן אחיו התאום של רבי מנחם אליעזר זאב. מכהן כאדמו"ר מקרעטשניף בקרית גת. רבי ישראל ניסן הוא חתנו של רבי יחזקאל מערץ. קהילתו מונה כיום כ-55 משפחות, וכן תלמוד תורה גני ילדים וכולל אברכים.

בנו השלישי הוא רבי זיידא שמואל שמעלקא חתן רבי משה זאב פרידמן רבה של יפו. מכהן כיום כאדמו"ר מביטשקוב ביפו.

בנו הרביעי הוא רבי מאיר רוזנבוים חתן רבי חיים אליעזר הורנצ'יק חתנו של רבי משה מרדכי בידרמן. מכהן כאדמו"ר מפרמישלאן בקרית הרצוג שבבני ברק.

בנו השישי הוא רבי יוסף שלמה חתן קרוב משפחתו רבי ישראל רוזנבוים מסטניסלב (בנו של רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא, בן דודו של רבי דוד משה). מכונה במונסי האדמו"ר מקרטשניף.

חתניו הם רבי דוד דב מייזליש בן רבי יוסף משה אב"ד וויצן בבורו פארק, רבי יוסף דוד טייטלבוים מסאסוב, רבי פנחס הורוביץ משנדישוב (בנו של רבי מאיר משאץ שנדישוב), רבי מאיר הורוביץ (בן רבי יהושע מדז'יקוב), רבי מרדכי יצחק לייפר מבאניה-קאליש ורבי שלום מאיר טברסקי מפאליטשאן.

הדור הרביעי

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר מקרטשניף ברחובות

רבי מנחם אליעזר זאב, האדמו"ר הנוכחי, הוא חתנו של רבי יואל בעער מראצפערט-ברזיל. החסידות תחת הנהגתו מונה כ-500 משפחות. קהילות חסידים קיימות בבני ברק, בירושלים, ביתר עילית, אלעד, ומודיעין עילית. בשכונת קריית קרעטשניף ברחובות מתגוררות כ-200 משפחות, ובשכונת פסגת קרעטשניף שלא רחוקה ממנה גרים עוד כ-50 משפחות. מוסדות החסידות הם: ישיבה גדולה וישיבה קטנה, בהן מתחנכים כ-150 בחורים, תלמוד תורה "בני משה" המשרת את כל ילדי החסידיות השונות בעיר, בו יש כ-200 ילדים, בית ספר יסודי של רשת בית יעקב, סמינר חסידי, גני ילדים, כוללי אברכים, שטיבלאך ומקווה. וכן ארגוני חסד המשרתים את כלל אוכלוסיית העיר רחובות בהם ארגון החסד לשבוע מטובך שמחלק מנות אוכל בבית החולים קפלן ברחובות ועוסק במגוון פעילויות רווחה לכלל תושבי העיר. לחסידות יש ייצוג במועצת העיר רחובות, הנציג הוא פנחס הומינר המחזיק בתיק הכספים בעיריית רחובות. האדמו"ר נודע כעובד ה' מנעוריו. סדר השבת בהנהגתו הינם שעות מתמשכות של עבודת ה' כשהתפילות בשבת בבוקר נמשכות כחמש שעות. כן ידוע האדמו"ר כבעל מופת כשאת מעונו פוקדים אנשים מכל שכבות האוכלוסייה ורבים מהם מספרים על ישועות שנפעלו מברכתו.

קרעטשניף קריית אתא

רבי צבי הירש נולד בשנת תר"פ בסיגט לרבי ניסן חיים מדרוהוביטש בנו של רבי אליעזר וולף מקרטשניף. אחרי השואה עלה לירושלים וערך טישים בעודו בחור. לאחר חתונתו עבר לקרית אתא (אז כפר אתא). בשנת תשמ"ב עבר לירושלים. נפטר בט"ז באייר תשס"ו. לאחרי פטירתו מונו בניו:

• רבי ניסן, חתן רבי משולם זושא מצ'רנוביל, לאדמו"ר מקרעטשניף סיגט ירושלים
  • רבי מאיר איתמר (חתן רבי שמואל דוד בן רבי שלום קרויז אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין) מכהן בחיי אביו כאדמו"ר מטרעבישאן בויליאמסבורג.
  • רבי דוד שלמה, חתן רבי אשי"ש מסטרופקוב.
• רבי זיידא אליעזר וולף, חתן רבי יחזקאל מערץ, אדמו"ר מקרעטשניף סיגעט ארצות הברית. לרבי זיידא בית כנסת בבית שמש וכן הוא שוהה חודשים רבים בירושלים.

חתנו הוא רבי יעקב מנחם מביאלה בני ברק.

חסידות ראחוב

רבי אליעזר זאב, בנו של רבי יצחק מראחוב ניצל מהשואה ועלה לארץ והתגורר ברמלה. בתחילת שנות ה-60 פתח בית כנסת ראחוב ברמת גן על פאתי בני ברק. היה חתנו של בן דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנא. בנו של רבי אליעזר זאב הוא רבי יחיאל מאיר רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי מראחוב. חתניו של רבי אליעזר זאב הם רבי שלמה שמואל כהנא מספינקא ירושלים רבי יהודה מלינסק, רבי גדליה משה ראטה משומרי אמונים, ורבי יצחק אייזיק כהנא (בן רבי משה נחמן בן רבי יוסף מאיר מספינקא ירושלים) .

קישורים חיצוניים

• אודות רבי דוד משה מקרעטשניף בקובץ "המאור" באתר היברובוקס.
• יצחק יעקבי, בחצרו של הרבי, דבר, 26 בינואר 1968
• אהרן פריאל, האדמו"ר מת - יחי האדמו"ר החדש, מעריב, 3 ביולי 1969