דון בלאק
 | |
| דון בלאק, 2007 | |
| לידה |
28 ביולי 1953 (בן 70) את'נס, אלבמה, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | סטיבן דונלד בלאק |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים | וסט פאלם ביץ', פלורידה |
| ידוע בשל | נאו-נאציזם, עליונות לבנה, אנטישמיות, Stormfront[1] |
| השכלה | אוניברסיטת אלבמה[2] |
| תקופת הפעילות | מ-גיל תיכון |
| תואר | האשף הגדול של הקו קלוקס קלאן |
| תקופת כהונה | 1979–1981 |
| מפלגה | המפלגה הנאצית האמריקנית |
| השקפה דתית | נצרות פרוטסטנטית |
| בת זוג | קלואי בלאק[3] |
| צאצאים | דרק בלאק[4] |
סטיבן דונלד בלאק (באנגלית: Stephen Donald Black; נולד ב-28 ביולי 1953) הידוע בקיצור כדון בלאק הוא פעיל עליונות לבנה אמריקאי[5][6][7]. בלאק הוא מייסד ומנהל אתר הפורום האינטרנטי Stormfront המהווה במה לדעות אנטישמיות, נאו-נאציות, הומופוביות, אסלאמופוביות, עליונות לבנה, הכחשת שואה וגזענות באופן כללי. בלאק היה האשף הגדול של הקו קלוקס קלאן בין השנים 1979–1981 וחבר במפלגה הנאצית האמריקאית מאז שנות ה-70[8], אף על פי שבעת הצטרפותו, היא הייתה ידועה בשם "מפלגת העמים הלבנים הלאומית-סוציאליסטית"[9]. בלאק הורשע ב-1981 בניסיון הפיכה מזוין כנגד ממשלת דומיניקה תוך הפרת חוק הנייטרליות של ארצות הברית[10][11].
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלאק נולד באת'נס, אלבמה, והפך לפעיל בתנועות עליונות לבנה מגיל צעיר כשהחל להפיץ את העיתון הגזעני "White Power and the Thunderbolt" בבית הספר התיכון שלו, אקדמיית מדיסון. הדבר הוביל לכך שמועצת בית הספר החליטה לאסור הפצת ספרות פוליטית. בלאק הגיב לאיסור על ידי שליחת העיתונים לכתובות המגורים של התלמידים, כתובות אותן השיג ממסד הנתונים של בית הספר.
בקיץ 1970, לאחר שנת לימודיו הראשונה בבית הספר התיכון, נסע בלאק לסוואנה, ג'ורג'יה, כדי לסייע בקמפיין הבחירות לתפקיד מושל ג'ורג'יה של ג'יי ב. סטונר, תומך הפרדה גזעית ומנהיג מפלגת זכויות המדינות הלאומיות (באנגלית: National States' Rights Party או בראשי תיבות NSRP). בסופו של דבר הפוליטיקאי ג'ימי קרטר, שעתיד להיות נשיא ארצות הברית ה-39 זכה בבחירות לתפקיד מושל ג'ורג'יה. בלאק התבקש להשיג עותק של רשימת חברי ה-NSRP על ידי רוברט לויד, מנהיג מפלגת העם הלבן הלאומית-סוציאליסטית, שנקראה לפני כן המפלגה הנאצית האמריקאית[12]. באותה תקופה היה בלאק חבר בסניף הנוער של המפלגה, תנועת הנוער הלאומית-סוציאליסטית.
כמו כן, בלאק היה מעורה במסע הפרסום של סטונר ג'רי ריי, אחיו של ג'יימס ארל ריי, שביצע את ההתנקשות במרטין לותר קינג ב-25 ביולי 1970. ג'רי ריי ירה בבלאק (שהיה אז בן 16) בחזה עם כדור 38 קליבר הולופוינט כדי למנוע ממנו לגנוב מסמכים ממשרד הקמפיין שלו[13]. ריי זוכה מכל האישומים, בטענה שהוא ירה למען הגנה עצמית לאחר שהבחין שבלאק התעסק בחפץ שהיה נראה כנשק[14][15]. בלאק סיים את שנתו האחרונה באקדמיית מדיסון, בית הספר הפרטי בהאנטסוויל בו למד. לאחר התיכון, בלאק סיים את לימודיו באוניברסיטת אלבמה בטסקלוסה ב-1975[2]. בתחילת שנות ה-70, נסע בלאק לוועידה של המפלגה הנאצית האמריקאית בווירג'יניה עם עמיתיו מהתנועות לעליונות לבנה דייוויד דיוק וג'וזף פול פרנקלין (האחרון הורשע מאוחר יותר במספר מעשי טרור על רקע גזעני ואנטישמי והוצא להורג בגין רצח סדרתי).
הקו קלוקס קלאן ומבצע כלב אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלאק הצטרף לקו קלוקס קלאן בשנת 1975, שנה אחת לאחר ההשתלטות של דייוויד דיוק על הארגון. בלאק עבר לברמינגהם, אלבמה, כדי להיות ראש הארגון במדינה. לאחר התפטרותו של דיוק ב-1978 מראשות הארגון, בלאק הפך לאשף הגדול, תואר המקביל למנהל הראשי של הארגון. ב-1979 הוא התמודד על ראשות עיריית ברמינגהאם, וזכה ל-2.5% מהקולות. ריצ'רד ארינגטון ג'וניור ניצח בבחירות לראשות העיר, והפך לראש העיר האפרו-אמריקאי הראשון של ברמינגהאם.
ב-27 באפריל 1981, בלאק ותשעה שכירי חרב נוספים, שגויסו מארגונים המזוהים עם האידאולוגיה של הקו קלוקס קלאן נעצרו בניו אורלינס כשהם התכוננו לעלות על סירה מצוידת בנשק חם ותחמושת על מנת לפלוש למדינת האי דומיניקה במה שהם כינו מבצע כלב אדום. כלי תקשורת מקומיים כינו את הניסיון הכושל כ"Bayou of Pigs", משחק מילים ל"Bay of Pigs Invasion" (הפלישה למפרץ החזירים) הלא מוצלחת בקובה ב-1961.
מאוחר יותר הסביר בלאק את ניסיון הפלישה כניסיון להקים משטר אנטי-קומוניסטי, ואמר: "מה שעשינו היה לטובת ארצות הברית וביטחונה בחצי הכדור [המערבי], ואנחנו מרגישים נבגדים על ידי הממשלה שלנו". הפלישה נועדה להחזיר את ראש הממשלה לשעבר פטריק ג'ון לאי הקריבי השחור ברובו. התובעים אמרו שהמטרה האמיתית של הפלישה הייתה להקים אתרי תיירות, הימורים, בנקי הלבנת כספים וכריתת עצים באי העני.
ב-1981 נידון בלאק לשלוש שנות מאסר על תפקידו בניסיון הפלישה והפרת חוק הנייטרליות. בלאק שוחרר ב-15 בנובמבר 1984. במהלך שהותו בכלא הפדרלי בלאק לקח שיעורי תכנות מחשבים שהובילו אותו להקים את אתר האינטרנט Stormfront מספר שנים מאוחר יותר.
בלאק התמודד לתפקיד נוסף באלבמה, הפעם כמועמד המפלגה הפופוליסטית לסנאט האמריקאי.
Stormfront[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – Stormfront
ב-1995 הקים בלאק את Stormfront, שהיה אתר אינטרנט המשמעותי הראשון שדגל בשנאה גזעית. האתר נותר בין הפטלפורמות המקוונות הפופולריות ביותר עבור אלו הנמשכים לאידאולוגיות גזעניות. האתר מציג את כתביהם של ויליאם לותר פירס ודייוויד דיוק וכן מחקרים מכחישי שואה של המכון לסקירה היסטורית. יחד עם המאמרים הללו, האתר מארכב ספרייה של כתבי גאווה לבנה, נאו-נאציזם ועליונות לבנה להורדה, ומספר קישורים לאתרים לאומנים לבנים אחרים.
בראיון משנת 1998 לשבועון האלטרנטיבי מיאמי ניו טיימס, אמר בלאק: "אנחנו רוצים לקחת את אמריקה בחזרה. אנחנו יודעים שאומה יוגוסלבית רב-תרבותית לא יכולה להחזיק מעמד יותר מדי זמן. ללבנים לא תהיה ברירה אלא לבצע פעולה צבאית בנושא. עלינו להגן על האינטרסים שלנו למען ילדינו"[16].
בשנת 1999, בלאק יצר את האתר "martinlutherking.org", המנוהל על ידי Stormfront[17]. אתר זה נוצר כדי להשמיץ את דמותו של מרטין לותר קינג. בינואר 2018, האתר עדיין פעל ואף עקף אתרים המכילים תוכן אמין בתוצאות החיפוש של גוגל[18].
בדצמבר 2007, בלאק זכה לתשומת לב ציבורית בשל תרומת כסף שתרם למען הריצה לנשיאות של רון פול ב-2008[19].
ב-2008, אמר בלאק כי ביסוס הגאווה הלבנה כקבוצת אינטרסים מיוחדת בתוך המפלגה הרפובליקנית הוא עניין קריטי[20]. כשנשאל על ידי מראיין לעיתון האיטלקי לה רפובליקה אם Stormfront הוא לא רק הקו קלוקס קלאן החדש, בלאק השיב בחיוב, אך ציין שלעולם לא יגיד זאת לעיתונאי אמריקאי[20].
ב-5 במאי 2009, הוכרז כי בלאק הוא אחד מ-22 האנשים ברשימת משרד הפנים הבריטי של אנשים שנאסר עליהם להיכנס לממלכה המאוחדת בשל "קידום פעילות פלילית חמורה וטיפוח שנאה שעלולה להוביל לאלימות בין-קהילתית"[21].
הפורום המקוון של Stormfront פועל כאחד מאזורי הכינוס המקוונים הגדולים בעולם של בעלי דעות גזעניות ומכחישי שואה, כאשר שרשורים בנושא זה זוכים למאות אלפי צפיות. מספר תוכניות רדיו שפורסמו על ידי אתר האינטרנט תמכו בהכחשת שואה.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008, כלי תקשורת שונים דיווחו כי אשתו של בלאק, קלואי, עבדה כעוזרת בכירה של איל הסוכר חוסה פנג'ול, המנכ"ל של חברת Florida Crystals ובעל עסקי נדל"ן במדינות אמריקה הלטינית. בין השאר, מטלות העבודה שלה כללו את פעולתה כדוברת של בית ספר צ'רטר "כדי להוציא ילדים שחורים והיספנים מוחלשים מהעוני". הסיפור הביא לכך שבלאק ספג ביקורת על ידי מספר פעילים לאומנים לבנים אחרים. קלואי הייתה נשואה בעבר לדייוויד דיוק[22].
באוגוסט 2008, בנו בן ה-19 של בלאק, דרק בלאק, נבחר לאחד מ-111 הצירים בוועדה הרפובליקנית של מחוז פאלם ביץ', פלורידה, עם 167 מתוך 287 קולות[23]. עם זאת, הוועדה סירבה לאשרר את מינויו של בלאק, בנימוק של שבועת נאמנות שעליה לא חתם לפני שרשם את מועמדותו. השבועה קובעת כי המועמדים חייבים להימנע מפעילויות "שעשויות לפגוע בשמה של המפלגה הרפובליקנית". בין השאר, דרק הנחה תוכנית רדיו בשם "המופע של דרק בלאק" בימי חול בתחנת הרדיו המקומית ווסט פאלם ביץ', פלורידה, אליה שילם דון בלאק 600 דולר לשבוע בעד שידור התוכן. שידורי תוכנית הרדיו הסתיימו בינואר 2013, כאשר דרק בלאק הופיע בכמה מהפרקים האחרונים[24].
החל מקיץ 2013, החל דרק בלאק להטיל ספק באידאולוגיות הגזעניות שלו[25], והוא חזר בו מאידאולוגיית העליונות הלבנה, ובין השאר פרסם התנצלות פומבית בפני אלו שנפגעו ממעשיו ואמונותיו הקודמות. על פי הדיווחים הוויתור שלו זעזע את אביו ואנשים המקורבים אליו. עד 2016, דרק בלאק ויתר לחלוטין על דעותיו הלאומניות והתבטא באופן פעיל נגד דעות כאלה בעיתונות[26][27][28]. כתב של הוושינגטון פוסט אלי ססלו פירט את השינוי האידאולוגי של דרק שהוביל לריחוק ממשפחתו, עבר למישיגן, שינה את שמו ובסופו של דבר החל לימודי דוקטורט באוניברסיטת שיקגו, בלימודי תור הזהב של האסלאם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ White Supremacists Extend Their Reach Through Websites, באתר הניו יורק טיימס.
- ^ 1 2 Don Black / Stormfront, מאורכב באתר וייבאק מאשין.
- ^ Billionaire won't fire assisant for KKK link, מאורכב באתר וייבאק מאשין.
- ^ A Local Election’s Results Raise Major Questions on Race, באתר הניו יורק טיימס.
- ^ UK 'least wanted' list published, באתר BBC.
- ^ Contemporary voices of white nationalism in America, באתר ארכיון האינטרנט.
- ^ Contemporary voices of white nationalism in America, באתר ארכיון האינטרנט.
- ^ Hate.com expands on the net, באתר BBC.
- ^ The rise of David Duke, באתר ארכיון האינטרנט.
- ^ Web trackers hunt racist groups online, באתר CNN.
- ^ Father and son team on hate site, באתר USA Today.
- ^ The 1970 Split In The NSWPP: A First Hand Account, ה. מייקל בארט
- ^ HATE WEBSITE STORMFRONT SEES RAPID GROWTH OF NEO-NAZI COMMUNITY, באתר המרכז המשפטי לדרום העני.
- ^ Man Acquitted Of Shooting Nazi, מתוך גיליון The Dispatch.
- ^ Jerry Ray Acquitted, מתוך גיליון Times-News.
- ^ The Racist Next Door, באתר New Times.
- ^ Hate Groups Effectively Use Web as a Recruiting Tool, באתר ABC.
- ^ MartinLutherKing.Org is Owned by Neo-Nazis, באתר The Daily Beast.
- ^ Ron Paul keeps cash from supremacist, מאורכב באתר וייבאק מאשין.
- ^ 1 2 Fermeremo Barack Obamasiamo il nuovo Ku Klux Klan, באתר לה רפובליקה.
- ^ Home Office name hate promoters excluded from the UK, מאורכב באתר וייבאק מאשין.
- ^ Woman With Ties to White Supremacists Represents School for Blacks and Hispanics, באתר פוקס ניוז.
- ^ White Supremacist Derek Black Wants to Maintain Republican Seat, מאורכב באתר וייבאק מאשין.
- ^ STORMFRONT RADIO GOING OFF AIR?, באתר המרכז המשפטי לדרום העני.
- ^ DEREK BLACK: HAVE STORMFRONT FOUNDER’S SON’S POLITICS CHANGED?, באתר המרכז המשפטי לדרום העני.
- ^ The white flight of Derek Black, באתר הוושינגטון פוסט.
- ^ Why I Left White Nationalism, באתר הניו יורק טיימס.
- ^ TAKE THE MONEY AND RUN: HOW DON BLACK’S SON ESCAPED THE WHITE SUPREMACIST MOVEMENT HE WAS BORN TO INHERIT, באתר המרכז המשפטי לדרום העני.