הלבנת הון

הלבנת הון היא פעולה פיננסית שמטרתה הסתרת זהות המקור והיעד של הכסף המועבר בפעולה זו. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בפעילות פלילית (כגון סחר בסמים) לכסף שאינו מעורר חשד. עקב כך הלבנת הון נחשבת לעבירה פלילית.

מהותה של הלבנת הון

בעבר הביטוי "הלבנת הון" נאמר רק בהקשר של כסף שמקורו בפעילות פלילית. לעתים התייחס מושג זה גם לכסף שמקורו בפעילות חוקית, אך היה כרוך בהתחמקות מתשלום מס. היום משמעותו של הביטוי בדרך כלל מורחבת על ידי גופים ממשלתיים, כמו רשות ניירות הערך האמריקאית, על מנת לבטא כל פעילות פיננסית שאינה מבוססת בחוק. כתוצאה מהרחבה זו של ההגדרה, הפעילות הבלתי חוקית של הלבנת הון נעשית היום לא רק בידי משרדים מושחתים וחברי פשע מאורגן כמו סוחרי סמים וחברי מאפיה, אלא גם בידי אנשים ממוצעים ועסקים קטנים וגדולים.

על פי ההגדרה הנוקשה ביותר של ביטוי זה, כל אחד המסייע להסתיר את התשואה מעסקאותיו נחשב למלבין כספים. אדם עלול להיות בלא יודעין מועסק על ידי מלבין כספים, וכך עשוי להיות שותף לפשע ואחראי לו בסמכויות שיפוטיות רבות.

הביטוי "הלבנת הון" כנראה התפתח בתקופת האיסור על מכירת משקאות חריפים בארצות הברית (1919 - 1933). שיטות רבות הומצאו במטרה להסוות את מקורות הכסף שהורווח על ידי מכירה לא חוקית של משקאות חריפים. שיטה אחת הייתה הימור חוקי במכונות מזל - שיטה פשוטה להפיכת כמות מטבעות אדירה למטבע עובר לסוחר. עוד עסק שנוצל למטרה זו היה מכבסות, ומשם מקור הביטוי באנגלית Money Laundering - "כיבוס כסף".

בנקים נזהרים לבל ידבק בהם רבב של הלבנת הון, אך כגופים המשמשים מטבעם להעברת כספים בהיקף נרחב, הסכנה לשיתוף פעולה עם מלביני הון מונחת לפתחם. בניסיון להילחם בהלבנת הון, נקבע בארצות הברית שעסקה או הפקדה של מזומנים בסכום הגבוה מ-10,000 דולר חייבת להיות מדווחת ל"רשת אכיפת הפשעים הכלכליים" (FinCEN), כמו גם כל פעולה פיננסית חשודה אחרת.

הפיקוח הנוקשה על הפקדת מזומנים בסכום גבוה מסרבל גם את פעולתם של עסקים כשרים, משום שאם אדם מרוויח אלפי דולרים במזומן בשבוע מעסקיו (לא יוצא דופן עבור בעל חנות), והוא רוצה להפקיד כסף זה בבנק, הוא אינו יכול לעשות כן בלי לעורר חשד מסוים.

דרכים להלבנת הון

שיטה אחת להלבנת הון היא העברת הכסף לגורם ביניים, שמטפל ממילא בכמות גדולה של כסף מזומן. גורם הביניים יפקיד כסף זה לחשבונו, יקח את העמלה המגיעה לו וירשום המחאה לאדם שאת כספו הפקיד. כך ניתן להפקיד את ההמחאה בחשבון הבנק מבלי לעורר חשד.

שיטה אחרת כוללת הקמתו של עסק (חברת קש), כזה שזרימת הכסף אליו לא יכולה להיות מפוקחת, והעברת הכסף השחור אל עסק זה ותשלום מסים עליו. כל עובד בנק, בכל אופן, מאומן להיות באופן קבוע על המשמר מפני כל עסקה העשוייה להיות נסיון לעקוף את הדיווח הדרוש.

הצגת הכסף השחור ככסף שהושג מרווחי הימורים היא דרך נוספת להציג סכומי כסף גדולים כאילו הושגו בדרך כשרה.

המאבק נגד הלבנת הון בישראל

הכנת החקיקה נגד הלבנת הון בישראל הייתה ממושכת מאוד ומלאה תהפוכות. בסופו של דבר, חוק איסור הלבנת הון אושר על ידי הכנסת באוגוסט 2000, כ-7 שנים לאחר תחילת העבודה עליו במשרד המשפטים.

הממשל האמריקאי וארגונים בינלאומיים גילו מעורבות עמוקה ומילאו תפקיד מכריע בכל שלבי החקיקה של החוק, תוך הפעלת מכבש לחצים דיפלומטיים וכלכליים כלפי מדינת ישראל. במקביל ללחצים מבחוץ, תהליך העיצוב והחקיקה של החוק אופיין בעימותים ומחלוקות שהתנהלו בין משרד המשפטים שקידם את הצעת החוק לבין משרדי ממשלה וארגונים מדינתיים אחרים. גם מספר קבוצות אינטרס ניהלו מאבקים גלויים וסמויים נגד השלמת החקיקה.

בעקבות חקיקת חוק איסור הלבנת הון ועל-פיו הוראותיו, הוקמה בינואר 2002, במסגרת משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון. בסוף 2004 תוקן החוק ושמה הוסב לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. יישומה הוא בתחומים אחדים:

• בבנקאות - עקב מורכבות הנושא הוקמו בבנקים יחידות ליישום הציות בבנקאות. מהבנקים נדרשו דיווחים אשר מעצם מהותם הוא אוטומטי ולשם כך לא נדרש מאמץ מיוחד, די היה בפעולה של עיבוד נתונים ודיווחים הקשורים בשיקול דעת מספר רב של הפקידים. על הבנק לדווח על מקבל השרות, ללא ידיעתו על כל פעולה הנראית לו כחשודה לאור המידע המצוי ברשות התאגיד על הלקוח ובהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכומי הפעולה, נחזות בעיניו כבלתי רגילות או חשודות לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור.
• בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 ₪ או יותר. לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך "כוונה" או "מטרה" או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדווח לפי סעיף 9, כדי להקנות לוועדה את הסמכות לקבוע עיצום כספי ‏‏.

על פי החוק תוקן חוק הגנת הפרטיות ולפיו ניתן לקיים מאגר מידע לפי החוק איסור הלבנת הון.

פעולות חשודות של הלקוח מדווחות לרשויות ללא ידיעת הלקוח, דבר שלא מאפשר ללקוח להציג הסבר על הפעולה, ולכן הונהגו אמצעי בקרה על מנת שהדיווחים יהיו מבוססים ככל האפשר וימנע מדיווח כאשר סביר כי הפעולה תקינה. כל אחד מהבנקים מקדיש אתר הסברה לציבור בנושא חובת הציות במטרה להציג לציבור כיצד עליו לנהוג ואיך הוא עלול להפגע.

ראו גם

• כסף שחור
• ביקורת חקירתית
• פשע מאורגן

לקריאה נוספת

• גיל בריצמן ושריג דמארי, איסור הלבנת הון, הוצאת ע.ד. ספרות משפטית, 2003.
• יעל גרוסמן ורוני בלקין, איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה, בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט, 2006
• יאיר דגן, המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור, הוצאת רונן, 2006

קישורים חיצוניים

• אתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
• איסור הלבנת הון, באתר של בנק ישראל
• יהודה שפר, העברות שבחוק הלבנת הון - המאבק הבינלאומי בהלבנת הון במציאות הישראלית, המשפט, מרץ 2005.
• אולג קומליק, "מעשה טלאים ופשרות": חוק איסור הלבנת הון- בין הגלובלי ללוקאלי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב‏, 2008
• הלבנת הון, באתר ביזנספדיה
• חוק איסור הלבנת הון - באתר הרשות למלחמה בסמים
• יעל גרוסמן, הלבנת הון - פסקי דין, שאלות ותשובות, מאמרים אתר הלבנת הון
• תני גולדשטיין, משלמים בשחור? זה לא פטנט ישראלי, באתר ynet‏, 6 בספטמבר 2009
• יאיר דגן, ‏מניעת הלבנת הון, באתר הערוץ האקדמי
• דרור מתתיהו, ‏המלשינון של הרשות לאיסור הלבנת הון, באתר גלובס, יולי 2011
• ליאור הרמן, הלבנת הון בעולם ובישראל, הרבעון הישראלי למסים 117 (יוני), 2002, עמ' 7-19

מידע על איסור הלבנת הון, באתרי בנקים ישראלים:

• איסור הלבנת הון, באתר של בנק לאומי
• איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור, באתר של בנק הפועלים
• הסברים על חוק איסור הלבנת הון, באתר של בנק דיסקונט בישראל
• מה היא הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?, באתר של הבנק הבינלאומי
• איסור הלבנת הון, באתר של בנק מזרחי טפחות