דיוויזיית אס אס הררית השביעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוויזיית אס אס הררית השביעית
7th SS Division Logo.svg
סמל הדיוויזיה
פרטים
כינוי Prinz Eugen ('הנסיך אויגן')
מדינה Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
שיוך Flag Schutzstaffel.svg אס אס
סוג דיוויזיה
תאריכים וזמנים
הקמה מרץ 1942
פירוק מאי 1945
מלחמות

מלחמת העולם השנייה

נתוני היחידה
כוח אדם 21,500‏[1]
פיקוד
מפקדים ארתור פלפס (ינואר 42 - מאי 43)
קארל פון אוברקמפ (מאי 43 - ינואר 44)
אוטו קום (ינואר 44 - ינואר 45)
אוגוסט שמידהובר (ינואר - מאי 45)

דיוויזיית אס אס הררית השביעית "פרינץ אויגן"גרמנית: “SS-Freiwilligen-Gebirgs-Division „Prinz Eugen‏.7) הייתה דיוויזיה הררית של הואפן אס אס, כחלק מצבא גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה נקראה כך על שם הנסיך אויגן מסבויה, נסיך הבסבורגי אשר היה מפקד צבאי מבריק וניצח את העות'מאנים במספר מערכות בתחילת המאה ה-18.

במהלך מלחמת העולם השנייה עסקה הדיוויזיה בעיקר בלוחמה כנגד פרטיזנים באזור קרואטיה וסרביה. כחלק מלחימה זו, היו מעורבות יחידות הדיוויזיה בפשעי מלחמה רבים כנגד האוכלוסיות המקומיות עם הוצאות להורג המוניות והריסת כפרים שנחשדו כמשתפי פעולה עם הפרטיזנים המקומיים.

היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה החלה את דרכה לאחר כיבוש יוגוסלביה לקראת סוף שנת 1941, תחילה היא גייסה חיילים ממוצא גרמני (Volksdeutsche) שהתנדבו לשרת באס אס, אך לאחר שרק כ-5,000 התנדבו היא החלה בגיוס חובה. במרץ 1942 היחידה זכתה למעמד של דיוויזיה ולמרות שרוב חייליה גויסו היא נקראה 'דיוויזיית אס אס הררית התנדבותית השביעית'. לקראת אמצע שנת 1942 הגיע כוח האדם בדיוויזיה לכדי כ-21,500 חיילים. עם הגדרת הדיוויזיה כיחידה הררית בתקופה זו, היא קיבלה ציוד שלל רב כגון טנקי הוצ'קס ומקלעים צ'כים לצד ציוד הררי איכותי כמו תותחי שדה גרמניים 105 מ"מ.

כוחות הגדוד השביעי של הדיוויזיה בפאתי עיירה בבוסניה.

חיילי הדיוויזיה היו ממוצא גרמני, אך רבים מהם לא הכירו את השפה ונחשבו לנחותים על ידי הקצינים והמפקדים. קשיים מסוג אלו הובילו בין היתר למרד של 137 חיילים קרואטים בדיוויזיה בשנת 1943 כאשר זו הוצבה בבוסניה.

החל מאוקטובר 1942 ועד לסוף המלחמה, הוצבה ביוגוסלביה וניהלה שם מערכות כנגד יחידות פרטיזנים מקומיות, בעיקר באזור באנאט (על גבול רומניה), סרביה וקרואטיה. המערכה הראשונה בה השתתפו יחידות הדיוויזיה הייתה במבצע 'לבן I'‏ (Weiss I) באזור צפון קרואטיה כנגד כוחות הפרטיזנים היוגוסלבים. בהמשך למבצע זה, התרחש מבצע 'לבן II'‏ (Weiss II) בו התקדמו כוחות הדיוויזיה ממערב בוסניה לכיוון מוסטר בנוסף ללחימה באזור צפונית-מערבית לסראייבו, מבצע שלישי שתוכנן לא יצא לבסוף לפועל.

במאי 1943 השתפה הדיוויזיה במבצע מוצלח בו כוחות הצ'טניקים בפיקודו של דראגוליוב מיכאולוביץ' נסוגו לכיוון סרביה. מיד לאחר מכן היא השתתפה במבצע 'שחור' (Schwartz; המוכר גם בתור 'המערכה האנטי פרטיזנית החמישית') ששאף לדחוף את כוחו העיקרי של טיטו שמנה כ-20,000 פרטיזנים לכיוון הרי זלנגורה בדרום-מזרח בוסניה, בצורה של כיתור והתקדמות. במהלך 11 ימי המבצע לכוחות הגרמנים הייתה הצלחה מועטה בהשגת יעדיהם, חלק מיחידות הפרטיזנים הצליחו לחמוק מבעד לכיתור הגרמני, אך מספר יחידות הובסו, במבצע זה נהרגו 613 מחיילי הדיוויזיה. לאחר כניעת האיטלקים לבעלות הברית, נשלחה הדיוויזיה לגבול המזרחי של איטליה בספטמבר 1943 כדי לפרוק את האיטלקים מנשקם ולמנוע הישגים לכוחות הפרטיזנים באזור.

חודש לאחר מכן השתתפה הדיוויזיה במבצע נרחב נוסף בחוף הדלמטי במערב קרואטיה, כאשר במהלכו היא ספגה 1,582 הרוגים. בשבועות לאחר מכן השתתפה הדיוויזיה בשני מבצעים נוספים באזור כנגד כוחות פרטיזנים. ב-25 במאי השתתפה הדיוויזיה במערכה האנטי פרטיזנית השביעית ('מבצע תנועת הפרש'; Rösselsprung) שבין היתר שאף לתפוס את מנהיג הפרטיזנים טיטו, זאת בסיוע גדוד האס אס המצנח ה-500 ורגימנט ברנדנבורג.

במשך חודשי 1944 המשיכה הדיוויזיה בלחימה מאומצת כנגד כוחות הפרטיזנים ברחבי האזור. בספטמבר 1944 כוחות הצבא האדום התקדמו לעבר הבלקן וכוחות הדיוויזיה ספגו אבדות רבים בקרבות הגנה קשים כנגד הסובייטים וכוחות הפרטיזנים, בעיקר באזור ניש שבסרביה. בחודשים הבאים ניהלה למעשה הדיוויזיה קרבות תוך כדי נסיגה אל מול התקדמות הצבא האדום.

הדיוויזיה נכנעה לכוחות ברית המועצות בסלובניה ב-10 במאי 1945.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Williamson, Gordon, The Waffen-SS (2): 6. to 10. Divisions, Oxford: Osprey Publishing, 2004.
  • Williamson, Gordon, German Mountain & Ski troops 1939-45, Oxford: Osprey Publishing, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כוח האדם בשיאו באמצע 1942, תחילת דרכה של הדיוויזיה.