דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית
9th SS Division Logo.svg
סמל הדיוויזיה
פרטים
כינוי Hohenstaufen
('הוהנשטאופן')
מדינה Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
שיוך Flag Schutzstaffel.svg אס אס
סוג דיוויזיה
תאריכים וזמנים
הקמה 31 בדצמבר 1942
פירוק 5 במאי 1945
מלחמות

מלחמת העולם השנייה

מבצע מרקט גארדן
קרב הבליטה
החזית המזרחית
נתוני היחידה
כוח אדם 19,611‏[1]

דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית הוהנשטאופן (גרמנית: Hohenstaufen) הייתה דיוויזיה משוריינת של הואפן אס אס, כחלק מצבא גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה הוקמה בתחילת 1943 על ידי מתגייסים מגרמניה (רובם בגיל 18), עם שדרת פיקוד מנוסה שהגיעה מדיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה. כינוי הדיוויזיה; "הוהנשטאופן" ניתן לה על שם בית מלוכה גרמני מהמאה ה-12 וה-13, ככל הנראה ההתייחסות היא למלך פרידריך ברברוסה.

הקמת הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בדצמבר 1942 ניתנה הפקודה להקמת הדיוויזיה ובפברואר 1943 היא הוקמה יחד עם הדיוויזיה התאומה שלה דיוויזיית פאנצר אס אס העשירית (פרונסברג). שתי הדיוויזיות הוקמו בצרפת הכבושה, שם הוצבו למספר חודשים (כמעט שנה) של אימונים ראשוניים. דיווזיית הוהנשטאופן הוקמה כאמור בעיקר ממגויסים בני 18 מרחבי גרמניה, כאשר אלו תוגברו בקצינים מנוסים שהגיעו מדיוויזיית האס אס הראשונה (לייבשטנדרטה).

היסטוריית שרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה נשלחה לחזית, יחד עם דיוויזיית האחות שלה 'פרונסברג', במרץ 1944. היא הצטרפה ללחימה באוקרינה בניסיון להציל את ארמיית הפאנצר הראשונה מכיתור, שתי הדיוויזיות נלחמו בתור קורפוס הפאנצר השני. לאחר כחודש של לחימה קשה ואחרי שהדיוויזיה ספגה אבדות קשות, היא ירדה מהחזית להתארגנות מחודשת ויחד עם הקורפוס השני פעלה בתור עתודה לקבוצת הארמיות צפון אוקרינה.

נורמנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביוני 1944, מספר ימים לאחר שנחתו כוחות בעלות הברית בנורמנדי, נשלחה הדיוויזיה יחד עם הקורפוס לצרפת, אזור קאן. בדרך לחזית במערב, ספגה הדיוויזיה אבדות מהפצצות מטוסי בעלות הברית והגיעה לבסוף רק ב-26 ביוני. לאחר שהבריטים כבשו את קאן, תוכנית הפעולה המקורית של הדיוויזיה שכללה תקיפה לכיוון אזורי הנחיתה, הפכה לבלתי אפשרית, במקום הדיוויזיה הוצבה בפאתי העיר כדי לסייע לכוחות הגרמנים שם. לאורך הקרבות עם הבריטים באזור קאן, איבדה הדיוויזיה כ-1,200 חיילים והיא הוצאה שוב מהחזית ב-10 ביולי כדי לשמש עתודה.

כאשר פתחו הבריטים בהתקפה נוספת לכיבוש אזור העיר, הוכנסה הדיוויזיה שוב לחזית כשהיא מחליפה את 'פרונסברג' בהגנה על גבעה 112. לאחר הלחימה הקשה כנגד הבריטים, הוצאה הדיוויזה ב-15 ביולי, הרגימנטים הממוכנים שלה (פאנצרגרנדיר) התרוקנו עד כדי כך שכעת הם אוחדו לכדי רגימנט אחד. בהמשך במבצע גודווד ספגה הדיוויזיה שוב אבדות קשות, אך הצליחה להחזיק את הקו. בהמשך קרבות המערכה בנורמנדי, הצבא הגרמני עסק בנסיגה מזרחה והדיוויזיה ניהלה מספר קרבות בעורף הנסיגה. בתחילת ספטמבר הוצאה הדיוויזיה להתארגנות בארנהם, הולנד, כוח האדם שלה כלל כעת כ-7,000 חיילים (מתוך 15,900 בסוף יוני).

הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק"ם מסוג Sd.Kfz. 251 של הדיוויזיה בלחימה באזור ארנהם.
חיילי גדוד הסיור של הדיוויזיה אשר נפלו בשבי צנחנים בריטים באזור ארנהם.

עם הגעת הדיוויזיה לאזור ארנהם בהולנד, היא החלה במלאכת התחזוקה והתארגנות מחדש. מרבית הכלים המשוריינים הוכנו למשלוח לסדנאות שיקום וטיפול, מלבד גדוד הסיור של הדיוויזיה ששמר על הכלים המשוריינים שלו בהולנד. ב-17 בספטמבר 1944, התחילו בעלות הברית במבצע מרקט גארדן אשר כלל הצנחה של כוחות במספר מוקדים בהולנד ומאמץ קרקעי, בין מוקדים אלו נבחר גם אזור ארנהם, היכן שישבה הדיוויזיה.

כוחות מהדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה צנחו באוסטרביק מערבית לארנהם, והדיוויזיה החלה בהכנות לקראת בלימת ההתקפה. כלי השריון שהוכנו למסע לסדנאות הטיפול, הורדו מהקרונות והוכנו במהרה לקרב (בין היתר הוחזרו להם השרשראות אשר הוסרו לטובת ההעברה). תפקידה של הדיוויזיה, כחלק מהקורפוס השני (שכלל גם את פרונדסברג), היה להחזיק את העיר ארנהם ואת גשר ארנהם שהיה יעד אסטרטגי חשוב. הדיוויזיה עשתה את דרכה לכיוון העיר תוך קרבות כנגד הצנחנים הבריטים, גדוד הסיור נשלח בינתיים דרומית מעבר לגשר כדי לקבל תמונת מצב על ההתקפה לכיוון ניינמייגן. בינתיים הבריטים התמקמו בצד הצפוני של הגשר בעמדת הגנה, ב-18 בספטמבר חזר גדוד הסיור וחצי ממנו (עם כ-22 כלים משוריינים ורכבים) נשלח קדימה לכבוש מחדש את הגשר, התקפה שהייתה לכישלון מוחץ. חצי מהכלים הושמדו וכ-70 חיילים גרמנים נהרגו בלחימה, כולל מפקד הגדוד ויקטור אברהרד גריבנר. קרב זה אשר מוכר כיום בתור הקרב על ארנהם, מתואר בספר ובסרט משנת 1974 גשר רחוק מידי.

בהמשך הלחימה הצליחה הדיוויזייה להביס את הכוחות הבריטים ולשבור את כיסי ההתנגדות באזור. הקרב היה להצלחה מצד הגרמנים, במהלכו הם פיתחו הערכה מסוימת לתעוזה ורוח הלחימה של הצנחנים הבריטים בהם הם נלחמו. למיירב העדויות, מלבד מקרים בודדים, הצנחנים הבריטים שנפלו בשבי זכו לייחס טוב ומכבד.

קרב הבליטה, החזית המזרחית וכניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקרבות בהולנד, נשלחה הדיוויזיה להתרעננות והתארגנות מחדש בפדרבורן, מרכז גרמניה. ב-12 בדצמבר, לאחר מספר חודשי מנוחה, נשלחה הדיוויזיה לשמש עתודה כחלק מארמיית הפאנצר השישית במאמץ ההתקפי הגרמני שמוכר כיום כקרב הבליטה. בשלבים הראשונים של הלחימה, רק יחידות הארטילריה והסיור של הדיוויזיה השתתפו בלחימה, אך ב-21 בדצמבר הוכנסה הדיוויזיה כולה ללחימה. כאשר מאמץ ההבקעה בצפון של הארמייה השישית נבלם, נשלחה הדיוויזיה לסייע במאמץ בדרום ההתקפה, באזור באסטון. ב-7 בינואר, לאחר חוסר ההצלחה בהבקעת קו ההגנה של בעלות הברית, נסוגו היחידות הגרמניות בהוראת היטלר והדיוויזיה נסוגה אף היא והתרכזה באזור לונגצ'מפס.

במהלך חודש ינואר, לאחר כישלון קרב הבליטה, עסקה הדיוויזיה בלחימה תוך נסיגה לעבר הגבול הגרמני. בסוף החודש הוצאה הדיוויזיה מהחזית להתארגנות ובסוף חודש פברואר נשלחה הדיוויזיה לחזית המזרחית, להונגריה להלחם בשנית תחת ארמיית הפאנצר השישית בפיקודו של יוזף דיטריך. הדיוויזיה השתתפה במבצע נרחב של הצבא הגרמני בהונגריה; מבצע התעוררות אביב, מבצע שאפתני שנועד לשחרר את הכוחות המכותרים באזור בודפשט ולהגיע לשדות הנפט במזרח. המבצע החל ב-6 במרץ 1945, תנאי האדמה הבוצית והלחימה הסובייטית העיקשת הביאו לתבוסה גרמנית קשה בהשגת היעדים. התקפת הנגד הסובייטית איימה לכתר את הארמייה השישית שהייתה חוד החנית של ההתקפה, הדיוויזיה נלחמה בקרבות קשים כדי להחלץ מהכיתור ולבסוף ב-6 באפריל שרידי הדיוויזיה ניצלו מהכיתור.

ב-1 במאי נשלחו שרידי הדיוויזיה מערבה והיא קיבלה פקודה לעצור את הכוחות האמריקאים מבלי להשתמש הכוח (כדי לא לסכן את מאמצי שביתת הנשק). ב-5 במאי, נכנעה הדיוויזיה באופן רשמי לכוחות האמריקאים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Williamson, Gordon, The Waffen-SS (2): 6. to 10. Divisions, Oxford: Osprey Publishing, 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כוח אדם מקסימלי, 1943. בתחילת 1945 עם מעבר הדיוויזיה לחזית המזרחית, היא הכילה כ-17,000 חיילים.