דייוויד פרנקלין יוסטון

דייוויד פרנקלין יוסטון
David Franklin Houston
	דייוויד פרנקלין יוסטון
לידה	17 בפברואר 1866; מונרו, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
פטירה	2 בספטמבר 1940 (בגיל 74); ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	כנסיית סנט ג'ון, אויסטר ביי, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת דרום קרולינה; אוניברסיטת הרווארד ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	2 בפברואר 1920 – 3 במרץ 1921; (שנה)
תחת נשיא ארצות הברית	וודרו וילסון
	→ קרטר גלאס אנדרו ויליאם מלון ←
	6 במרץ 1913 – 2 בפברואר 1920; (6 שנים ו־47 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית	וודרו וילסון
	→ ג'יימס וילסון אדווין מרדית' ←

דייוויד פרנקלין יוסטון (באנגלית: David Franklin Houston;‏ 17 בפברואר 1866 – 2 בספטמבר 1940) היה איש אקדמיה, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מהאגף השמרני של המפלגה הדמוקרטית.^[1] הוא כיהן בממשלו של הנשיא וודרו וילסון כמזכיר החקלאות החמישי וכמזכיר האוצר ה-48 של ארצות הברית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד יוסטון נולד במונרו, קרוליינה הצפונית. הוא היה בנם של ויליאם הנרי יוסטון, סוחר סוסים ובעל חנות, ושל רעייתו, פמלה אן לבית סטיבנס. ב-1887 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קרוליינה הדרומית והמשיך את לימודיו באוניברסיטת הרווארד, שם הוא קיבל ב-1892 תואר שני במדע המדינה. ב-1895 הוא נשא לאישה את הלן ביל, ולזוג נולדו חמישה ילדים.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסטון לימד מדע המדינה באוניברסיטת טקסס באוסטין. ב-1894 הוא היה לחבר קבוע בסגל ההוראה של האוניברסיטה וב-1899 הוא מונה כדקאן. בשנים 1902–1905 הוא היה נשיא המכללה לחקלאות ומכונות של טקסס (כיום אוניברסיטת טקסס A&M). לאחר מכן הוא שב לאוניברסיטת טקסס והיה לנשיאה עד ל-1908. במהלך כהונתו בתפקיד זה פתחה האוניברסיטה מסלול לדוקטורט ונפתח בה בית ספר למשפטים.

ב-1908 עזב יוסטון את אוניברסיטת טקסס כדי לשמש כנגיד אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, משרה בה החזיק עד 1913. במהלך כהונתו בתפקיד זה הוא הקים את בית הספר לחקלאות של האוניברסיטה וקידם את בית הספר לרפואה בשותפות עם בית החולים לילדים של סנט לואיס ובית החולים ברנס שבעיר.

בתקופת נשיאותו של ויליאם מקינלי היה יוסטון חבר במועצת המבקרים של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית. בשלב מאוחר יותר בחייו הוא היה מפקח באוניברסיטת הרווארד וחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת קולומביה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1913–1920 כיהן יוסטון כמזכיר החקלאות בממשלו של הנשיא וודרו וילסון. במהלך תקופת כהונתו בתפקיד זה העביר הקונגרס חוקים רבים וחשובים הקשורים לתחום החקלאות. עם זאת, בעקבות חקיקת "חוק השליטה במזון ובדלקים" (Food and Fuel Control Act), הועברה האחריות על תחום המזון להרברט הובר במנהל המזון של ארצות הברית (United States Food Administration) הובר קיבל את התפקיד על סמך ההבטחה שהוא יהיה חופשי מהתערבותו של יוסטון.^[2]

בשנים 1920–1921 כיהן יוסטון כמזכיר האוצר של ארצות הברית. תקופת כהונתו הקצרה הזו עמדה בסימן של מחלוקות סוערות על המדיניות המוניטרית. הוא פרסם אזהרות והגדיל את תעריפי הבנקים המסחריים כדי למנוע אינפלציה שאותה חווו מדינות אירופה. יוסטון חזה את נפילת השערים בארצות הברית, במיוחד של מוצרי החקלאות, בעקבות האופטימיות שלאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא דחף למתן אשראי נוח יותר לחקלאים ועודד אותם לייצר פחות.

אך כאשר המחירים ירדו באופן דרמטי יותר מהתחזית של 1920, האשימו דוברי המגזר החקלאי את יוסטון על שחיבל בכוונה בשיגשוגם. הממלכה המאוחדת וצרפת שאפו לבטל את חובות המלחמה שלהן. יוסטון, הקונגרס והנשיא, שהתנגדו לכך, המירו את החובות לטווח קצר לחובות לטווח ארוך. בתום נשיאותו של וילסון התפטר יוסטון מתפקידו לאחר שנה בתפקיד.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום כהונתו בממשל הפדרלי, היה יוסטון לנשיא חברת Bell Telephone Securities ולסגן נשיא AT&T. הוא גם שימש כחבר הדירקטוריון של AT&T, של Guaranty Trust Company ושל United States Steel Corporation. במשך עשר שנים הוא היה נשיא Mutual Life Insurance Company of New York.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד פרנקלין יוסטון נפטר כתוצאה מאוטם שריר הלב ב-2 בספטמבר 1940 בבית החולים הפרסביטריאני בניו יורק. הוא נטמן לצד רעייתו בכנסיית סנט ג'ון שבאויסטר ביי שבמדינת ניו יורק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דייוויד פרנקלין יוסטון בוויקישיתוף

דייוויד פרנקלין יוסטון באתר מחלקת האוצר של ארצות הברית (באנגלית)
דייוויד פרנקלין יוסטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
"David Franklin Houston". Handbook of Texas Online. Texas State Historical Association.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] Elliot A. Rosen (2012). Roosevelt, the Great Depression, and the Economics of Recovery. University of Virginia Press. p. 68.

[2] Buschman, Neil O. (2013). "The United States Food Administration During World War I: The Rise of Activist Government Through Food Control During Mobilization for Total War". Auburn University Electronic Theses and Dissertations. Auburn University, p. 4.

[1]

[2]