די.אס.פי. גרופ
 | |
| משרדי די.אס.פי. גרופ בהרצליה פיתוח | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| בורסה |
נאסד"ק (6 בנובמבר 1998–DSPG)  |
| תקופת הפעילות |
1987–הווה (כ־37 שנים) |
| מיקום המטה |
סן חוזה |
| משרד ראשי | הרצליה |
| ענפי תעשייה | מוליכים למחצה |
| מוצרים עיקריים |
VoIP |
| הכנסות | 117 מיליון דולר (2019) |
| רווח תפעולי | 6- מיליון דולר (2019) |
| רווח | 2.5- מיליון דולר (2019) |
| הון עצמי | 65 מיליון דולר (2019) |
| סך המאזן | 205 מיליון דולר (2019) |
| מנכ"ל | עופר אליקים |
| עובדים | 337 (2019) |
|
www | |
  | |
די.אס.פי. גרופ (באנגלית: DSP Group, Inc) היא חברה לתכנון רכיבי מוליכים למחצה, שבסיסה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה ומתמחה במעבדי אות ספרתיים (DSP - Digital Signal Processor). מרכז הפיתוח העיקרי של החברה ממוקם בהרצליה, ישראל. די.אס.פי. גרופ היא חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. מתוך החברה הוקמו שלוש חברות נוספת כספין-אוף, חברת "די.אס.פי קומיוניקיישן" (DSPC) שנמכרה לחברת אינטל, חברת אודיוקודס וחברת סיוה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה הוקמה בקליפורניה בשנת 1987 על ידי היזם דוידי גילה לאחר שרכש את חברת קולטוק בע"מ, מישראל. קולטוק הוקמה בשנת 1986 על ידי בועז משעולי, על בסיס צוות פיתוח של חברת קומברס שהתמחה בעיבוד ספרתי של אותות, שמשעולי היה בין מייסדיה. צוות החברה כלל את ד"ר ולדימיר קופרמן, שבתאי אדלסברג ואיתמר דרורי. הקבוצה פיתחה אלגוריתמים לדחיסת דיבור, הקטנת רעשים וזיהוי דיבור, עבור חברת ECI Telecom הישראלית ומשרד הביטחון[1]. החברה עמדה בפני סגירה לאחר שהמשקיעים המקוריים בה, שכללו גם את קומברס, סירבו להשקיע בה הון נוסף[2].
גילה ניתב את פעילותה לפיתוח שבבים שמקליטים ומשמיעים קול ודיבור, הוא האמין כי ניתן להתקין את השבבים הללו במשיבונים אוטומטיים במקום הקלטות עם סרט מגנטי, כפי שהיה מקובל אז. גילה העתיק את מקום מגוריו לטוקיו למשך שלוש שנים, שם היו רוב יצרני המשיבונים, השבב הראשון שפיתחה החברה סופק ללקוחות בשנת 1989. תוך שנים ספורות שלטה די.אס.פי בחמישים אחוזים מהשוק העולמי עבור שבבים למשיבונים ופנתה לייצור שבבים לטלפונים סלולריים, שוק שהיה בתחילת דרכו. החברה הייתה ממוקמת בתחילה ברחוב המסגר בתל אביב. וב-1991 עברה למבנה חדש בגבעת שמואל, שהוקם בהשקעה של 14 מיליון דולר[3].
פיצול והנפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1992 הוחלט לפצל את הפעילויות לשתי חברות נפרדות - די.אס.פי גרופ (DSPG) המשיכה להתמקד בשוק המשיבונים ומתן רישיונות לטכנולוגיה תמורת תמלוגים, ודי.אס.פי קומיוניקיישן (DSPC) פוצלה כדי להתמקד בשוק התקשורת הסלולרית. מהלך הפיצול כלל הצטרפות של משקיעים חדשים ל-DSPC, בהם "כלל תעשיות אלקטרוניקה" מקבוצת כלל תעשיות, יצרנית האלקטרוניקה היפנית "קנווד קורפוריישן" ואמפל. נתן הוד מונה למנכ"ל DSPC[4], יוסף פרל שעבד קודם כמדען ראשי בתדיראן, מונה כסמנכ"ל הנדסה ופיתוח וגילה כיהן כיו"ר[5].
בפברואר 1994 הונפקו מניות די.אס.פי בבורסת נאסד"ק והיא גייסה 20 מיליון דולר[6]. לפני ההנפקה, בסוף 1993, פרשו מהחברה שני מנהלי המחקר והפיתוח שלה שבתאי אדלסברג וליאון ביאליק והקימו את חברת אודיוקודס. גילה החליט להשקיע בהם שני מיליון דולרים. ב-1999 הונפקה אודיוקודס ו-DSPG מימשה מניות בשווי של מאתיים מיליוני דולרים, פי מאה מההשקעה הראשונית בה[7]. במרץ 1995 הונפקה DSPC לפי שווי שוק של 80 מיליון דולר וגייסה 28 מיליון דולר. בשנה שלאחר מכן ביצעה החברה שתי הנפקות נוספות, בהן גייסה סכום כולל של 130 מיליון דולר. החברה גדלה ממחזור הכנסות של 4 מיליון דולר בשנת 1993 להיקף של כמעט 90 מיליון דולר ב-1996[8].
בנובמבר 1997 פרש גילה מהחברה ועבר לארצות הברית[9]. ביוני 1999 גילה שב לחברת DSPC כמנכ"ל וכעבור ארבעה חודשים בלבד, ב-16 באוקטובר 1999, הודיע במסיבת עיתונאים על עסקת ענק למכירת החברה לאינטל תמורת 1.6 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר ששולם עבור חברה ישראלית עד אז[10]. DSPC הפכה למרכז הפיתוח של אינטל לשבבים עבור טלפונים סלולריים, תחום שבו לא פעלה קודם. אך ב-2006, לאחר 7 שנים, מכרה אותה לחברת מארוול טכנולוגיות תמורת 600 מיליון דולר בלבד[11]. יוסי פרל שהיה סמנכ”ל פיתוח ומנהל טכנולוגיות ראשי ב-DSPC, ועזב לאחר המכירה לאינטל, מונה למנהל מרכז הפיתוח של מארוול בישראל כולל הפעילות של DSPC[12].
"די.אס.פי. גרופ" עצמה הרחיבה את היכולות של השבבים שלה לספק פתרון מלא של מולטימדיה לטלפונים אלחוטיים, ולא רק לשימוש במשיבונים. ב-1999, רכשה את קבוצת הפיתוח של LSI Logic בישראל, על רקע החלטתה של LSI העולמית לסגור את הסניף. במקביל רכשה את חטיבת טכנולוגיית ה-RF (גלי רדיו) של חברת AMD[13]. רכישות אלו הפכו את החברה לספקית המובילה של שבבי תקשורת אלחוטית קצרת טווח בארצות הברית. את החברה ניהל החל משנת 1996 אלי איילון, ששימש כיו"ר ומנכ"ל. היקף ההכנסות של החברה הגיע בשנת 2000 ל-110 מיליון דולר והרווח נקי לכ-27 מיליון דולר[14].
במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2002, נוסדה חברת סיוה באמצעות השילוב של חטיבת הרישוי של די.אס.פי. גרופ ו-Parthus Technologies plc (חברה אירית שהוקמה בשנת 1993)[15]. שתי החברות הקימו חברה ציבורית חדשה, שנקראה תחילה ParthusCeva ונרשמה למסחר בבורסת נאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בלונדון. מניותיה של החברה החדשה חולקו כדיבידנד בעין לבעלי המניות של די.אס.פי. גרופ[16][17]. החברה החדשה התמקדה במכירת תכנוני שבבים המספקים פתרונות מלאים סביב שבבי עיבוד אותות, ובהם תכנונים ליישומי ניווט לווייני, תקשורת קצרת טווח בתקן Bluetooth, שבבים למכשירי אודיו, למחשבי כף יד וליישומים נוספים, תמורת תמלוגים[18].
"די.אס.פי. גרופ" המשיכה להתמקד במכירת שבבים לטלפונים אלחוטיים במודל של פאבלס. במאי 2003 רכשה את חברת טלמן (Teleman) מולטימדיה האמריקאית תמורת 5 מיליון דולר[19]. במאי 2007 רכשה את קבוצת הטלפוניה האלחוטית והטלפוניה בפרוטוקול אינטרנט (VoIP) של חברת NXP סמיקונדקטורס שהייתה בבעלות קרנות ההשקעה KKR ו-SilverLake וחברת פיליפס תמורת 270 מיליון דולר, מהם 200 מיליון דולר במזומן והיתרה במניות[20].
בנובמבר 2008, הודיע אלי איילון, מנכ"ל ויושב הראש החברה, על פרישה זמנית לשם ניהול מסע הבחירות של בנימין נתניהו, בבחירות לכנסת השמונה עשרה[21]. באפריל 2009 חזר לנהל את החברה[22]. ביולי 2009 פרש איילון מתפקיד המנכ"ל, במקומו מונה עופר אליקים, איילון נשאר בתפקיד יושב ראש הדירקטוריון[23].
מאבק השליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 החלה קרן הגידור סטארבורד (Starboard Value) לרכוש מניות של "די.אס.פי. גרופ", זאת לאחר שמניות החברה דשדשה במשך מספר שנים, והכנסות החברה ירדו מכ-300 מיליון דולר ב-2008 לכ-160 מיליון דולר ב-2012. הקרן הגיעה להחזקה של 9.5% ופנתה לדירקטוריון כדי להציע הצעות ייעול משל עצמה. בין השאר, טענה הקרן כי החברה בזבזה כספים על רכישות כושלות, ואלו לא הוכיחו את עצמן ופגעו קשות בשורה התחתונה שלה. בתגובה אימצה החברה מנגנון של "גלולת רעל" - מנגנון שימנע מכל בעל מניות שרוצה לרכוש את מניותיה להגדיל את החזקותיו בחברה מעל 10%, זאת כדי למנוע השתלטות עוינת[24].
תחילה הושגה פשרה, שבמסגרתה צורפו לדירקטוריון שני נציגים של סטארבורד, אך במרץ 2013, דרשה הקרן להעמיד את החברה למכירה[25]. ביוני זימנה ההנהלה אספה של בעלי מניות, שבסופה נערכה הצבעה שבה הודח איילון מהדירקטוריון[26].
בספטמבר 2020 הודיעה החברה על פתיחת מרכז פיתוח נוסף בישראל, בפארק תעשיות בר-לב שליד כרמיאל[27].
באוגוסט 2021 נמכרה החברה לחברת סינאפטיקס תמורת 600 מיליון דולר[28]. העסקה הושלמה בדצמבר 2021, ומיד אחר כך הודיעה סינאפטיקס על פיטורי 40% מעובדי "די.אס.פי. גרופ" וסגירת מרכז הפיתוח שליד בכרמיאל[29].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של די.אס.פי. גרופ- אליאב אללוף, חלון ההזדמנויות של די.אס.פי.סי, באתר גלובס, 13 באפריל 1999
- עמי גינזבורג, די.אס.פי גרופ שועטת בנתיבי איילון, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2000
- טל שחף, מטלפון אלחוטי לבית חכם: DSPG ממציאה עצמה מחדש, באתר גלובס, 27 בפברואר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עדי מנדלסון, משלום עכשיו למועדון המיליארד, באתר גלובס, 17 באוקטובר 1999
- ^ הארץ, קומברס לא האמינה בטכנולוגיה, וגילה זכה באקזיט של 300 מיליון ד', באתר TheMarker, 3 בפברואר 2008
- ^ טל שחף, די.אס.פי. מקימה מפעל חדש בהשקעה של 14 מיליון דולר, מעריב, 5 במרץ 1991
- ^ אפי לנדאו, ומנכ"ל ישראל, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1996
- ^ עמי גינזבורג, די.אס.פי.סי - טוקיו גדולה, וארה"ב עוד יותר, באתר גלובס, 19 בפברואר 1998
- ^ עמי גינזבורג, יזם שהצמיח 50 מיליונרים. בדולרים - לא בשקלים, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2004
- ^ עומרי כהן, DSPG ניצלה את הגיאות האחרונה במניית אודיוקודס והשלימה מכירת כל אחזקותיה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2004
- ^ יונתן נשיא, די.אס.פי.סי: מוכרת כבר בקצב של יותר מ-100 מיליון דולר בשנה, באתר גלובס, 20 בינואר 1997
- ^ אמיר אייזנברג, דוידי גילה פורש מדי.אס.פי.סי לטובת פעילות פילנטרופית, באתר גלובס, 9 בנובמבר 1997
- ^ עדי מנדלסון, דווידי גילה מוכר את די.אס.פי.סי, באתר גלובס, 17 באוקטובר 1999
- ^ גיא גרימלנד, אינטל קנתה את DSPC מדוידי גילה ב-1.6 מיליארד דולר לפני 7 שנים ומוכרת אותה כעת למארוול ב-600 מיליון דולר, באתר TheMarker, 27 ביוני 2006
- ^ שמוליק שלח, יוסי פרל: "היינו רוצים להיכנס לאפל; סמסונג הייתה מטרה", באתר גלובס, 9 ביולי 2012
- ^ נתיבי איילון, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2003
- ^ "הארץ", די.אס.פי גרופ שועטת בנתיבי איילון, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2000
- ^ הארץ, מיזוג בשווי 560 מיליון דולר בין חטיבה של DSPG לפארתוס האירית, באתר TheMarker, 7 באפריל 2002
- ^ גתית פנקס, חטיבת הרשיונות של DSPG תרכוש את פארתוס; תוקם חברה בת ציבורית בשווי שוק של 660 מ' ד', באתר TheMarker, 5 באפריל 2002
- ^ הדס גייפמן, חטיבת הטכנולוגיה של DSPG רוכשת את פארתוס האירית ב-390 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 באפריל 2002
- ^ רוני ליפשיץ, חברה חדשה שמחפשת "דברים מעניינים", באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2002
- ^ סופי שולמן, די.אס.פי.ג'י רוכשת את טלמן האמריקאית ב-5 מיליון דולר, באתר הארץ, 20 במאי 2003
- ^ יורם גביזון, DSPG רוכשת הפעילות האלחוטית של מתחרתה באירופה ב-270 מ' ד', באתר הארץ, 15 במאי 2007
- ^ יורם גביזון, שבוע לבחירות, ראש מטה הבחירות של נתניהו מדווח על הפסד של 194 מיליון ד', באתר הארץ, 2 בפברואר 2009
הדס מנור, "זה הזרע לפורענות", באתר גלובס, 9 באוגוסט 2005 - ^ ניר צליק, מ-DSPG ללשכת נתניהו ובחזרה: המנכ"ל אלי איילון רשם עלות שכר של 1.28 מיליון דולר ב-2008, באתר TheMarker, 22 באפריל 2009
- ^ טלי ציפורי, אלי איילון שוב פורש מתפקיד המנכ"ל., באתר גלובס, 26 ביולי 2009
- ^ טלי ציפורי, קרן Starboard הגדילה החזקות ב-DSPG; דורשת ביטול "גלולת הרעל", באתר גלובס, 23 באוגוסט 2011
- ^ טלי ציפורי, Starboard דורשת ממנהלי DSPG להעמיד החברה למכירה, באתר גלובס, 11 במרץ 2013
- ^ רון שטיינבלט, לאחר 17 שנים ב-DSPG: אלי איילון הודח מהדירקטוריון, באתר גלובס, 11 ביוני 2013
- ^
שגיא כהן, חברת השבבים הישראלית DSPG תקים מרכז מו"פ בכרמיאל, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2020
- ^ חזי שטרנליכט וגולן חזני, DSPG הישראלית נמכרת לסינאפטיקס תמורת 600 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2021;
סינפטיקס השלימה את רכישת DSPG הישראלית, באתר "TechTime", 5 בדצמבר 2021 - ^ שגיא כהן, "אנשים היו בהלם": הרוכשת האמריקאית של DSPG הזדרזה לפטר 40% מהעובדים, באתר TheMarker, 6 בינואר 2022
