כרמיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרמיאל
Karmiel COA.gif
Karmiel flag.png
Karmiel - Israel 2008.jpg
כרמיאל
שם בערבית كرميئيل
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עדי אלדר
גובה ממוצע ‎262‏ מטר
תאריך ייסוד 1964
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 44,868 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 2,338 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 19,188 דונם
מיקום כרמיאל
כרמיאל
כרמיאל
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4100
פרופיל כרמיאל נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.karmiel.muni.il
חזיתו הראשית של בניין עיריית כרמיאל, השוכן במרכז העיר החדש
כרמיאל. מבט על העיר
אחד ממבני המגורים הראשונים ביישוב
מבט על אתר המפלים בפארק הגליל
בניינים חדשים בעיר (רמת רבין)
רחוב ראשי בעיר
אתר נפילת רקטה במלחמת לבנון השנייה

כרמיאל היא עיר השייכת למחוז הצפון בישראל. שוכנת סמוך לכביש 85 - כביש עכו-צפת, בבקעת בית הכרם (בקעת שגוֹר, בערבית אל־שאע׳וּר) על הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון, וכן "מטפסת" מעט גבוה יותר על גבעות ועל הר כרמי ברכס הרי שגור מדרום לבקעה. בהמשך מתוכננת גם שכונה על מרגלות הר כמון ממזרח לעיר. משויכת לפעמים לאזור הגליל המערבי, אך נמצאת למעשה בלב הגליל, שם שלאחרונה משמש לאזור כרמיאל. כרמיאל הוקמה בשנת 1964 והוכרזה כעיר בשנת 1986[1][2].

מקור שמה של העיר טמון בכרמי הזיתים הסובבים אותה. לעיר אזור תעשייה גדול ובו מספר גדול של מפעלים ובתי מלאכה. מפעל הפלסטיק "כתר", מתפרות "דלתא גליל" ומפעל המתכת "קליל", שטראוס, צאג, אלביט, הם כמה מהבולטים שבהם. ראש העיר המכהן הוא עדי אלדר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה בבקעת בית הכרם (בקעת שגור) בשנת 1964 על אדמות שהופקעו ונלקחו מידי הכפרים הערביים בסביבה - דיר אל אסד, מג'ד אל כרום, בענה ונחף, ומטרתה הייתה ליישב את השטחים. הקמתה של העיר היוותה למעשה חלק מתוכנית סו"ס שמטרתה הייתה קטיעת רצפי התיישבות ערבים במרכז הגליל. התוכנית המדינית נרקמה על ידי לוי אשכול, יוסף ויץ ובנו רענן ויץ, ובראש צוות ההקמה עמד אדם טל, עוזרו של השר דאז פנחס ספיר. מיקומה של העיר נבחר מתוך כוונה ליצור קשר התיישבותי יהודי בסמוך לכביש עכו - צפת, הכביש העיקרי המחבר את מרכז הארץ עם ישובי הגליל העליון ואצבע הגליל.

בשנת 1969 הסתיימה הכנת תוכנית אב של העיר המפרטת את פריסת התשתיות (רשת כבישים, מים, רשת החשמל, תכנון נופי ועוד) העתידית לעיר. עם התרחבותה היא שוכנת גם על אדמות שהופקעו בשנת 1976, הפקעה שהובילה לאירועי יום האדמה.

בשנת 1972 קיבלה העיר מעמד של עיירת פיתוח. מעמד זה נתן לעיר אפשרות למשוך זוגות צעירים רבים בשל התמריצים הכלכליים הניתנים על ידי הממשלה. בשנת 1986 הפכה כרמיאל רשמית לעיר.

בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 17,000 עולים מברית המועצות לשעבר וכן עברו אליה תושבים בני הארץ.

לאחר הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000 נקלטו בעיר מספר משפחות של יוצאי צד"ל, רובן התיישבו בשכונת רמת רבין בעיר.

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפלו ברחבי העיר עשרות קטיושות, שחלקן גרמו לנזקי רכוש ולנפגעי חרדה. טרם מלחמת לבנון השנייה הייתה תחושה בקרב תושבי העיר כי העיר מוגנת מטילים הודות לרכס ההרים החולש עליה מצפון. עם תחילת המלחמה, הנפילות הראשונות של טילים ברחבי העיר גרמו למשפחות רבות לעזוב את העיר עד לתום המלחמה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תושבי כרמיאל הם יהודים, אולם בשנים האחרונות עברו לעיר משפחות ערביות צעירות המנסות לשפר את איכות חייהן. בכרמיאל אין מערכת חינוך בערבית, ונרשמו מספר חיכוכים בין תושבים יהודים וערבים בעיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בכרמיאל 44,868 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 59.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 7,323 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[3]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים בכרמיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמיאל נחשבת ליישוב איכותי הודות לאוויר הצח והנוף הנשקף סביבה. העיר מטופחת מאוד ויש בה שפע של גינות ציבוריות ופארקים.

  • בכניסה לעיר הוקם גן הפסלים משואה לתקומה. באתר- פסלים של הפסל היהודי ניקי אימבר (1920 - 1996). הפסלים עשויים מבטון מצופה בברונזה, וכוללים שלוש קבוצות:
קבוצת השואה - בה נראה אדם מוקף בגדר תיל, לידו אדם הנושא את גופת חברו הגוסס ולידם אשה המחזיקה את בנה הגוסס ומתחננת על חייה.
קבוצת העלייה - משפחה עולה ארצה על מטלטליה המעטים ובראשם הולך הסב עם ספר תורה.
התקומה - אם צעירה המניפה את תינוקה כסמל תקוה לדור החדש שיגדל בארץ ישראל.
  • ליד אתר זה נמצאת אנדרטת החיילים היהודים המנציחה את הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית שנפלו במלחמת העולם השנייה. הפסל נדמה לעגלת תותח ועליה קסדות הנושאות את סמלי בעלות הברית.
  • פארק הגליל - פארק בשטח של כ-100 דונם שהוקם במחצבה נטושה. המחצבה שוקמה ונשתלו בה כ-27,000 צמחים וכ-3,000 עצים. העבודות התבצעו בשנים 1993-1994 והפארק נחנך באופן רשמי ביום העצמאות ב-26 במאי 2004. במרכז הפארק נמצא אתר המפלים ובו מספר מפלי מים הזורמים לאורך קירות המחצבה הנטושה ונקווים אל בריכה בה פורחים פרחי נימפאה. עוד שוכנים בפארק מרפסת תצפית, אמפיתיאטרון וחורשה לזכר בני העיר אשר נפלו במלחמות ישראל. בצידו המזרחי של הפארק הוקם בניין עיריית כרמיאל אשר נחנך ב-1999.
  • פארק רבין ובו אתר העתיקות חורבת קב. באתר נמצאים שרידי חווה ביזנטית ובה גת, כנסייה ורצפת פסיפס. בתקופת הממלוכית שימש המקום כאתר מלאכה, ונמצא בו גם תנור קרמיקה מהתקופה הצלבנית. המבנה הנוכחי במקום הוא מהתקופה ההעות'מאנית.
  • האמפיתיאטרון הגדול בארץ משתרע על פני שטח של 20 דונם במזרח העיר וצופה אל נחל חילזון. במקום מתקיימים, בין היתר טקסי הפתיחה והנעילה של פסטיבל מחול כרמיאל, והוא יכול להכיל 25,000 צופים.
  • פארק המשפחה- פארק שהוקם ב-2007 ליד בית העירייה.

יכול להכיל 400 איש. בפארק יש הרבה מתקנים ומשחקים המתאימים לכול המשפחה, כגון: באולינג, מגרש גדול של מיני גולף מתקני כושר ועוד.

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ישנם 5 בתי ספר תיכוניים: אורט פסגות (חטיבת ביניים ותיכון, לשעבר אורט מגדים ואורט הורוביץ אשר התאחדו אשר גם היו חטיבה ותיכון כל אחד), אורט כרמים (חטיבת בייניים ותיכון), אמי"ת, השחר, ועתיד, 9 בתי ספר יסודיים (לפי שכונות):

שיכון המייסדים: מוריה (ממלכתי דתי), טנה: הדקל. מערבית (שגיא/מגדים): אלון. אשכול: ניצנים (לשעבר בי"ס הפרחים ובי"ס אשכול שהתאחדו). הגליל: כלנית. האירוסים: האיריסים (בית ספר קהילתי), רמת רבין: רעות, אופק. גבעת רם: רקפת (ממלכתי-קהילתי).

ישיבת הסדר (הישיבה הגבוהה/הסדר כרמי-אל) והגרעין התורני 'אורות כרמיאל', מכללה להנדסה (המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה) ומספר גופים להכשרה מקצועית. בסמוך לכניסה המערבית לעיר שוכן כפר הילדים כרמיאל שהינו כפר הילדים הגדול ביותר של המפעל להכשרת ילדי ישראל. בכפר מתחנכים ילדים בגילאי 5- 18 המופנים מכל רחבי הארץ, במטרה להעניק לילדים אלו חוויה מתקנת ולהקנות להם הרגשת בית ומשפחה באמצעות מודל הקרוב ביותר לתא המשפחתי.

קיבוץ המחנכים העירוני: - קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל הוקם בעיר בשנת 2007. כיום מונה הקיבוץ כ-30 גברים ונשים בסוף שנות ה-20 לחייהם. חברי הקיבוץ מחנכים במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות בעיר וברחבי הגליל.

פסטיבל המחולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסטיבל מחול כרמיאל

בכרמיאל מתקיים מדי קיץ, פסטיבל המחולות שהפך למסורת. בשנת 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה נדחה הפסטיבל לסוכות. כרמיאל זכתה בפרס הצילינדר הנודד על פעילות תרבותית ואמנותית למען התושבים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכרמיאל מאז הקמתה היו שני ראשי עיר בלבד. ברוך ונגר, אשר כיהן מהקמת המועצה בשנת 1970 ועד מותו בשנת 1989 ועדי אלדר אשר מכהן מאז. שנים רבות הייתה העיר מזוהה עם השמאל, אך זהות זו אבדה בשנים האחרונות, בעיקר עם מעברו של אלדר למפלגת קדימה.

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקה המזרחי של העיר אזור תעשייה רחב ובו מפעל גדול של חברת שטראוס, מפעל "קליל" ובתי עסק קטנים רבים אחרים.

בעיר קיימים שלושה קניונים מקורים ומספר מרכזים מסחריים בכשלושה אזורים מסחריים עיקריים: מרכז העיר הישן "המתחדש" וממותג היום כמרכז "העירה" (מדרחוב ללא מכוניות) בין רחוב הגליל לשדרות נשיאי ישראל בשיכון המייסדים, אשר מצויות בהם חנויות רבות גם כן, ובהמשכו מצפון קניון "כיכר העיר" ("הקניון הישן"), אשר מצפון לו עוד מספר מבנים מסחריים ישנים וחדשים בין הכניסה לעיר לבין אזור התעשייה. ליד כיכר האירוסים, בקצה שכונת הערבה נמצא קניון "לב כרמיאל" ("הקניון החדש"), ומולו משני צדי רחוב קק״ל בין שכונות הדר והגליל נמצא המדרחוב, הנקרא גם "השדרה", מהקניון עד לעירייה. אזור זה מהווה למעשה את מרכז העיר החדש יותר. בקצה אזור התעשייה נמצא מרכז מסחרי גדול מקבוצת ביג מרכזי קניות, ממזרח לו קניון "חוצות כרמיאל" (אשר בקרוב יפתח בו קולנוע), שמדרומו מרכז "מיי סנטר". בנוסף, כמעט בכל שכונה בעיר ישנו מרכז מסחרי קטן. בכניסה הראשית לעיר נמצאת תחנה מרכזית, גם היא מתוכננת להפוך לאזור מסחרי סביב תחנות האוטובוסים ותחנת הרכבת העתידית.

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכון המייסדים, טנה, מגדים ("המערבית"), שגיא, אשכול ("הדרומית"), הערבה, ארבל–יחיעם, הדר, הגליל, האירוסים, גבעת מכוש, רמת רבין, גבעת רם ונכון לנובמבר 2013 נמצאת בתכנון שכונה נוספת על הר כרמי בשם רחבעם. מתוכננת שכונה נוספת במזרח, מדרום לאזור התעשייה על מרגלות הר כמון. רוב האנשים מייחסים ל"מערבית" גם את השכונות שגיא וחלק מטנה, ול"דרומית" גם את שכונות הערבה, ארבל–יחיעם, והדר, וישנם שאולי גם את חלק מהאירוסים ("האיריסים") ואף חלק מהגליל. המייסדים וחלק מטנה נחשבים ל"מרכז", שם שבא לאחר בניית השכונות "דרומית" ו"מערבית" משם. בחלק המזרחי והדרומי של רמת רבין (ומעט בגבעת מכוש) נמצא הכפר הבדואי "רמיה" (رمية) שבעבר היה גדול יותר אך רוב תושביו אולצו לעבור למקומות אחרים. לפי התוכנית של רמת רבין השכונה אמורה להיבנות גם במקומם, אבל נוצר מאבק בין העירייה לבין תושבי הכפר שאדמותיהם רשומות בטאבו.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכרמיאל פועלים במהלך היום חמישה קווים פנים עירוניים של אגד. כל הקווים מעגליים, יוצאים ממסוף במתחם ביג, חוצים את אזור התעשייה לתחנה המרכזית של כרמיאל, משם נוסעים לאורך שדרות נשיאי ישראל עד כיכר השלום ("האבן") מלבד קו 1 שנוסע דרך שכונת המייסדים ואזור הדרומית ומצטרף אל שאר הקווים בין כיכר האירוסים (אזור "לב כרמיאל") לכיכר השלום. משם כל קו פונה לסיבוב בשכונות השונות. קו 1 למכוש (קיים גם קו 1א דומה), קו 2 לשכונות הגליל ומגדים, קו 3 לגבעת רם, קו 4 לרמת רבין. הקווים חוזרים לכיכר השלום ומשם בדרך דומה חזרה לתחנה המרכזית ולמסוף ביג. קו 5 נוסע במסלול אחר באזור התעשייה (5א עובר ליד מפעל שטראוס) ממשיך לתחנה מרכזית ומשם נכנס ישר לשכונת טנא, שגיא, אזור העירייה ולב כרמיאל, שכונת הגליל וחוזר לשגיא וחזרה עד ביג. בשעות הערב ובזמנים אחרים, מחליפים את כל אלה שני קווים אחרים. קו 6 הוא שילוב של קו 2 וקו 1 (דרומית). קו 7 הוא שילוב של הקווים 1 (מכוש), 3, 4. גם קו 263 מאפשר נסיעה בתוך העיר.

בין כרמיאל, עכו וחיפה קיימים מספר קווים. קו 262 של אגד בין כרמיאל לקריות ולחיפה (לב המפרץ), עוקף עכו, קו 263 של אגד בין כרמיאל לעכו, שניהם כל חצי שעה לכל כיוון. שני הקווים יוצאים מגבעת רם, עושים סיבוב בכמה משכונות העיר, נוסעים לתחנה המרכזית ומשם לעכו או לקריות ולחיפה בהתאם. קיימים קווים בשעות מסוימות לעכו וחיפה (ביחד): 260, 261, 264. קו 265 של נתיב אקספרס נוסע גם הוא בין כרמיאל לקריות ולחיפה (לב המפרץ) דרך משגב. מתחיל בתחנה המרכזית, נוסע לאורך שדרות נשיאי ישראל ויוצא למשגב דרך מחלף גשר מוטה גור. בתחנה מרכזית כרמיאל עובר גם קו 361 של נתיב אקספרס בין צפת לעכו ולחיפה,קו 500 של אגד בין קריית שמונה לעכו ולחיפה, וגרסאות קרובות שלהם בשעות מסוימות. פועלות גם מוניות שירות של "מוניות כרמיאל" בין כרמיאל עכו וחיפה (הדר). בלילות חמישי, שישי, ושבת, פועל קו לילה 215 בין כרמיאל עכו וחיפה.

קיימים עוד קווים של חברות שונות לכפרים השונים בסביבה ואף קווים של נתיב אקספרס לחלק מהמצפים במסגרת פרויקט ניסיוני אשר חלקם מזינים את קו 265 שנולד גם הוא בניסוי זה, וקווים בשעות מסוימות לערים שונות בצפון וכמוהם גם קווים ישירים לתל אביב, לירושלים, ולבאר שבע (בקיץ גם קו לאילת).

בשנת 2017 תיחנך מסילת הרכבת בין עכו לכרמיאל. תוקם תחנת הרכבת כרמיאל סמוך לתחנה המרכזית בעיר, ובאמצעותה ניתן יהיה להגיע ברכבת לתחנת הרכבת אחיהוד שתקום ומשם לעכו.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל בנוי ממספר מוטיבים:

  • הכלנית היא פרח הבר הנפוץ ביותר באזור
  • השמש מסמלת את צמיחתה והתחדשותה של העיר
  • ההרים מסמלים את מיקומה הגאוגרפי בין הרי הגליל
  • סלעים מסמלים את ראשיתה של העיר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אכרזת העיריות (עירית כרמיאל), התשמ"ו - 1986, 12 בינואר 1986, קובץ התקנות 4898, עמ' 480, 2 בפברואר 1986
  2. ^ [ב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות אכרזת העיריות (עירית כרמיאל), התשמ"ו - 1986], 12 בינואר 1986, קובץ התקנות 4898, עמ' 480, 2 בפברואר 1986
  3. ^ פרופיל כרמיאל באתר הלמ"ס


קואורדינטות: 32°54′47.87″N 35°17′56.39″E / 32.9132972°N 35.2989972°E / 32.9132972; 35.2989972