דרור אורון

המתרגמת והסופרת דרור אורון עם בעלה, יוסף אורון, ועם בנה, רפאל אורון

דרור אורון (12 בספטמבר 1923 – 19 בדצמבר 1959) הייתה סופרת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה

אורון נולדה בתל אביב, בת לרפאל מהודר ונינה לאהרן שלוש, ממייסדי נווה צדק. בהיותה בת שנה נפטר אביה. אמה, רוז ברנשטיין (מהודר), נישאה לאדריכל יוסף טישלר שהיה לאורון כאב. למדה בגימנסיה תלפיות בתל אביב. ב-1949 סיימה את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למדה ארכאולוגיה, עברית ויוונית.

אורון עסקה בתרגום יצירות קלאסיות מיוונית עתיקה לעברית. בין היצירות שתרגמה (בשלמותן או בחלקן):

• "היפוליטוס" ו"הנשים הבקחיות" של אוריפידס.
• "איאס" של סופוקלס.
• "איון" וקטע מתוך "המכתב השביעי" של אפלטון.
• "אגממנון" של איסכילוס
• "חוקת האתונאים" של האוליגרך הזקן.
• "חיי אברהם" ו"חיי יוסף" של פילון האלכסנדרוני.

התרגומים פורסמו בכתבי העת "קשת", "מולד", "במה" ו"אשכולות" ובספר "איסכילוס ואתונה" (מאת ג'ורג' תומסון). "איאס" של סופוקלס יצא בהוצאת מוסד ביאליק (את חלקה האחרון של היצירה תרגם שלמה דיקמן לאחר מותה של אורון).

בנוסף כתבה אורון רומן אוטוביוגרפי בשם "גנזי צרות וגנזי ישועות", שיצא לאור לאחר מותה (עם עובד 1965). פרקים מתוך הספר התפרסמו עוד בימי חייה בכתב העת "מולד" ובעקבות כך זכתה בפרס "אנה פרנק" מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל לעידוד סופרים צעירים.

בסוף שנות החמישים הייתה בין יוזמי הופעתו המחודשת של כתב העת לאמנות התיאטרון, "במה", שנוסד ב-1933, אך הופעתו פסקה ב-1948. אורון אף שימשה כעורכת כתב העת יחד עם ישראל גור ויהודה האזרחי.

אורון נפטרה בירושלים ממחלת הסרטן והיא בת 36 בלבד, נטמנה בהר המנוחות.

ארכיון

ארכיונה נמצא בארכיון גנזים - אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

לקריאה נוספת

על דרור אורון ועל ספרה ראו המאמרים מאת י.ד. אברמסקי ואלכסנדר פוקס שהתפרסמו בכתב העת "במה" (גיליון 4 (57) מינואר 1960)

קישורים חיצוניים

• דרור אורון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של דרור אורון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימות על דרור אורון ואביה רפאל מהודר (ובכלל זה תמונות) באתר משפחת שלוש