שלמה דיקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה דיקמן

שלמה דִיקמַן (Dykman;‏ 10 בפברואר 191717 במרץ 1965) היה מתרגם עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקמן נולד בשנת תרע"ז בוורשה בירת פולין. למד בגימנסיה העברית "חינוך", ולאחר מכן למד לימודים קלאסיים באוניברסיטת ורשה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין נמלט לבוכרה. שם הוא עסק בהוראת עברית, עד שב-1944 נאסר ונאשם בפעילות ציונית ו"קונטרה-רבולוציונרית". תחילה נידון למוות, אך גזר הדין הומתק לחמש-עשרה שנות עבודות פרך. ב-1957 חזר לוורשה, וב-1960 עלה לישראל והתיישב בירושלים.

דיקמן החל לפרסם תרגומים לעברית ומאמרי ביקורת עוד לפני מלחמת העולם. כמו כן תרגם מעברית לפולנית, וב-1939 הוציא את כל שירי ביאליק בתרגום לפולנית. דיקמן פרסם תרגומים רבים מהספרות היוונית, הרומית והלטינית הקלאסיות. מבין תרגומיו: הטרגדיות של אייסכילוס וסופוקלס, הפואמה "איניאיס" מאת ורגיליוס (שנחשבת לאפוס הלאומי הרומאי), ו"מטמורפוזות" מאת אובידיוס. ב-1962 זכה דיקמן בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת,‏[1] ובשנת 1965 (י"ג באדר ב' ה'תשכ"ה) נפטר בירושלים. פרס ישראל הוענק לו כחודשיים לאחר מותו.

בנו הוא המתרגם וחוקר הספרות עמינדב דיקמן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.