סופוקלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סופוקלס

סוֹפוֹקְלֵסיוונית: Σοφοκλης) היה מחזאי יווני נודע שחי במאה החמישית לפני הספירה באתונה. סופוקלס הוא השני בין שלושת הטראגיקונים היווניים הגדולים, צעיר מאייסכילוס בכמה עשורים, ומבוגר בכעשור מאוריפידס. סופוקלס התחרה מול שניהם בתחרויות דרמה רבות.

שנת הולדתו נתונה במחלוקת: יש גורסים שנולד בשנת 488 לפנה"ס, ויש גורסים שבשנת 495 או 496. על אף שהיה גם כהן ומדינאי, הוא ידוע בעיקר בזכות פועלו כמחזאי. סופוקלס חיבר 123 מחזות, וזכה בפרס הראשון בתחרויות הדרמה בחג דיוניסוס במסגרת הדיוניסיה העירונית (שבה כל מחבר הגיש ארבעה מחזות - שלוש טראגדיות ומחזה סאטירים אחד) כעשרים פעמים, יותר מכל מחזאי אחר. ככל הידוע, מעולם לא דורג למטה מהמקום השני.

מחזהו המפורסם ביותר, "אדיפוס המלך", זכה רק במקום השני בשנת הצגתו.

מלומדים רבים, ואריסטו ביניהם, החשיבו את סופוקלס לגדול המחזאים של התיאטרון היווני. ברם, ממאות היצירות שיצר בימי חייו, נשתמרו בשלמותן רק שבע טראגדיות, וכחצי מחזה סאטירי. ישנם שרידים (פרגמנטים) של כשבעים מחזות אחרים שלו. המפורסמות ביותר בין יצירותיו שנשתמרו הן שלוש טראגדיות תבאי, אשר עוסקות בסיפור אדיפוס ובתו אנטיגונה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופוקלס נולד בדמוס הכפרי קולונוס של ארץ אטיקה, כקילומטר וחצי מצפון מערב לאתונה. אם נולד בשנת 495 (ר' לעיל), הרי שנולד חמש שנים לפני קרב מרתון, וחמש-עשרה שנה לפני קרב סלמיס. אביו, סוֹפילוס, היה סוחר אמיד. חוקרים שונים סבורים שעסק בנגרות, בנפחות, או בבניית החרבות, אחרים סבורים שהיה סוחר או יצרן נשק.

סופוקלס התחנך באמנויות והתאמן בפאלאיסטרה (בי"ס להיאבקות ואיגרוף). הוא זכה בפרסים בהיאבקות ובמוזיקה, והיה יפה תואר וחינני. בגיל שש-עשרה בערך, נבחר להוביל את מקהלת הנערים העירומים בחגיגה האתונאית של הניצחון על הפרסים בקרב סלמיס בשנת 480 לפני הספירה.

בשנת 468 השתתף סופוקלס לראשונה בתחרויות הדרמטיות בחג דיוניסוס, והציג את המחזה טריפטולמוס. הוא זכה בפרס הראשון, והביס את אייסכילוס הוותיק, יש אומרים בשל תרגיל פוליטי, מאחר שההצבעה הייתה בשנה זו בידי הצבא ולא בידי העם.

בשנת 440 נבחר סופוקלס לסטראטגוס (אחד מעשרה מצביאים שפיקדו על אתונה).

מחזותיו שנשמרו ותאריך הפקתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזותיו של סופוקלס מסתובבת העלילה סביב דמותו של הגיבור, אשר שילוב של נסיבות יוצאות דופן, שבחלקן נובעות מאופיו, חורצות את גורלו הטראגי. העלילה סבוכה, ומתאפיינת במתח רב ובפעילות רבה. דמות הגיבור, המהווה את המוטיב המרכזי במחזה, נעלה ובעלת אופי הרואי, אך היסוד ההרסני הקיים בה מביא לאובדנו. סופוקלס עושה שימוש גם בדמויות משנה רבות. סופוקלס אינו מאמין בגורל, בניגוד למקובל ביוון בתקופתו, אלא בקיומה של בחירה חופשית והוא חותר שהצופים במחזותיו יבינו כי אלמלא הפגם באופיו של הגיבור, הסיטואציה הטרגית הייתה נמנעת.

טרגדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מחזות סופוקלס תורגמו לעברית על ידי שני מתרגמים: שלמה דיקמן, תרגומיו יצאו לאור בשני כרכים, עם מבואות והערות, בהוצאת מוסד ביאליק. (את המחזה "איאס" החלה לתרגם דרור אורון ודיקמן המשיך את התרגום שלה מהמקום אליו הגיעה בעת שנפטרה). והשני - אהרן שבתאי, תרגומיו יצאו בהוצאת שוקן, כל מחזה בפני עצמו, עם מבוא והערות. שבתאי הוסיף במהדורתו תרגומים של יצירות או של קטעים רלוונטיים לכל מחזה.

שתי טרגדיות תורגמו בתחילת המאה העשרים בידי המלומד אהרן קמינקא, לעברית משכילית.

המשורר והמתרגם שמעון בוזגלו פרסם ב-2007 תרגום של המחזה אנטיגונה עם מבוא והערות (הוצאת ספרי עליית הגג/ידיעות ספרים) וב-2012 תרגום של המחזה "אדיפוס המלך".

ב-2014 יצא בהוצאת ליון בוקס המחזה "אנטיגונה" בתרגומה של פרופסור דבורה גילולה, שגם הוסיפה מבוא ופירושים. לספר נלווה תקליטור ובו קריינות של המחזה מפי דן כנר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]